עסקת אפל-אינטל – Win-Win לשתיהן, Loss לשלישית

על הנייר אפשר לומר על עסקת אפל-אינטל שהיא עסקה יש שלה רק צדדים מנצחים, עסקה שבה כל אחת מהחותמות על המסמך קיבלה למעשה מה שרצתה – זו שנכנסת לתחום וזאת שיוצאת, וכנראה גם אומרת בדרך תודה לבורא יקום שהוציאני.

אבל זו גם עסקה שיש לה צד שלישי שבכלל לא רצה להיות שם, שמסתכל ולא מבין איך זה בדיוק קורה לו, וזה קוואלקום, כמובן. בשבילה העסקה הזאת היא קודם כל וראשית כל הפסד הכנסות פוטנציאלי, עם אפשרות להפוך בעתיד להפסד הכנסות ענק – אם אפל תיקח את מה שקיבלה עכשיו לידיים ותוביל את זה לשלב הבא, אל מודמים שבאמת יכולים להתחרות במודמים שמציעה קוואלקום כיום לשוק.

אפשר, כמובן, להבין מדוע קוואלקום כל כך מאוכזבת: זה קורה לה אחרי שכבר עישנה את מקטרת השלום עם אפל, ואחרי שכבר שמעה את אינטל אמרת שלום לעסקי המודמים שלה. היא כבר הייתה באיזשהו מקום של אופוריה, עם מתחרים בשוק אבל לא ממש רציניים, והנה מתברר שאינטל עוד יכולה להחזיר מלחמה שערה, או בעצם נקמה קרה: אחרי שקוואלקום סילקה אותה למעשה משוק הטלפונים החכמים לחלוטין, הן מבחינת המערכות על שבב שאינטל לא מצאו להן קליינטים ואחרי הפסקת הסכסוך עם אפל גם במודמים לאותו שוק, היא מצליחה בכל זאת לפגוע בה קצת ועוד משתמשת ביריבה שהצליחה לעצבן אותה בעוצמות הגבוהות ביותר בשנים האחרונות.

העסקה הזאת מצוינת לאפל, אבל נשאיר אותה לסוף ונחזור רגע לאינטל. העסקה הזאת טובה לה מבחינת מזומנים: לקבל מיליארד דולרים זה בהחלט סכום נחמד עבור משהו שיש לו הרבה אפשרויות על לוחות התכנון ההנדסי והעסקי כאחד, אבל בשוק האמיתי כבר לא היה שווה יותר מדי. ויותר מכך, היא גם תחסוך סכומים לא מעטים נוספים לאור העובדה שיותר מ-2,000 עובדים שלה עוברים עכשיו לקבל תלוש משכורת מחברת התפוח, מה שכנראה יעזור לה לשפר בעוד כמה אחוזים את התזרים ואת הרווחים שלה – ובאינטל כבר מזמן מתעניינים יותר בשורה התחתונה, גם אם זה בא קצת על חשבון טכנולוגיה טהורה.

העסקה, כמוזכר לעיל, גם מאוד טובה לה מבחינה "רגשית", אם אפשר לעשות האנשה לתאגיד בסדר גודל כזה – סוף סוף, עם נקמה או בלי נקמה, שכמובן תוכחש בכל ביטוי אפשרי, היא מוחקת את ההרפתקה הכל כך לא מוצלחת שלה בשוק הטלפונים החכמים, הרפתקה שבוודאי עלתה לה הרבה יותר ממיליארד הדולרים שהיא מקבלת עכשיו.

לי זה מזכיר במידה מסוימת את מה שקרה לענק הכחול, יבמ – שבנייני הפיתוח של שתי החברות נמצאים כעת במרחק של כמה דקות נסיעה על כביש אם המושבות באזור התעשייה של פתח תקווה. גם אז החברה מכרה חטיבות ומכרה, עד שהפכה כיום למשהו ששונה מאוד מחברה שליבתה במחשוב האישי ובשרתי x86. עכשיו גם באינטל ניקו סוף סוף תחום עסקים שלם מהפורטפוליו שלהם, וזו קורה להם אפילו לא דקה אחת מאוחר מדי.

ובכל זאת יש הבדל אחד קטן, כמובן: אינטל לא יוצאת מתחום המודמים לחלוטין. היא אמנם חתמה על סעיף שלפיו היא לא תתחרה באפל בייצור מודמים לעולם הסלולר, אבל יש לה עוד שוק שלם של מחשבים ויקום הולך ומתפתח של האינטרנט של הדברים, ושם היא לא שחקנית שהגיעה באיחור למשחק, אלא שחקנית מובילה, שמוכרת פתרונות שלמים, מהמעבד ועד המודם וכד'.

אפל היא המנצחת הגדולה. מיליארד דולרים? סליחה, אבל זה סכום קטן מאוד כדי לקבל משהו שהיא כבר יודעת טוב מאוד שהוא עובד. כבר עכשיו. ברגע זה. ועוד לקבל עובדים מיומנים בסכום כזה מצחיק? ופטנטים? זו אולי אחת העסקאות הטובות ביותר שהיא עשתה בשנים האחרונות.

ויש לכך כמה סיבות. תגידו 'Once burned, twice shy'; תגידו לפי רש"י: "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין"; תגידו לפי מסכת "דרך ארץ רבה" "כבדהו וחשדהו". לא משנה מה תבחרו, אפל לא תיתן לקוואלקום להכניס אותה שוב לפינה, היא לא תיתן לה לשכוח לרגע שגם אם היא חוזרת לרכוש ממנה מודמים לפי התנאים שעליהם הוחלט בפשרה שהושגה בין שתי החברות, יש לה אפשרות גם לעשות את זה לבד.

האם בסופו של דבר אפל תהפוך ליצרנית עצמאית של מודמים? ייתכן מאוד שכן. היא עשתה את המעבר הזה במעבדים, היא עשתה את זה בשבבים הגרפיים, ואין סיבה שלא תעשה את זה גם במודמים. היא הרי לא הופכת לשחקנית אמיתית בשוק, היא מייצרת רק לעצמה, ומכיוון שהיא למדה מקרוב את העסק בתקופה שבה אינטל מכרה ופיתחה איתה מודמים למכשירי ה-iPhone שלה, אין לה שום סיבה לא לעשות את זה – ודרך אגב, ההתכנסות הזאת לא שונה בהרבה ממה שקורה בסמסונג ובוואווי, שגם הן מייצרות לעצמן כמעט את הכל כשהן רוצות.