הסיבות המרכזיות שמקשות על ארגונים לעבור לענן

שירותי הענן תפסו תאוצה בעולם העסקי בעיקר מאז שענקיות הטכנולוגיה הגלובליות אמזון, מיקרוסופט וגוגל נכנסו לעולם הזה, והשיקו את העננים שלהן ושירותים נלווים. חברות רבות אימצו את פתרון הענן כחלק מסל המוצרים, ולא מעטות מהן עברו לעבודה בסביבה מרובת עננים.

אולם, עדיין ניתן לראות שאחוז ניכר מהמשימות הארגוניות לא מבוצע בענן. על פי נתונים של חברת המחקר אובום, 80% מהמשימות הקריטיות לארגון, בעיקר בכל הנוגע לנתונים הרגישים שלו, עדיין מתבצעות על שרתים הממוקמים במשרדי החברה, גם אם רמת הביצועים ויכולות האינטגרציה שלהם נמוכות, ולעתים קרובות אף לא עומדות בדרישות הרגולטוריות. זאת, למרות היתרונות הבולטים של הענן, כמו יכולת גידול וקיטון של המידע לשינויים מידיים בלי לבצע שינוי מערכתי, או גיבוי של כל המידע במספר חוות ענן גלובליות לצורך בקרת נזקים.

בעוד שנהוג לחשוב שהמעבר לענן הוא טבעי ואוטומטי, ארגונים רבים, כאמור, לא עושים זאת. מדוע? יש מספר סיבות משמעותיות שמונעותן מחברות רבות במגזר העסקי לאמץ את הטכנולוגיה. בפסקאות הבאות אסקור את שלוש העיקריות שבהן.

קשיים פסיכולוגיים

המידע הוא מוצר יקר ערך, וממש בדומה לקושי שהיה לאנשים להעביר את הכסף מהכספת הביתית או אפילו מה-"בלטות" לחשבון הבנק, כך גם המעבר לענן. המנהלים רוצים "להרגיש את השטרות קרוב", לגעת בברזל של השרתים ולדעת שהם נמצאים במשרד שלהם, במרחק נגיעה. קשה להם להתמודד עם המידע, שהוא הבסיס שעליו נשען כל העסק, כשהוא מתרחק מאחיזתם לענן ציבורי בחו"ל.

מדובר בחינוך שוק שלוקח כמה שנים וישנם כאלה שמאמצים חידושים מאוחר יותר. אולם, בסופו של דבר, רוב השוק יאמץ את הענן והנוכחות של הפתרונות הישנים תקטן עד כדי היעלמות.

רגולציה

חברות הענן הגדולות מחזיקות חוות ענקיות, שמתפרסות על שטח של ערים שלמות, שאליהן מנוקז רוב המידע של החברות המשתמשות בשירותי ענן. מיקומן של החוות מציב קשיים רבים בפני גופים ציבוריים וביטחוניים בארץ, בעיקר משום שהן נמצאות בחו"ל.

עד לפני שנה אסור היה להוציא מידע בנקאי לעננים מעבר לים. אך לפני מספר חודשים יצאה תקנה המאפשרת לדירקטוריון הבנק להחליט שהוא מעביר מידע פיננסי לענן בחו"ל. רק בעבודה מאומצת של הנציגים המשפטיים של מיקרוסופט והרבה אומץ של הבנקים נפתחה האפשרות של העברת המידע לעננים מחוץ לגבולות ישראל. יש להוסיף לכך את תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי, שפתחו אפשרויות להעלות מידע במגבלות מסוימות ולהתגבר על החשש שמעבר המידע מניהול ישיר של בעליו עלול לסכן אותו.

עם זאת, עדיין קיים מידע שאסור להוציאו מחוץ לגבולות הארץ, כמו נתונים רפואיים, צבאיים או נתוני תלמידים.

טכנולוגי

כשמוציאים את המידע לענן חיצוני, יש צורך בשכבות הגנה משמעותיות יותר כדי לוודא שרק מי שצריך לראות את המידע אמנם יוכל לראות אותו. לכן, יש צורך לבצע שיפורים טכנולוגיים רבים, הכרוכים בעיקר באבטחת מידע ו-וידוא תהליכי עבודה תקינים, שלא פוגעים באופן העבודה. יש לייצר חיבור מאובטח בין העובדים שעובדים מול המידע למידע שממוקם ברשת אחרת. במגזר הבנקאי מדובר באתגר ממשי, כיוון שמחשבי הבנקים היו מערכת סגורה, ללא אינטרנט, שלא פתוחים לעולם. לפתע, כדי להתאימן לענן החיצוני, על המערכות האלה להיות בעלות חיבור אינטרנטי.

תוכנות הליבה הבנקאיות, המחוברות ליותר מדי תוכנות בנות, לא יועברו לענן בשל המורכבות הרבה. אולם תוכנות השירות, מבוססות ה-CRM, ייהנו מהמעבר לענן, שיסייע לעבד את המידע ממגוון ערוצי הממשק עם הלקוח לכדי מערכת דטה אחת (אומני-צ'אנל). כוח המחשוב העצום של הענן יבצע למידת מכונה מהקלטות השיחות ויסייע להוציא תובנות לנציג. תתקבל כאן, למעשה, מערכת לומדת, שמציעה פתרונות לנציגי השירות ומספקת להם ערך חשוב.

חשוב לזכור, אם כך, כי המעבר לענן אינו חף מסיכונים, בעיקר בתחומי הגנת הסייבר ואבטחת המידע. לכן, יש לשקול את הסיכונים עבור הארגון הספציפי, לבחון היטב את הספק ואת פתרונות האבטחה שמלווים את שירותי הענן שלו ולהיעזר ברשימות הקיימות לדרישות וסטנדרטים בינלאומיים לבחינת אבטחת המידע בענן, בהם תקן STAR ותקן ISO 27017 של הארגון הבינלאומי Cloud Security Alliance. לאחר שכל אלה נמצאו תקינים, כדאי בכל זאת לאמץ את הענן, כדי ליהנות מכל היתרונות שהטכנולוגיה הזו יכולה להציע, ובעיקר כדי לא להישאר מאחור.

הכותב הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של חטיבת התוכנה באלעד מערכות.