מה זה רפואה היברידית?

"אני בטוח שלא כולם יודעים מה זו רפואה היברידית. למעשה אני יכול לומר שזה סימן רשום שלנו, והרעיון הוא ייחודי לנו ולא קיים בשום קופה או תאגיד רפואי בארץ ובעולם. פירושו והחזון שלו הוא לשלב ברפואה המצוינת שיש לנו כיום בקהילה חידושים טכנולוגיים, שמאפשרים שילוב גם של הזירה הביתית. מה שהוכח עד עכשיו הוא, שמעבר לכך שיש לנו במה להתגאות ברפואה הקהילתית, מעבר לחוזק ולאיכות שלה, מסתבר שהיא גם מצטיינת בהיבט של בטכנולוגיה", כך קבע ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה בקופת חולים מאוחדת, כשהרצה מול מאות אנשי המקצוע והרפואה שגדשו את אולם האירועים לאגו בכנס dHelath 2019, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים.

מוסינזון הסביר בכנס המקצועי השנתי, שהמטרה אינה לחסוך ולא ליצור רפואה שתבוא במקום, אלא להעניק רובד נוסף של שירות רפואי מעבר לזה שמוגש כיום במרפאות הקופה, ביצירת המגע עם רופאי המשפחה.

"הרעיון הוא לשמר את הביקור הפיזי, אבל עליו הוספנו פנייה מקוונת, שהיא תקשורת אסינכרונית עם הרופא בתיק, עבור דברים שלאו דווקא דורשים ביקור פיזי במרפאה, ומרשמים בעיקר הם הדוגמה הטובה ביותר. הביקור הדיגיטלי הזה הוא החדשנות שאנחנו מציעים כאן – היכולת לשלב בין פגישות וירטואליות לפגישות פיזיות, כשהכל מבוצע בתוך ומתוך התיק וכשכל המידע מול העיניים" הוא סיפר.

לדבריו, היתרון הגדול הוא שאפשר לבצע את השיחה מכל מקום בעולם. "השילוב של תור מרחוק הוא לצד התורים הפיזיים הרגילים. הרופא רואה בלוח הזמנים שלו שמדובר בשיחת וידאו בביקור מקוון. אנחנו מתכוונים להרחיב את השימוש להוספת יכולת ניטור מרחוק, לדוגמה לביצוע בדיקת שתן מהבית וכדומה", הוא סיכם.

שיתוף מידע תוך שמירה על פרטיות

עו"ד אביב אילון דיבר על הקשר שבין מידע רפואי לרגולטור, ובמיוחד בהיבט של שמירה על הפרטיות, תוך התייחסות לכך ששיתוף המידע הרפואי חיוני. "אין ספק שכמה שנשתף יותר מידע רפואי כך יהיה יותר טוב ללקוחות וגם לנו. רק תחשבו על השימושים: הדפסות תלת ממד, טלה-רפואה, שימושים במציאות מדומה ורבודה וכדומה. המטרה בסופו של דבר היא אותה רשומת רפואה אישית, זה בעצם מה שכולנו מנסים להגיע אליו – איזשהו תיק רפואי, שכל המידע שלנו שמור בו, כולל רגישויות וסוג הדם. אז איפה הבעיה אתם שואלים? כמו תמיד, זליגת מידע", הוא אמר.

עו"ד אביב אילון, צילום: אלעד גוטמן

מעצם תקנות הגנת הפרטיות, המידע הרפואי מוגדר כמידע רגיש. "המחוקק נדרש לפרטי פרטים לבניית קטגוריות שמירה על המידע, כולל התייחסות אל מאגרי מידע שמוטלת עליהם חובת אבטחה ברמה בינונית ומעלה. מי שמחזיק מידע רפואי שיכול לזהות אדם חייב לעמוד בתקנים, שנקבעו על פי התקנות ב-2017, ומי שלא עושה את כל הדברים האלה פשוט עובר על החוק", הסביר אילון על החלק מהדרישות שעומדות בפני מי שרוצה או זקוק לבניית מאגר מידע רפואי.

הוא אמר, שהאסדרה בישראל מתקדמת יותר מאשר בעולם, אם כי יש הרבה מאוד מה לשפר. "אז מה האתגר? קודם כל הבעלות – של מי המידע. האם המידע ברגע שאישרנו שייך למי שמחזיק בו, או שהוא עדיין שלנו? בנוסף, חייבים לקבל הסכמה, ומי שלא מקבל הסכמה אינו יכול להשתמש במידע,  אבל זה לא עובד בפועל. כמו כן, ביזור הוא הכרחי כדי שלא ייפגע במקרים של תקיפה, כמו גם ההתממה כדי להוריד ממנו את הקישור החד-ערכי אל אדם מסוים. רק אז אפשר להשתמש במידע, ו עם תלות בצורך שבגינו אוספים אותו", ניסה אילון להסביר עוד כמה מהדילמות.

קיצור זמן ההגעה לשוק

יעל פרמינגר, מנהלת איגוד טכנולוגיות בריאות דיגיטלית ישראל, סיפרה, שהמטרה של הגוף שהיא עומדת בראשו היא "להאיץ את הזמן לשוק של החברות הפועלות בתחום. אין אף גוף דומה שמוביל את האג'נדה של החברות עצמן, וזו הסיבה להקמת הגוף. באיגוד הזה אנחנו יכולים להגיע לכוח כלכלי מסוים, שיכול להוזיל עלויות של החברות, לדוגמה בהיבטים של רכישת משאבים, ואפשר אף ליצור פלטפורמות לשימוש משותף".

יעל פרמינגר, מנהלת איגוד טכנולוגיות בריאות דיגיטלית ישראל. צילום: אלעד גוטמן

היא סיפרה שיש גם בנייה של מעין לובינג. "אנחנו רוצים להשפיע על הרגולוציה בישראל והתחלנו כבר לפעול בכיוון הזה, כשאנחנו רוצים שהסביבה העסקית תהיה יותר מותאמת לחברות הבריאות הדיגיטלית", היא אמרה.

היא בטוחה שהפוטנציאל של החברות הפועלות בישראל גדול מאוד, ולהגדרתה אפילו אדיר. "לא סתם הבריאות הכלכלית מתוארת כמנוע הצמיחה הבא של השוק הישראלי. בזה שבנינו גוף כזה, שבו החברות מייצרות תהליכים, אנחנו ניצור מצב שבו נהפוך לתעשייה לאומית מובילה. אנחנו מבינים וגם המדינה מבינה, שהצלחה של החברות היא הצלחה כלכלית של המדינה", היא סיכמה.