הטכנולוגיה שתשפר את ציוני מבחני הפיז"ה

אמצעי התקשורת דיווחו אתמול (ג'), בהרחבה ובארשת מזועזעת, על הנתונים הנמוכים שהשיגו התלמידים הישראליים במבחני הפיז"ה, שבוחנים את יכולותיהם בתחומי הקריאה, המתמטיקה והמדעים. לגמרי במקרה, נערך אתמול גם הכנס השנתי לתקשוב בחינוך של אנשים ומחשבים וקרן אתנה, Edutexpo. מועד הכנס, שחלק ניכר ממנו עסק בחינוך המיוחד, נקבע במתכוון ליום השוויון לבעלי מוגבלויות, שמצוין מדי שנה ב-3 בדצמבר ברחבי העולם.

אחד הפאנלים המרכזיים בכנס עסק בשילוב טכנולוגיה בחינוך המיוחד. קרן אתנה, שמובילה מזה 12 שנים את פרויקט מחשב לכל מורה, משקיעה בשנים האחרונות מאמצים מיוחדים במורים ובבתי הספר לחינוך מיוחד, על ידי כך שיחד עם שותפיה – משרד החינוך, הסתדרות המורים ובנק מסד – היא מספקת להם אייפדים והדרכה כיצד להשתמש בהם. פרופ' עדינה שמיר מאוניברסיטת בר אילן הציגה בפאנל תוצאות מחקר שערכה, שמוכיח את מה שמורי החינוך המיוחד וההורים לילדים עם צרכים מיוחדים יודעים כבר מזמן: המחשבים האלה מחוללים שינויים חיוביים דרמטיים בתפקוד של חלק מהילדים, כולל כאלה שעד גיל מאוחר לא יכולים היו לתקשר עם הוריהם.

משתתפי הפאנל ומאות המורים ואנשי החינוך הנוספים שישבו באולם הסכימו כי אם יש החזר השקעה מיטבי לטכנולוגיה, הוא נמצא בחינוך המיוחד. הוכחה טובה מה הטכנולוגיה מסוגלת לעשות למען החברה והקהילה נמצאת שם. הממשקים הטכנולוגיים, בשילוב המורים, מאפשרים לילדי החינוך המיוחד לקבל הזדמנות שווה, לא להרגיש שונים ולהשתלב בחברה, למרות המוגבלות שלהם. קרן אתנה דוגלת בכך ואימצה בשנה האחרונה את הרעיון שלפיו כל אחד מאתנו הוא מיוחד, אין אף אחד שהוא מושלם, אבל בסופו של דבר, כל אחד יכול, והטכנולוגיה משחקת תפקיד מרכזי בכך.

תוצאות עגומות במדעים – באומת הסטארט-אפ

לצד זאת, כאמור, פורסמו אתמול תוצאות מבחני הפיז"ה. מדובר במבחנים שנערכים אחת לארבע שנים על ידי ארגון ה-OECD. התלמידים הישראליים קיבלו, גם הפעם, ציונים נמוכים – עוד יותר מאשר בפעם הקודמת. מדובר בדבר מביש, בין היחס ביחס לעובדה שבעיני שאר העולם, אנחנו מדינת החדשנות והסטארט-אפים. האכזבה הגדולה ביותר הייתה בציוני האוריינות המדעית, שם דורגנו הרחק משאר המדינות, חלקן מדינות עולם שלישי, שעוקפות אותנו בפער אדיר. שלא לדבר על הפערים העצומים בחינוך שקיימים בישראל בין הפריפריה למרכז, בין עשירים לעניים ובין ערבים ליהודים.

תוצאות הסקר אמנם לא נדונו במישרין בכנס, אבל הפרויקטים שהוצגו במהלכו הם אלה שיכולים לסייע כדי שבמבחני הפיז"ה הבאים התלמידים שלנו יקבלו ציונים טובים יותר. בין היתר, מדובר בפרויקטים שנערכו ברשת עמל, בבית הספר הריאלי בחיפה ובתיכון כצנלסון בכפר סבא, כמו גם אפליקציות ומערכות טכנולוגיות אחרות שהציגו חברות שעובדות עם מערכת החינוך.

לאורך הכנס הודגש חזור והדגש כי הטכנולוגיה היא כלי העזר. היא לא באה להחליף את המורים בבתי הספר והמרצים במוסדות האקדמיים, וגם לא את מקבלי ההחלטות במערכת החינוך ובממשלה. להיפך, היא מניחה בפניהם את האפשרויות, ומה שהם צריכים לעשות זה לבצע תעדוף. ליצור אסטרטגיה שקובעת כי בית הספר של העתיד אינו רק סיסמה והדברים במערכת החינוך לא יכולים להישאר כפי שהם עכשיו, הן ברמת התלמידים והן ברמת המורים. ביותר מדי בתי ספר, הכיתות נשארו כמו שהן היו לפני 30 ו-50 ו-70 שנה.

מבחני הפיז"ה הם עוד כלי שמעיד על המחלה ותוצאותיהם הן סימפטום שלה. המבחנים האלה הם בעצם מדחום – הם לא מרפאים את המחלה אלא רק מצביעים על כך שהגוף חולה. כל הציניקנים והמבקרים, שמיד עטו על מערכת החינוך בכלל ועל המורים בפרט, ודרשו עריפת ראשים – מוטב שיצטרפו לאג'נדה שעומדת מאחורי הכנס שהיה אתמול: כדי לשפר את מערכת החינוך צריך טכנולוגיה ויש לשפר את המעמד והרמה של המורים, לדאוג שיותר אנשים איכותיים יבואו אליה. לשם כך צריך לתגמל אותם, וליצור סביבה שתחזיר את הכבוד האבוד של המורים.

אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, ציטט בתחילת הכנס נתון של ה-OECD שלפיו מעמד המורה בישראל הוא בשיא השפל, יחסית למדינות האחרות החברות בארגון. יש מדינות, ציין בן ארי, שבהן יותר קשה להתקבל ללימודי הוראה מאשר לפקולטה לרפואה. כאן, המצב רחוק מכך.

אלא שהמורים לא יכולים לשאת לבד על גבם את המאבק. הם החיילים בשטח, שנשלחו לשם על ידי מקבלי החלטות, שרים וממשלות שלא שמים את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי, לא מאמצים ומשקיעים מספיק בחדשנות טכנולוגית ובפיתוח תכניות לימוד שיכשירו את ילדי ישראל למקצועות העתידיים. החדשנות היא זו שתהיה המאפשרת ליצור מציאות קצת שונה, שאולי תביא לנו ציונים טובים יותר במבחנים שיתפרסמו בעוד ארבע שנים. אלא שאם לא יאמצו אותה וינהגו בהתאם, סביר להניח שזה לא יקרה ונמשיך לקונן על המצב.