בכירים נוספים מסכמים את השנה בהיי-טק הישראלי

דדי מלאך, סמנכ"ל התפעול והטכנולוגיות של אינטנטיה

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה – מגמה, אירוע או כל דבר אחר?
"בשנה האחרונה, יותר ארגונים החלו לאמץ טכנולוגיות חיזוי מלאכותי, שמאפשרות לצפות מהלכים ולתכנן את הצעדים הבאים. טכנולוגיות החיזוי הללו מבוססות על איסוף המידע הקיים, הן מתוך הארגון והן מחוצה לו. בענפי התעשייה, הקמעונות ושרשרת האספקה, הן מאפשרות לזהות תנודות ומגמות בשווקים, לקבוע את מידת ההשקעה בכל מוצר, לחזות במדויק את התקציב לשנה הקרובה ולהימנע ממצבי משבר, דוגמת החזקת מלאי עודף, אי עמידה בזמני אספקה ואי תשלום של לקוחות".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"מגמת האימוץ של טכנולוגיות החיזוי עתידה להימשך בשל עליה בנגישות שלהן למשתמשים. הן צפויות בשנה הקרובה להשתכלל בעיקר בממשק המשתמש שלהן – דבר שיבוא לידי ביטוי ביישומים וירטואליים בסגנון סירי ובאפליקציות מובייל. יופיעו כלי אנליטיקה נוחים וידידותיים לשימוש, שיוציאו את יכולות החיזוי מידיים מקצועיות בלבד ויעבירו אותן לידיים של המנהל, שזקוק לתובנות הללו ברמה היומיומית".

דדי מלאך, סמנכ"ל התפעול והטכנולוגיות של אינטנטיה. צילום: נטיה סקיב

בראש השנה ציינו סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"בשנים האחרונות, מנהלים בענפי התעשייה בוחנים את מערכות הלגאסי שלהם ומחשבים מסלול מחדש. לאור התקדמות טכנולוגית אדירה בפתרונות ארגוניים, שכוללים, בין היתר, יכולות חיזוי, בינה מלאכותית, זיהוי צרכים, חישוב ערך השקעה ויישום חכם, הגישה של 'אל תיגע אם זה עובד' אינה נכונה. הטכנולוגיה מייצרת ערך עסקי ויתרון תחרותי ברור, שארגונים לא יכולים לוותר עליהם".

מיהם בעיניך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"המנמ"רים בחברות התעשייה. הם האנשים שעל כתפיהם מוטלת המשימה להזיז ארגונים מסורתיים, לקדם אותם טכנולוגית, לנהל פרויקטים מורכבים של לוגיסטיקה, כספים ושרשרת אספקה, ולעשות כל זאת תוך גיוס של הארגון כולו להתמודדות עם השינוי. המנמ"רים בחברות התעשייה מחפשים חדשנות שמועילה לארגון והופכים לגורמים אסטרטגיים".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"שנמשיך להצמיח כאן מוחות סקרנים ויצירתיים, שישתלבו במרכזי הפיתוח וביחידות המובחרות בצה"ל. עלינו לתת להם את כל הגיבוי והסיוע כדי לפתח את הטכנולוגיות העתידיות שעדיין לא התחילו לחשוב עליהן. הנכס הגדול ביותר של המדינה הוא הגורם האנושי, ואני מאחל שהמדינה תמשיך לטפח אותו".

יפים לרנר, סמנכ"ל טכנולוגיות ושותף מייסד ב-בלר

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה – מגמה, אירוע או כל דבר אחר?
"הדבר הבולט ביותר הוא טרנד כלל עולמי, שבלט גם בתעשייה הישראלית – העיסוק בבינה מלאכותית. גם אצלנו נעשה חיבור מתבקש בין יכולות AI לדטה ופותחו מערכות ניהול דטה מבוססות AI ואוטומציה, שהגיעו לרמות תחכום מרשימות במיוחד. טכנולוגיה זו אוספת ומעבדת כמויות עצומות של נתונים, וכן יכולה לקבל תובנות מהשפה הטבעית של בני האדם, לזהות ולחזות דפוסי התנהגות ולעזור בתהליך קבלת ההחלטות באמצעות חישוב סיכונים ופתרון בעיות".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"צמיחה מואצת של טכנולוגיות הקשורות במדיה החברתית ויישומן בסקטורים תעשייתיים מגוונים .כרגע זה מיושם בעיקר בארגוניים ביטחוניים, אך צפוי שזה יתפתח גם לסקטורים כגון מוסדות פיננסיים וחברות ביטוח. יש דרישות רגולטוריות משמעותיות המופעלות על הבנקים להכיר את לקוחותיהם ולאמת את מקור הונם, ולכן נוצרה דרישה להכרת הלקוח בצורה המרבית. יישום הטכנולוגיה והתאמתה לדרישה זו מספקים מענה מקיף ומדויק להכרת הלקוח ולאימות המידע שהוא סיפק".

