"הטכנולוגיה – המענה לפער בין ההיצע והביקוש בעולם הבריאות"

"קיים פער בין היכולת לספק שירותי בריאות לעלייה בצרכי התושבים. הטכנולוגיה יכולה לצמצם פער זה. הטכנולוגיות צריכות להיות אפקטיביות, לטובת יצירת מודלים חדשים. ניתן להסתייע בסטארט-אפים מהתחום, וגם ארגוני בריאות ממציאים את מערכת הבריאות מחדש", כך אמר אסף פרקר, מנהל תחום טכנולוגיות באגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות.

פרקר דיבר בכנס dHealth 2019. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי פרקר, "עולם הבריאות מתאפיין בגידול בצרכים של האוכלוסייה לצד עלייה לא מספקת במשאבים. כך, למשל, הגידול בין השנים 2017 ל-2018 בכמות של האוכלוסייה שגילה מבוגר מ-75 שנים עמד על כ-5,000 איש ואישה. ב-2020, הנתון צפוי לעמוד על 25 אלף – משמע, גידול עצום בתוך שנים ספורות".

הוא ציין כי "ההוצאה על בריאות לנפש בישראל היא מהנמוכות בעולם ותוחלת החיים מאוד גבוהה. יש לנו מערכת בריאות טובה, יעילה, שמספקת את צרכי האזרחים. למרות זאת, יש הבנה שלפיה המודלים למתן שירותי בריאות ורפואה צריכים להמציא את עצמם מחדש. הבנה נוספת היא שיש להביא לפיתוח שירותים חדשניים, שנמצאים בארגוני בריאות. עוד תובנה היא שהטכנולוגיה היא שצריכה להתאים את עצמה לצוותים הרפואיים – ולא להפך. טכנולוגיות בעולם הבריאות צריכות להימדד במדדים תוצאתיים, עם פרקטיקה מחקרית".

האם ארגוני הבריאות הם אלה שיובילו את המהפכה?

פרקר הוסיף כי "ישנה הבנה שלפיה ארגוני בריאות יכולים להוביל את המהפכה. משרד הבריאות מסייע לקדם את המהפכה". הוא ציין כמה דרכים שבאמצעותן המשרד עשה זאת, לדבריו: "הבאנו להקמת תשתית לטובת התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. זאת, כדי לממש את היעד שמערכת הבריאות תהיה מהמובילות בעולם. אנחנו מקדמים מחקר קליני ואקדמי. הקמנו תשתית ופלטפורמה שאנחנו יכולים להתגאות בה. ב-2017 פרסנו את מערכת אופק, שמשתפת מידע רפואי בין ארגוני בריאות. השנה פרסנו את מערכת איתן, שמספקת תובנות נוספות למטפל, ועושה זאת תוך הגנה על הפרטיות ואבטחת מידע".

עוד הוא ציין כי "קמה פלטפורמת תמנ"ע, שמיועדת למחקרים בנתונים במערכת הבריאות. הפלטפורמה כבר מנהלת 25 מחקרים. חטיבת מרכזים רפואיים במשרד פרסה תיק קליני חדש בבתי חולים – בסיס משמעותי לפיתוח תובנות בתחום. מערכת זימון תורים למרפאות חוץ בבתי החולים הממשלתיים עלתה לאוויר". לדבריו, "בעולם הרגולציות פרסמנו תקנות לשימושים משניים במידע רפואי. הן נמצאות כרגע בשלב ההערות. כמו כן, פרסמנו חוזר חדש ומעודכן למתן שירותי רפואה מרחוק, שמאפשר לארגוני בריאות להפעיל יותר שירותים. הוצאנו הנחיות לבריאות 'בכף היד' – רגולציה המטפלת בהנגשת מידע רפואי למטופלים על ידי קופות החולים".

פרקר אמר ש-"אנחנו עובדים עם ארגוני בריאות על תמריצים להקמת תשתיות והעסקת כוח אדם לשימושים משניים במידע רפואי. יש לנו שיתופי פעולה עם רשות החדשנות וישראל דיגיטלית, מה שמאפשר לנו לבצע יותר מ-50 פיילוטים ב-30 ארגוני בריאות".

לסיום אמר פרקר כי "בעתיד, נערוך את פרויקט טרמינולוגיה, לשיפור נתונים במערכות בריאות. עוד נקדם את מיזם Open API, לחיבור תיקים רפואיים. נפעל לקידום מחקר יישומי, כמו גם לטיפול בתחום שימושים משניים במידע. כך, ניערך לקראת 'קופת חולים 2030'".

שמרת שוורץ, מנהלת בכירה לפיתוח עסקי בזירת הצמיחה ברשות החדשנות. צילום: אלעד גוטמן

שמרת שוורץ, מנהלת בכירה לפיתוח עסקי בזירת הצמיחה ברשות החדשנות, אמרה כי "נדרש לבצע הטמעה של החדשנות. בלי פיילוט, בלי לנסות – דבר באמת לא יקרה. אפשר לפתח, להגות ולדבר, אבל בלי לראות איך זה מתבצע בארגון בריאות, דבר ממה שמוצג ושמדברים עליו לא יכול לקרות".

"אבל מה זה פיילוט?", שאלה, והשיבה: "לא מדובר ברמה של הוכחת אפשרות, אלא בקנה מידה גדול יותר, שמדמה ממש את שוק המטרה. חתמנו על כמה הסכמים ושיתופי פעולה. אנחנו פונים לחברות ואומרים להן: 'בואו לשוק על מנת להריץ את הטכנולוגיה שכבר ישנה'. זה כבר לא במעמד של 'מחר' ו-'בפיתוח', אלא של מוצר שכבר אפשר להטמיע".

"גילינו שיש גשר שצריך לחצות", סיכמה שוורץ. "החברות פיתחו מוצרים יפים, גייסו משקיעים, התקדמו ויש להן אפילו מוצר. אבל אז הן ניגשות לארגוני הבריאות כדי להריץ את הפיתוח ואומרים להן: 'אין אפשרות'. בדרך כלל הבעיה היא כספית. כאן אנחנו נכנסים לתמונה ונותנים את התמיכה".