שורת קוד יצירתית במיוחד

שוק העבודה עומד לשנות את פניו לבלי היכר בעשורים הבאים. טוב, זה כבר לא סוד וודאי לא כותרת. טכנולוגיות רבות עליהן עמלים מזה שנים רבות הולכות ומבשילות, והנה אנו מוצאים עצמנו בפני המהפכה התעשייתית החדשה. ממכוניות אוטונומיות נטולות נהגים ועד להנדסת חלבונים ממוחשבת, שתייתר רפתות ותשביע רעבים בכל רחבי העולם.

תוצאת הלוואי המדוברת ביותר של מהפכה זו היא כידוע פליטתם של עובדים רבים משוק העבודה. שתי כותרות בעניין זה צדו את עיני בשבוע החולף – הראשונה התייחסה לענקית הקמעונאות אמזון, שהשקיעה כסף רב בפיתוח טכנולוגי עבור משאיות חלוקה אוטונומיות; הכותרת השנייה התייחסה לשתי מדעניות מ-MIT אשר פיתחו אלגוריתם לעיצוב אופנה המבוסס על בינה מלאכותית, אשר ייתר את עבודת המעצב, או המעצבת. כן, כן, אלה אשר המיתו עצמם באוהלה של שנקר ועמלו ארבע שנים על פרזנטציות והגשות מפרחות של עבודות.

למה אמזון משקיעה במשאיות חלוקה אוטונומיות זה די ברור. החברה מעוניינת לחלוש על כל שרשרת האספקה, משלב ייצור המוצר ועד להבאתו ארוז היטב לבית הלקוח. קניון אאוט – און-ליין אין. הביטוי retail apocalypse הפך להיות כה שגור בפי כל עד כדי כך שבשנת 2018 הוא נכנס רשמית כערך למילון אוקספורד. על גורלם של הנהגים, פועלי היצור, נותני השירותים ועובדי הצווארון הכחול כבר נאמר לא מעט. מה שעניין אותי בהקשר התעסוקתי הייתה הכותרת השנייה, כמובן.

בינה מלאכותית. צילום: BigStock

עד לאחרונה בכל פעם שדובר על המשבר התעסוקתי העתידי, נשמו חברינו בעלי משלח היד היצירתי מעט לרווחה. מכונה לא תוכל להחליף כותב מוכשר, אשר עטו רושפת טקסטים שנונים, מחשב לא יוכל לצייר כמו פיקאסו, לרגש כמו לנון, להלביש אותנו בדרמטיות כמו שאנל או לשמוט לנו את הלסת בחשכת אולם הקולנוע כמו טרנטינו. לא יכול? אז זהו… שכן. אולי לא מחר בבוקר. אבל בסוף – כן. השאלה היא מתי וכיצד כן.

הניסיון לכמת ולתחום במספרים את המופשט, האמנותי והנשגב לא נעשה היום לראשונה. שכנינו מיוון העתיקה כבר ניסו זאת לפני כאלפיים ושש מאות שנה. כולנו נבחנו במבחני הבגרות על משפט פיתגורס. רק המוסיקאים שבנינו יודעים כי פיתגורס החכם ניסה לנסח באופן מתמטי את המוסיקה המוצלחת ביותר. מבלי להיכנס לפרטים הטכניים של העניין, אספר בקצרה שהוא בנה סולם שעל פי חישובים שונים אמור לספק למלחין את הנוסחה המתמטית המנצחת לשיר שיתברג למקום הראשון במצעד הפזמונים של אתונה.

מאז ניסו זאת החכמים שבבני האנוש בתחומים רבים, מהסימטריה של לאונרדו דה וינצ'י ועד לחיתוך הזהב. אבל עד לימינו אנו נראה היה שהכל נשאר בגדר כלים תיאורטיים שאותם צריך היה ליישם בסופו של דבר בן אנוש.

לקחת את הידע הנצבר שלב אחד קדימה

הטכנולוגיה המהפכנית עימה אנו עובדים היום מאפשרת לקחת את הידע הנצבר הזה שלב אחד קדימה, לא עוד נוסחאות תיאורטיות ככלי בידיו של האדם היוצר, אלא שהמכונה הפכה להיות האמן עצמו. ואם מישהו בעל משלח יד יצירתי במיוחד חושב שעתידו המקצועי מובטח, כדאי מאוד שיפשיל שרוולים ויפתח את האוזניים. גם החגיגה שלו עלולה להיגמר.

אז העבודה של מי בעצם בסכנה? ברעננה פועלת מזה כמה שנים חברה המפתחת תוכנה לעריכת כתבות חדשותיות. הרעיון הוא פשוט – עורך המהדורה מקבל אינפורמציה כתובה ממקור כלשהו, הוא מזין אותה, יחד עם נתונים שונים, לתוכנה המדוברת, וזו מוציאה לו בתוך דקות מוצר טלוויזיוני מצולם, ערוך, כתוב, צבעוני ואפילו מלווה במוסיקת רקע.

כמה אנשים חסכנו לערוץ הטלוויזה הוותיק בעזרת הפיתוח הזה? בואו נספר יחד: צלם, עורך וידאו, מקליט סאונד, מפיק חדר עריכה, מפיק שטח, נהג ו… כתב. כן כן, גם הכתבים – הידיים, הרגליים, העיניים של כל מערכת חדשות עלולים להיות מוחלפים על ידי מחשב וירטואוזי בעל עט מושחזת.

מי שחושב שעוד חזון רחוק למועד טועה טעות מרה. לפני שלוש שנים, חשפה יבמ יחד עם חברת FOX 20th Century טריילר לסרט חדש בשם "מורגן", שנערך כולו על ידי מחשב-העל ווטסון של החברה. מערכת המחשוב הקוגניטיבי של יבמ, אשר מאומנת בזיהוי תמונות, עיבוד שפה טבעית וחיזוי של פרמטרים שונים לצרכים שונים, בנתה בפעם הראשונה אי פעם טריילר לתעשיית הקולנוע של הוליווד. את כל התהליך השלים ווסטון ב-24 שעות בלבד, עבודה שלבן אנוש לוקחת מספר שבועות לכל הפחות.

צפיתי בטריילר של ווטסון, היה אלמנטרי למדי. אם נשים בצד את משחק המילים. ווסטון ערך טריילר ברמה של תלמיד סמסטר א' בשנה א' לקולנוע. אבל זכרו שגם פליני וטרנטינו התחילו בתור סטודנטים בשנה א'.

אם כן העתיד כבר כאן בהווה, חי ובועט בכל מקצוע שמתקיימות בו חזרות רבות. מקצועות אלה יוחלפו על ידי שורות קוד מתקדמות. אבל עדיין יש תקווה. שורת קוד, יצירתית ככל שתהיה, לא תוכל להחליף, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, את מרכיבי הרגש העמוקים, את מותר האדם מן המכונה, את אותם תאי מוח שהתפתחו במשך מיליוני שנות ציוויליזציה ומפעילים את מרכזי הרגש. את החמלה, התקשורת הבינאישית והבלתי אמצעית, את מערך הרגשות המורכב הנוצר במפגש שבין אדם לרעהו.

מי שחפץ במשלח יד בר קיימא, שיצליח לשרוד גם בעידן שבו המכונות יחליפו בני אדם בכל חלקה טובה יצטרך לצאת קודם לכן למסע חיפוש אחר מקצועות המבוססים על יתרון מובהק זה של האדם, וזו שורת הקוד היצירתית במיוחד שהמחשב לא יוכל לחקות.

הכותב הוא יו"ר מכון היצוא