כיצד ה-IT יכול לסייע לצמצם את הצפיפות בחדרי המיון?

אירועי השבוע האחרון הורידו מהכותרות את אחד הנושאים שלצערנו כיכבו לפני פרוץ סבב ההסלמה הנוכחי: המצב של חדרי המיון בבתי החולים. הנושא הזה יחזור בקרוב, עם הגיע החורף, על שלל הווירוסים שהוא מביא אתו, אבל כבר ממה שניתן היה לראות בימים שלפני מבצע "חגורה שחורה", אין שום מקום לספק: מערכת הבריאות זקוקה לשינוי דחוף, ובעיקר לחדשנות.

אולם, צריך להודות שהמראות בחדרי המיון, מטלטלים ככל שהם, מהווים פן אחד של מערכת הבריאות הציבורית בארץ, שנחשבת לאחת מהמתקדמות בעולם, לרבות בהשוואה למדינות מפותחות ועשירות הרבה יותר מאיתנו. לצד הצפיפות והעדר המיטות, יש לנו יתרון יחסי לעומת מערכות בריאות רבות אחרות: הבריאות הדיגיטלית, ובכלל זה הרפואה מרחוק. הכוונה היא ליישומים, מערכות חכמות ומכשירים רפואיים, המאפשרים לתת שורה של טיפולים ומענה ללא מעט תהליכים, שעד כה היו מבוצעים באופן פיזי, בין אם בבתי החולים או בקופות החולים.

בשנים האחרונות, החדשנות במערכת הבריאות החלה לצבור תאוצה. בחלק מארגוני הבריאות מכהנים מנהלים בכירים שאחראים על החדשנות, והם בדרך כלל גם רופאים – כך שיש להם הבנה מעמיקה בשני העולמות ובשילוב ביניהם. בנוסף, ארגוני הבריאות משתפים פעולה עם סטארט-אפים ישראליים, שחלקם עושים חיל לא רק כאן, אלא גם מעבר לים. כחלק מההתקדמות הזאת, לפני כמה שבועות הוקם בארץ פורום ראשון של ארגוני בריאות דיגיטלית, שנועד לתת מסגרת ארגונית לסטארט-אפים המקומיים הרבים שמפתחים פתרונות בתחום.

על פי נתונים של משרד הכלכלה, בשנים האחרונות חל גידול של 160% במספר החברות הישראליות שמפתחות פתרונות חדשניים בעולם הבריאות, ומספרן עומד על כ-500. ואם כבר ממשלה, יש תכניות לאומיות לתחום הבריאות הדיגיטלית, לפחות על הנייר: במרץ אשתקד אישרה הממשלה תכנית לאומית, שמשותפת למשרד הבריאות, ישראל דיגיטלית וארגוני הבריאות. הממשלה הקציבה לנושא סכום שיא של כמעט מיליארד שקלים, לטובת תמיכות ועידוד המחקר והפיתוח בתחום. גם רשות החדשנות מקצה תקציבים לתחום הבריאות הדיגיטלית.

פרויקטים מרתקים – בתחרות של אנשים ומחשבים

אישוש נוסף להתפתחות הוא הגידול במספר החממות והאקסלרטורים בתחום הבריאות שפועלים בישראל. במסגרת כנס הבריאות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים, שייערך ב-12 בדצמבר, תתקיים תחרות בין סטארט-אפים שמפתחים פתרונות לעולם זה. הצצה קצרה לפרויקטים שהוגשו אליה משקפת את החדשנות והיוזמה הישראליים בתחום. כך, למשל, אחד הפרויקטים מציע פתרון נגיש לבדיקות מעבדה, שיכול להיעשות בבית המטופל, מבלי שיצטרך להגיע למרפאה. בין היתר, המערכת מאפשרת לתת חיווי מידי לבדיקות שתן ולשגר אותן, באמצעות טכנולוגיית האינטרנט של הדברים, למעבדה.

חברה אחרת פיתחה תהליך דיגיטלי מלא של איתור והתאמת עזרים רפואיים: הערכת פרופיל הלקוח, קביעת היעדים התפקודיים האישיים, חיבור למוצרים באתרי סחר בארץ ובעולם, רכישה והמשך מעקב דרך הפלטפורמה.

מיזם נוסף מציע פתרון המאפשר בדיקת פוריות ביתית לגבר, ובכך מעלה את הצורך והמודעות לחלקם של הגברים באי הפוריות (בעיה שמיוחסת בעיקר לנשים). הבדיקה מבוצעת בבית, באופן דיסקרטי וללא מבוכה, בדיוק גבוה מאוד (של 97%, כך מבטיחים היזמים) ובמהירות. העובדה שהבדיקה מבוצעת באמצעות הסמארטפון או הלפטופ של הגבר פותרת בעיית נגישות במדינות שיש בהן מיעוט מעבדות ומרפאות אורולוגיות.

גם כאן, הבעיה היא בדרגים הגבוהים

המהפכה הזו משתלבת בפרויקטים לאומיים לצמצום הפער הדיגיטלי. כבר כיום מופעלות מערכות במרפאות קהילה שמאפשרות לבצע צילומי רנטגן, כמו גם קשר אונליין לרופאים ואנשי מעבדה בבתי החולים, שלעתים מרוחקים מהן זמן נסיעה רב.

נקודה נוספת שראויה לציון היא תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שארגוני הבריאות, לרבות משרד הבריאות, נמצאים בימים אלה במהלכם. התהליכים האלה נועדו להתאים את הארגונים הללו ומערכותיהם לעידן החדש, ובכך לאפשר את המעבר לבריאות דיגיטלית מלאה.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. צילום: ניב קנטור

לאור כל זאת נשאלת השאלה מדוע לא נמצאה הדרך לייצר קשר ישיר והדוק יותר בין החדשנות הישראלית בתחום הבריאות, שמסייעת למיליוני בני אדם בעולם, למערכת הרפואה המקומית. המומחים יגידו שזו לא רק בעיה של תקציב, שהיא תמיד נכונה. הבעיה היא שעדיין לא נמצאה המסגרת ולא הונחו היסודות לתכנית לאומית, ששמה את נושא הבריאות הדיגיטלית בסדר עדיפות גבוה ודוחפת אותו בכל הערוצים. לצורך העניין, 40 מיליון השקלים שסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, נאבק כדי להקצות לצמצום הצפיפות בחדרי המיון צריכים להיות מנותבים לעידוד ארגוני הבריאות להאיץ את תכניות החדשנות שלהם, להשקיע יותר בערוצי הרפואה מרחוק ולא להשאיר זאת במקומות צדדיים, לצורך ניסוי בלבד.

נושאים אלה ואחרים יידונו בכנס הבריאות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים, בהשתתפות בכירי משרד הבריאות, מנהלי בתי חולים, סמנכ"לי טכנולוגיות בארגוני הבריאות וחברות טכנולוגיות שעובדות עם המערכת.