החזון: להוציא את הידע והמחקר אל מחוץ לכותלי האקדמיה

אחד הביתנים הישראליים בכנס ותערוכת ערים חכמות שנערך בחודש שעבר בברצלונה היה של המרכז לערים חכמות של אוניברסיטת בר אילן בראשותו של פרופ' אייל יניב, ראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. הביתן הוקם ופעל בשיתוף עם קהילת ערים חכמות, אותה מנהל יריב שדה. במסגרת הביתן התארחו גם כמה חברות ישראליות הקשורות בפעילות.

בתערוכה ביקר זוהר ינון, מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן, שמכהן בתפקידו מאז פברואר 2018. לפני כן כיהן בתפקידים שונים במגזר המוניציפלי, ובין היתר היה מנכ"ל חברת הגיחון הירושלמית. לדברי ינון, הפעילות של המרכז, שעיקרה במחקר שעוסק בתחום הרחב של ערים חכמות, היא חלק מחזון נשיא האוניברסיטה, שקיבל את אישור חבר הנאמנים, ועיקרו להוציא את היכולות של האוניברסיטה, שעיקר עיסוקה הוא בהפצת ידע ומחקר, אל מחוץ לכותלי הקירות האקדמיים, ולחבר אותן לעולם הפיזי הממשי. "מבחינתנו, המיוחד בפעילות זו הוא דווקא בגלל שהיא אינה שגרתית", אומר ינון, "אנו מממשים בפועל את מה שכולם מנסים לקדם כל הזמן: חיבור אקדמיה, תעשייה והסקטור הציבורי".

הוא מציין, כי במסגרת לימודי מינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, מלמדים לראשונה לתואר אם-בי-איי את הנושא של ערים חכמות, במשך שנה שלמה, "ובכך אנו משלבים את הצד המחקרי עם ההוראה בפועל. מעבר לזה", מוסיף ינון, "הייחוד של המרכז הוא בכך שהם עוסקים במחקרים יישומיים, המשלבים חוקרים מכל המחלקות והתחומים בבר אילן, ולא רק בר אילן. זה אפיק חדש ייחודי מתבקש לדעתי בעולם האקדמי של היום", אומר ינון. "אם עד היום המחקר הרגיל היה נחלתה של הקהילה האקדמית באמצעות מאמרים והוראה, פה אנו מרחיבים זאת לעולם הפיזי. זה מימוש החזון של האוניברסיטה".

צוות המרכז לערים חכמות בביתן התערוכה בברצלונה. מימין: רן גולדשטיין, מנהל מרכז בר אילן לערים חכמות, פרופ' אייל יניב, ראש המרכז לערים חכמות וראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, יריב שדה, מנהל קהילת הערים החכמות, וזוהר ינון, מנכ"ל האוניברסיטה. צילום: מערכת אנשים ומחשבים

מי שיזם את הקמת המרכז בין כותלי האוניברסיטה הוא פרופ' אייל יניב, העומד בראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. יניב הוא מחלוצי האינטרנט בישראל וממקימי IOL שהתאחד לימים עם אתר וואלה. הוא שימש כחוקר אורח בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, ומוביל את המרכז במקביל לתפקידו כראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה.

יניב אומר, שהפעילות של המרכז מיישמת את המחקרים בעבודה עם רשויות מקומיות.  "הייחוד שלנו הוא, שאנו באים מתוך עולם הידע, המבוסס בין היתר על המחקרים הרב תחומיים שלנו, ללא שום פוזיציה של בעלי אינטרסים, שמייצגים מוצר או תפיסה מסוימת" אומר יניב. הוא מציין, כמובן, שבמסגרת הפרויקטים הם משלבים את החברות הטכנולוגיות שקשורות איתם, וחלקן אף הציגו בביתן.

"המטרה שלנו היא לא הטכנולוגיה, למרות שהיא חלק בלתי נפרד מהתחום של עיר חכמה, אלא לעזור לרשויות לאפשר לאנשים לחיות טוב יותר בעיר, כי החיים בעיר הם לא קלים, ואנו יודעים שעל פי מחקרים, ב-2050 מחצית מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים, ויש לכך משמעויות רחבות מאוד" אומר יניב. דוגמה לפעילות של המרכז שמציין יניב, היא עבודה עם רשות מקומית גדולה במרכז הארץ, שבנתה שכונה גדולה מעורבת לזוגות צעירים ומבוגרים. "הרשות השכילה ליישם כלל חשוב כיום בתכנון ערים: שיתוף התושבים, כדי לדעת מה המאפיינים שלהם, מה התוכניות שלהם ולפי זה לתכנן את התשתיות ואת השכונה. אנחנו באנו עם מתודולוגיה מסוימת, שכוללת, כמובן, גם את המרכיב הטכנולוגי אבל לא רק".

יציב מציין, כי המרכז כולל 45 חוקרים, שהם עמיתי מחקר מתחומים שונים, המייצגים את כל מרקם החיים של הערים, כמו, למשל, "נושא התחבורה, שתופס אצלנו מקום חשוב. המטרה של ההשתתפות שלנו בתערוכה בברצלונה היא להדגים את הייחוד של המרכז, שהוא למעשה מעבדה חיה, המשלבת בין מחקר לעשייה בפועל וביחד מייצרים אקו-סיסטם חשוב", אומר יניב לסיום

יריב שדה שהיה שותף למיזם של השתתפות בר אילן בתערוכה, מנהל כיום את קהילת הערים החכמות, שהוא יזם והקים באמצעות פלטפורמת הווטס-אפ. הוא ניהל במשך חמש שנים את מועדון היזמות של האוניברסיטה הפתוחה, ובמסגרת זו נחשף לקהילת ההיי-טק והעסקים בישראל. "כשפרשתי", מספר שדה, "נדהמתי לראות שלתחום כל כך חשוב כמו ערים חכמות אין קהילה, והחלטתי להקים אותה. הופתעתי מהמהירות שהיא הפכה לוויראלית, וכיום זו קהילה עם פעילות ערה, וחברים בה נציגים ובעל תפקידים מרשויות, גורמי ממשלה, צבא, משטרה ועוד". לדבריו, הפעילות של המרכז לערים חכמות היא סינרגטית לקהילה שהוא מנהל ולפעילות שלו כיזם עצמאי בתחומים שונים, ובעיקר בתחום של ערים חכמות. שדה הביע תקווה, כי המיזם של השתתפות בתערוכה מרכזית כמו זו שבברצלונה יימשך גם בשנים הבאות.