יפים לרנר, סמנכ"ל טכנולוגיות ושותף מייסד ב-בלר. צילום: באדיבות בלר

בראש השנה ציינו סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"בעשור האחרון, תעשיית ההיי-טק הישראלית עברה שינוי מקצה לקצה. בעוד שפעם, הפיתוח היה ממוקד טלפוניה ותקשורת בין אנשים, כיום הוא ממוקד באבטחת סייבר, כלומר – באבטחה של אותה תקשורת שפותחה בעבר".

מיהי בעיניך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"נעמי קריגר כרמי, מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות. היא מובילה פרויקטים חברתיים שתורמים משמעותית לתעשיית ההיי-טק ולחברה הישראלית כולה, כגון מענקי מימון למיזמים בבעלות נשים ותכנית 'סיירות תכנות'. האחרונה משמעותית במיוחד, שכן היא נועדה לתת מענה לסוגיה חשובה – מחסור בהון אנושי בתעשייה".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל לו להמשיך להיות קטר הצמיחה של המשק, לבנות לישראל שם טוב בעולם ולהציב אותנו בחוד החנית הטכנולוגית בעולם".

גיל באומל, מנהל פעילות קווסט בישראל

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה – מגמה, אירוע או כל דבר אחר?
"תקנות הגנת הפרטיות החדשות עלו לקדמת הבמה – גם בישראל. גם בארץ נתקלנו בלא מעט מקרים של זליגת מידע פרטי של משתמשים. יצוין שחלק גדול מאירועי זליגת המידע קשור לחשבונות פריבילגיים בארגון, כך שניהול תקין שלהם מהווה נדבך חשוב באבטחת המידע הארגוני. מדובר בתחום רגיש ומחובתנו לדרוש מהחברות עמן אנחנו נמצאים בקשר להתייחס בכבוד למידע שהן אוגרות עלינו ולוודא שלא נעשה בו שימוש לא תקין. מה גם שבמאי האחרון יצאו התקנות הישראליות להגנה על מאגרי מידע, לרבות הטלת סנקציות על מנהלי הארגון. תקנות אלה מהוות גורם הרתעה ומחייבות ארגונים שונים לנהוג ביתר זהירות".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"המעבר לענן ממשיך להיות הצונמי הטכנולוגי המשפיע ביותר על כלל השוק והחברות בו. אם בעבר היה מדובר בפעילות 'ממוקדת' או 'ניסיונית', כיום זוהי מגמה ברורה, שטומנת בחובה יתרונות טכנולוגיים רבים וגמישות במתן שירותים מתקדמים. אני צופה בשנה הקרובה ביקוש הולך וגדל לפתרונות מכווני ענן, ובייחוד פתרונות המקלים על ניהול סביבה היברידית, כגון AD/AAD".

גיל באומל, מנהל פעילות קווסט בישראל. צילום: דני שביט

בראש השנה ציינו סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"העשור האחרון התאפיין במעבר ממודלים ופתרונות סגורים (און-פרמיס) לפתרונות גמישים, מבוססי ענן ותוכנה כשירות (SaaS). אם בעבר רוב החברות הגדולות היו מרוכזות בעצמן, הרי שבעשור האחרון נראה שיש יותר ויותר שיתופי פעולה בין חברות גדולות. למשל, שיתוף הפעולה בין מיקרוסופט ללינוקס, שמספק מענה אופטימלי לכלל הצדדים. העשור האחרון הוכיח שאי אפשר להישאר בסביבה מבודדת. תעשיית ההיי-טק דינמית, מתפתחת באופן מהיר ומתבססת ברובה על אינטראקציות – בין אם ברמה המקצועית-טכנית ובין אם ברמה התפעולית-אופרטיבית".

מיהי בעיניך חברת השנה בהיי-טק הישראלי?
"מאוד התרשמתי מהמהפך שמיקרוסופט עשתה בשנה האחרונה, הן ברמה העולמית והן ברמה המקומית. מיקרוסופט השכילה להבין בזמן את השינויים החלים בתעשייה ואת הצורך בפתיחות רבה יותר – הן מול יצרנים אחרים והן בחיבורים עם אקו-סיסטם רחב של שותפי פיתוח המעשירים את הפורטפוליו. כשותף פיתוח, אני מרגיש את השינוי הזה, שבא לידי ביטוי בעבודה צמודה יותר עם צוות המכירות המקומי".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"בראש ובראשונה, אני מאחל לכולנו יציבות ביטחונית ופוליטית, כדי שנוכל להתמקד בעשייה טכנולוגית ובפיתוח חדשנות. אני מקווה שנמשיך להיות בחוד החנית של המשק ולהוביל לפתרונות פורצי דרך, ומאחל למשק הישראלי יציבות ושגשוג בעולם המשוגע שסביבנו.

