האם המערכת הבנקאית ערוכה לעידן הבנקאות הפתוחה?
בנק ישראל פרסם לפני ימים אחדים את ההנחיות לבנקים, לקראת פתיחת התחרות בענף הפינטק, שתחייב אותם לשתף מידע של לקוחות שירצו לצרוך שירותים בנקאיים מכל גורם מורשה שייכנס לשוק ● האם הבנקים יעמדו בלו"ז הצפוף, ויהיו מוכנים בתוך שנה בלבד?
בנק ישראל פרסם בסוף השבוע שעבר הנחיות למערכת הבנקאית, שמהוות את התקן גרסה 1.0 לקראת המעבר לבנקאות פתוחה, שמגדיר את התנאים שבהם צריכים לעמוד כל הצדדים המעורבים.
במסגרת עידן הבנקאות הפתוחה, כל לקוח יוכל לקבל שורה של שירותים שעד היום הוא היה צורך רק מהבנק שלו – גם מבנקים אחרים, חברות אשראי ובעתיד גורמים נוספים, שיקבלו את אישור בנק ישראל. כאשר תיפתח התחרות, כל בנק או מוסד פיננסי אחר יהיה חייב לאפשר גם לבנקים מתחרים צפייה במידע על לקוח בתחומי העו"ש, האשראי, כרטיסי חיוב, לקיחת משכנתא ותשלום בודד. השלב השני של הבנקאות הפתוחה יהיה פתיחת התחומים האלה לחברות פינטק.
במערכת הפיננסית משווים את המהפכה זו למהפכת ניוד המספרים, שמאפשרת ללקוח לעבור מחברת סלולר אחת לשנייה עם המספר הישן שלו. לוח הזמנים לתחילת יישום המהפכה הוא די צפוף ועל הבנקים להיות מוכנים עד ל-1 באוגוסט בשנה הבאה, כלומר – בתוך שנה בלבד. הדבר מחייב אותם להיכנס לתהליכי היערכות מורכבים ביותר, בהיקפים נרחבים, לגייס כוח אדם ולהכין תשתית מתאימה, שתאפשר להם להיות חלק מהתחרות ולתת מענה לדרישות הרגולציה, שהן מחמירות וקפדניות ביותר – ברמת היישום, איכות השירות, זמן השירות וכמובן אבטחת מידע ושמירה על הפרטיות.
אתגר גם לחברות הטכנולוגיות
מעבר לאתגרים שההיערכות לקראת תחילת עידן הבנקאות הפתוחה מביאה לפתחה של המערכת הבנקאית, היא מהווה אתגר טכנולוגי לא קטן עבור חברות ה-IT. אחת מהן היא קבוצת יעל (Yael Group), שכבר מספקת פתרונות ליישום ההנחיות של בנק ישראל בשני בנקים גדולים, שמטעמי סודיות מסחרית היא מנועה מלנקוב בשמותיהם. קבוצת יעל מספקת לבנקים חבילה של פתרונות, שעונה לדרישות התקינה, ומסייעת להם בתהליך ההטמעה המורכב.
דניס קליטביאנסקי, מנהל תחום API בקבוצת יעל. צילום: יח"צ
דניס קליטביאנסקי, מנהל תחום API בקבוצה, סבור שהשוק הפיננסי בישראל עדיין לא ערוך למהפכת הבנקאות הפתוחה. עם זאת, לדעתו, עתה, לאחר פרסום ההנחיות, כל הבנקים ייכנסו לתהליך מואץ של היערכות.
קליטביאנסקי נחשב לאחד המומחים בישראל בנושא זה. הוא מייעץ לבנק ישראל והשתתף בוועדות השונות שפעלו בבנק בתחום זה – יחד עם המנמ"ר, אבנר זיו, ואנשי מקצוע נוספים. הוא ציין כי הבנק המרכזי שלנו חבר לארגון התקינה קבוצת ברלין (Berlin Group), שגיבש את התקן NextGenPSD2. "באירופה, הנושא הזה כבר עובד בצורה יותר מתקדמת, והוא מותאם בין היתר לתקנות ה-GDPR (תקנות הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי – י"ק). ישראל התאימה את עצמה כמעט לחלוטין לתקן האירופי", אמר קליטביאנסקי.
"באופן אישי", הוסיף, "אני חושב שהמהלך של בנק ישראל הוא מהלך מבורך, שישנה את פני השוק ויסייע מאוד ללקוחות של כל הבנקים, יגביר תחרות ויוריד עלויות".
זיו התייחס לעידן הבנקאות הפתוחה בכנס פינטק האחרון של אנשים ומחשבים, שם הוא אמר כי "המערכת הבנקאית הישראלית היא מערכת סגורה. נקטנו וננקוט צעדים רבים לפתיחת השוק לתחרות. פרויקט הבנקאות הפתוחה הוא כלי נוסף כדי לקדם את התחרות בשוק ולאפשר שירותים פיננסיים חדשים".
הסיפור של מוטי ויעל
במצגת שהכין בנק ישראל, המתארת את התוצרים של תהליך התקינה, נעשה שימוש בסיפור על זוג, מוטי ויעל, לצורך העניין, שמחליט לקחת הלוואה, זמן קצר לאחר שעידן הבנקאות הפתוחה החל. במצגת מצוין שאחרי שהם מחליטים, השניים מפעילים את האפליקציה שתהווה את הממשק שיאפשר לכל אחד להתקשר עם כל בנק בלחיצת כפתור. בעקבות זאת, חברה X מבקשת מהם לאשר גישה למידע בחשבונם, כדי לתת להם את ההצעה הכי טובה ממה שמציעים כל הבנקים. במקביל, שחקנים פיננסיים אחרים פונים למוטי ויעל ומציעים להם הצעות שונות סביב ההלוואה שהם רוצים, אחרי שהם קיבלו את כל המידע עליהם מהבנק.
לרבים מכם התסריט הזה נראה ודאי דמיוני, לאור הריכוזיות הרבה הקיימת במערכת הבנקאית. יש לקוות שהמהלך של בנק ישראל, שבנוסף לכל האתגרים דורש חקיקה בכנסת, שתאפשר להכניס שחקנים חדשים, אכן יבשיל, ובעזרת טכנולוגיות של חברות כמו קבוצת יעל, הבנקים בארץ יהיו לא רק דיגיטליים, אלא גם פתוחים לתחרות.
דניס חזק וברוך. מהלך מבורך