האם הדיגיטל יסייע לרפא את מערכת הבריאות החולה שלנו?

מערכת הבריאות הישראלית נמצאת באחד הרגעים הקריטיים שלה. המצוקה שקיימת בבתי החולים אינה חדשה, אבל היא הולכת ועולה משנה לשנה והחלטת הכנסת ללכת שוב (ושוב) לבחירות רק מחריפה את מצבם של אלה שכבר ממילא סובלים – אנשי המערכת עצמה ובעיקר מקרב מקבלי השירותים שלה, כלומר: אנחנו.

הפתרונות למצוקות הם במישורים שונים – חלקם בטווח המידי ואחרים בטווח הארוך, במסגרת תכניות לאומיות, שהממשלה עצמה הכריזה עליהן. אחת מהן, אולי הגדולה שבהן, היא פרויקט בריאות דיגיטלית, שאושר בממשלה ב-2018 בתקציב כולל של כמעט מיליארד שקלים. התכנית משותפת למשרד הבריאות, ישראל דיגיטלית, רשות החדשנות וגופים נוספים. מטרתה, כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה, היא "להביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות, שתאפשר הפיכתה לבת קיימא, מתקדמת וחדשנית, וזאת על ידי מינוף אפקטיבי של טכנולוגיות המידע והתקשורת"

אחת המטרות של כנס הבריאות הדיגיטלית dHealth מבית אנשים ומחשבים, שנולד בסמוך להכרזת התכנית לפני שנתיים ונערך בשיתוף משרד הבריאות, היא לעקוב מדי שנה מה נעשה במסגרת התכנית ומה צפוי בהמשך. בשנים הקודמות דיבר בכנס סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. אלא שבכנס הנוכחי, שנערך ביום ה' האחרון, הוא נאלץ לבטל ברגע האחרון את השתתפותו – מאחר שלילה קודם התקיימו ההצבעות על פיזור הכנסת, שנמשכו עד אחרי 03:00 לפנות בוקר.

גם השנה, התצוגות והפתרונות שהוצגו בכנס, הן על ידי החברות הטכנולוגיות העובדות עם הענף והן על ידי חברות סטארט-אפ ויזמים, הוכיחו שיש בישראל את מיטב המוחות והפוטנציאל להבריא את מערכת הבריאות.

אפילפסיה, סרטן השד – וטכנולוגיה

בין הדברים המעניינים בכנס היו אלה של ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדות המחקר של יבמ בחיפה. מעבדות אלה ידועות במשך שנים במחקרים פורצי הדרך שהן מבצעות בתחום הבריאות ומשרתות את הקהילה הבינלאומית. היא דיברה על מקומן המרכזי של הביג דטה והאנליטיקה במסע לשינוי פני הרפואה. היישום שריגש את מאות המשתתפים שהיו באולם היה חשיפת היכולת של כלי ביג דטה ובינה מלאכותית להתריע בפני אדם שבעוד שלוש דקות הוא יהיה חשוף להתקף אפליפסיה. היישום עדיין לא עובד ברמה ההמונית, אלא הוא חלק ממחקר מתמשך, שבסופו, כל הסיכויים שהוא יוכל לשנות את חייהם של מטופלים רבים. היא הציגה בכנס גם מחקרים שקשורים במחלות אחרות, כמו סרטן השד. בכלל, חזרה ואמרה ד"ר רוזן צבי, הביג דטה הוא זה שישנה את עולם הרפואה.

ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדות המחקר של יבמ בחיפה. צילום: אלעד גוטמן

ממד חדש אחר שהוצג בכנס הוא השילוב של מציאות רבודה באבחון מחלות ובטיפול בחולים. אלי משה, סגן נשיא ומנכ"ל אזור אירופה והמזרח התיכון של חברה בשם Surgical Theater, הדהים את הקהל בשורה של סרטונים, שהמחישו כיצד מטופלים יכולים לראות במו עיניהם תוצאות של אבחונים רפואיים שגילו אצלם, כמו גידולים או דלקות. עוד הוא הדגים כיצד מנותחים יכולים לעקוב בזמן אמת אחר ניתוחים שנעשים בגופם. הנחת היסוד בפיתוחים של חברה זו היא שהמידע הרפואי שהחולה מקבל צריך להיות שקוף, ברור ומוחשי יותר מאשר כיום, כאשר הנימוק הוא שאלה מהווים חלק בלתי נפרד מהיכולת שלו להתמודד עם מחלות וכאבים.

סטארט-אפים "בריאים"

אופיר שחף, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחממת eHealth Ventures, ציין ששני הסקטורים החמים לשנת 2020 בתחום הבריאות הדיגיטלית, שקורצים למשקיעים, הם דיאגנוסטיקה וניטור מרחוק של המטופל.

אסף פרקר, מנהל תחום טכנולוגיות באגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות, אמר כי אחת הבעיות במערכת הבריאות היא הפער בין הגידול בצרכי התושבים ליכולת לתת להם את השירותים והטכנולוגיה, לדבריו, יכולה לצמצם פער זה. ואכן, תכנית הבריאות הדיגיטלית הלאומית כוללת הסתייעות בחברות סטארט-אפ על מנת להכניס משב רוח רענן לחלק הטכנולוגי של מערכת הבריאות.

זו גם הסיבה שלצד הכנס והתערוכה התקיימה, זו השנה השנייה ברציפות, תחרות של סטארט-אפים וחדשנות בתחום הבריאות. MyOR, שקטפה את כל הנקודות מצוות השופטים והגיעה למקום הראשון, הציגה טכנולוגיה המאפשרת חיזוי ומניעה של אסטמה של העור – מחלת עור נפוצה בקרב תינוקות, שעלולה להיות מסוכנת. הפרס השני ניתן ל-uLabs, שפיתחה יישום שממחיש את השינוי האמיתי שטכנולוגיה יכולה לחולל בחוויית הטיפול של אלה שצריכים להגיע לחדרי המיון, לא עלינו. הפתרון מאפשר לקבל תוצאות של בדיקות דם נפוצות בתוך דקות, מבלי הצורך לחכות למעבדה, ואפילו לנטר את דגימות הדם בביתו של המטופל.

השורה התחתונה: כנס הבריאות הדיגיטלית שוב הוכיח שבעזרת כלים טכנולוגיים, המבוססים על ממשקים שזמינים לכל אחד, אולי לא ניתן לרפא לגמרי את מערכת הבריאות, אבל אפשר בהחלט להקל במעט על חייהם ודרך הטיפול של הלקוחות העיקריים של המערכת – אזרחי המדינה.