עם זאת, מדובר בתהליך. בסופו של דבר, הכל מתחיל בחינוך. על מנת להגיע ליכולות גבוהות בתעשייה יש להמשיך ולהשקיע בחינוך טכנולוגי כבר מגיל צעיר. הדרך בתחום זה עוד ארוכה ויש לשפר את התהליכים הדיגיטליים במערכת החינוך, על מנת ליישר קו עם המהפכה הדיגיטלית המואצת המתרחשת בחוץ. תעשיית ההיי-טק המקומית צריכה להפגין יותר מעורבות ולפתח יוזמות ייעודיות בתחום, גם אם לא במסגרות החינוך הפורמליות, ובכך להרחיב משמעותית את הקשר בין התעשייה לחינוך ולחשוף את הילדים כבר מגיל צעיר לטכנולוגיה מתקדמת יותר".

צבי דרור, הבעלים והמייסד של דרור מערכות תקשורת

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה – מגמה, אירוע או כל דבר אחר?
"בכל הקשור לתחום ה-AV, שבו אנחנו פועלים, נראה שבשנה האחרונה הייתה יותר ויותר דרישה לרזולוציות גבוהות, בין אם מדובר במצגות או בחדרי וידיאו. כמו כן, בשנה החולפת הסתמנה דרישה למרחיקים איכותיים יותר ולרמת תמיכה גבוהה יותר".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"יש מגמה הולכת ומתפתחת של חברות וגופים המשלבים בין היי-טק לרפואה. הולך ועולה הצורך בסיוע טכנולוגי כדי להאיץ הליכים רפואיים, בין אם בפיתוח מכשירים והחדרת פונקציות טכנולוגיות מתקדמות או במתודות טיפול שונות. כבר כיום יש מגמה בולטת של שיתוף מידע רפואי בזמן אמת בעת ביצוע תהליכים רפואיים, וזה ילך ויתעצם. עצם השימוש במערכות טכנולוגיות חדשניות מבוססות ענן מאפשר נגישות למידע ויכולת להיות חשופים לחוות דעת מקצועיות בזמן אמת, ובכך לשפר ולייעל את הטיפול הרפואי.

בכלל, נראה שההיי-טק הולך יותר ויותר לכיוון של לוחות תצוגה ושליטה על מסכים. קצב הפיתוח בתחום הזה מאוד מהיר והרזולוציה עולה כל הזמן. מדובר בתחום מאתגר מבחינת פיתוחים אפשריים. אם בארץ הרזולוציה עומדת על 4k, הרי שביפן כבר הגיעו ל-8k".

צבי דרור, הבעלים והמייסד של דרור מערכות תקשורת. צילום: יח"צ

בראש השנה ציינו סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"הענף התבגר מאוד ב-10 השנים האחרונות, לטוב ולרע. הרבה ארגונים גדולים שהיו ידועים בחדשנות ובמקוריות שלהם הלכו ונעשו יותר מקובעים עם השנים. בעיניי, ברגע שחברה מתפתחת לגודל מסוים, היא צריכה 'להחליף תקליט'. אי אפשר לשחזר את ההצלחה אם מתנהלים באותו האופן.

למרות המגמה הזאת, נראה שבמהלך העשור האחרון נוצר פה שיפור משמעותי מבחינת כמות החברות, הידע והפיתוח הטכנולוגי. זה בולט במיוחד כשנפגשים עם חברות מחו"ל. בכל פעם, הנציגים שלהן נדהמים מחדש מההתקדמות המואצת של ישראל בכל הקשור לזירה הטכנולוגית. החברות הישראליות לא קופאות לרגע על השמרים – וזה ניכר בשטח".

מיהם בעיניך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני מעריך ומוקיר את הפעילות של האחים זהר ויהודה זיסאפל, מייסדי קבוצת רד בינת, לאורך השנים. הם אמנם שועלים ותיקים בתחום, אבל הם מצליחים להתקדם ולהתפתח ללא הרף, תוך שמירה על הגחלת המקצועית והאנושית שליוותה אותם מתחילת דרכם. באחרונה הם החליטו לתרום לטכניון עשרות מיליוני שקלים לטובת בניית בניין חדש, שיסייע להרחבת התשתית המדעית של הפקולטה. מדובר במעשה מבורך, שעשוי לסייע להכשרת דור חדש של חוקרים, מדענים ומהנדסים, שיאיישו את תעשיית ההייטק העתידית".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל לכל מי שפועל בתחום שלעולם לא יאבד את הלהט. אנשים מאבדים סבלנות בקלות, אבל חשוב שישמרו על אורך רוח ולא ירימו ידיים, גם בתקופות הקשות. חשוב שחברות ימשיכו להזניק את עצמן, ולשלב בין איכות מקצועית לתרבות ארגונית שמשמרת את העבר ואת הדרך שעשו עד כה. כמו כן, חשוב מאוד לשמור על אמביציה גבוהה ועל רעב גדול, לצד שמירה על הערכים המקצועיים והאנושיים המוטבעים בחברה מיום היווסדה".