"בחינוך המיוחד יש 'טנגו' בין הטכנולוגיה למורה"

"המורים בחינוך המיוחד צריכים להיות וירטואוזים, לוליינים, כדי 'לתפור חליפה' לכל ילד וילד וליצור אצלם מוטיבציה. כאן נכנסת הטכנולוגיה. בחינוך המיוחד, יש 'טנגו' בינה לבין המורה", כך אמרה פרופ' עדינה שמיר, ראשת הוועדה לתואר שלישי בחינוך מיוחד ומנהלת המכון לטכנולוגיות לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים באוניברסיטת בר אילן.

פרופ' שמיר דיברה בכנס Edutexpo של אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך אתמול (ג') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי חינוך וטכנולוגיה ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. מועד הכנס נבחר במיוחד ליום השוויון לאנשים עם מוגבלות, שחל אתמול, וחלק נכבד ממנו עסק בהשפעת הטכנולוגיה על תלמידי החינוך המיוחד. כך גם הפאנל שבו פרופ' שמיר דיברה.

בדבריה סיפרה פרופ' שמיר על מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן, שעסק באייפדים ובהשפעתם על תלמידי החינוך המיוחד. מתוצאותיו עולה כי "ככל שהלקות קשה יותר, כך השימוש בטכנולוגיה, הרצון להשתלב והמוטיבציה ללמוד יותר הולכים וגדלים. יש משהו בטכנולוגיה שמסוגל לסייע ב-'תפירת החליפה' לתלמיד שהמורה נדרש לה, בין היתר כי היא מאפשרת חוויה רב חושית – שמיעה, ראייה וכדומה. בשורה התחתונה, המחקר מוכיח את ההשפעה החיובית שיש לטכנולוגיה בחינוך המיוחד".

היא התייחסה לפרויקט אייפד לכל מורה בחינוך המיוחד, שקרן אתנה מפעילה יחד עם משרד החינוך, הסתדרות המורים ובנק מסד. לדבריה, "אנחנו, במרכז בבר אילן, מעבירים השתלמויות למורים לחינוך מיוחד. גילינו שעצם העובדה שיש להם את האייפד ושהם משתמשים בו במהלך ההשתלמות מקפיצה משמעותית את המוטיבציה שלהם. ההשתלמות מפרקת את החרדה של המורים מהטאבלט ומהטכנולוגיה בכלל, ובעזרת הכלים שהם מקבלים אצלנו הם יודעים כיצד לתפעל את האייפד".

משתתפת נוספת בפאנל הייתה שולמית כהן, מפקחת ארצית באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, שממונה על תלמידים עם מוגבלויות בראייה ובשמיעה, כמו גם על הנגישות. היא סיפקה כמה נתונים, בהם ש-11% מכלל התלמידים במדינה מקבלים שירותי חינוך מיוחדים, כאשר חלקם לומדים במערכת החינוך המיוחד והאחרים – בכיתות ה-"רגילות". היא ציינה כי העלייה במספר התלמידים בחינוך המיוחד גדולה פי שניים מזו שנרשמה במערכת החינוך הכללית, ואמרה כי הפער ילך ויגדל, לאור התיקון החדש לחוק, שמאפשר להורים לילדים עם צרכים מיוחדים לבחור את המסגרת החינוכית שבה הם ילמדו.

"בארבע השנים האחרונות הענקנו, בשיתוף הרשויות המקומיות, לכ-20 אלף תלמידים טכנולוגיה מסייעת – החל מאייפד, עבור בלוח חכם ועד לערכה לתלמיד עם עיוורון או לקות ראייה. אנחנו רואים את ההשפעה שיש לטכנולוגיה בקידום תלמידי החינוך המיוחד ופתחנו השתלמויות למורים על הטכנולוגיה", אמרה כהן.

מימין: שולמית כהן – מפקחת ארצית באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, ממונה על תלמידים עם מוגבלות בראייה ובשמיעה, וכן על הנגישות בחינוך המיוחד; ד"ר אורלי הבל, ראשת התכנית לחינוך מיוחד במכללת לוינסקי; שחר בר יהודה, דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן ועובד באגף לחינוך מיוחד בנושא ילדים עם אוטיזם; רינה כהן, מדריכה ארצית לתקשוב באגף לחינוך מיוחד ובאגף למערכות מידע במשרד החינוך; פרופ' עדינה שמיר, ראשת הוועדה לתואר שלישי בחינוך מיוחד ומנהלת המכון לטכנולוגיות לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים בבר אילן; ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור

שחר בר יהודה, דוקטורנט בבר אילן ועובד באגף לחינוך מיוחד שעוסק בילדים עם אוטיזם, עמד על הסיוע של הטכנולוגיה לילדים בעלי קשיים בתקשורת. אלא שלדבריו, "על אף שהכלים הטכנולוגיים קיימים אצל התלמידים ובכיתות, לא תמיד עושים בהם שימוש נכון. לפעמים משתמשים בהם לתקשורת תומכת חלופית, אבל ככלי ללמידה בתוך המערכת – אני לא יכול להגיד בלב שלם שזה קיים. כלים יש, טכנולוגיות מסייעות יש ואפליקציות יש, אבל קיים צורך בהנגשת הטכנולוגיות האלה למורים בכיתות".

רינה כהן, מדריכה ארצית לתקשוב באגף לחינוך מיוחד ובאגף למערכות מידע במשרד החינוך, התייחסה לכך וסיפרה על הפעילות שהמשרד עושה. היא ציינה כי משרד החינוך מתאים למורים המשתתפים בפרויקט של קרן אתנה את ההשתלמות המתאימה להם. עם זאת, כהן אמרה כי "חשוב מאוד שחלק מההשתלמות תהיה בשטח, באמצעות צוותים של מדריכים שילוו את המורים בבתי הספר – וזה חסר לנו, בעיקר בשל חוסר בתקציבים".

ד"ר אורלי הבל, ראשת התכנית לחינוך מיוחד במכללת לוינסקי, ציינה כי "לתת אייפד לסטודנטים בחינוך המיוחד זה כמו לתת קנבס לסטודנטים בבצלאל. להשתמש בטכנולוגיה זה לפתח שפה, שיש בה יכולת הן להבין והן להביע דברים אחרת. מחקר שעשינו העלה שהסטודנטים האלה, שיוצאים עם אייפד ביד, מקבלים יכולת יצירתית גבוהה מאוד לייצר סביבות הוראה אחרות".

המצב במגזר הערבי

לעומת הרוח החיובית שעלתה מהפאנל, מורה מבית ספר בכפר כנא, שדיבר מהקהל, אמר כי "לא הכל זוהר. יש צורך באפליה מתקנת לחברה הערבית, כי אנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו, גם בהקשר הטכנולוגי". הוא תלה את האשם בכך לא רק בממשלה, אלא "גם במגזר שלנו ובהנהגה שלנו. אני רץ כבר כמעט ארבע שנים כדי לקבל אייפדים לחטיבות הביניים, אבל עד היום לא קיבלנו, כי ברשויות המקומיות אין מודעות לערך שזה נותן, ולמה שאנחנו והתלמידים מפסידים. אני מבקש להתעורר ולתת גם לנו תשומת לב".

אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, הגיב לדברים באמרו כי "אנחנו לא מפלים את המגזר הערבי. להיפך, הוא נמצא אצלנו בראש. בימים אלה אנחנו מחלקים אייפדים למורים מהחינוך המיוחד בכפר כנא, וכבר עשינו זאת ביישובים רבים במגזר הערבי – עראבה, טמרה, אום אל פחם ועוד. אין אפליה, אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים".