החדשנות בסין – האם ישראל הקטנה היא זו שתסייע לקדם אותה?

במהלך השנים האחרונות מהווה החדשנות הטכנולוגית תחום ליבה בעיסוק של גורמי הממשל הסיני. באוגוסט 2016 הכריז הממשל על תכנית חדשה לקידום החדשנות במדינה והפיכתה של סין למעצמה עולמית בתחום הטכנולוגיה והמדעים, ובקונגרס המפלגה הקומוניסטית ה-19 הוצג דו"ח הקובע יעד שאפתני לשנת 2035, לפיו סין תהפוך בשנה זו למובילה עולמית בחדשנות.

במשך שנים רבות נחשבו מוצרים מתוצרת סין לנחותים בטיבם, וחברות הטכנולוגיה מסין נתפשו כחקייניות: כאלה שלוקחות רעיון שהומצא במקום אחר, מעתיקות אותו במדויק, ומוכרות אותו שוב במחיר אפסי, מתוך מימוש שתי עמדות מוצא – תרבות "הממלכה התיכונה" (העולם שייך לסין), ואם משהו כבר הומצא, אין צורך להמציאו מחדש.

בצידם של "החיקויים", רושמות חברות סיניות בשנים האחרונות הישגים טכנולוגיים מרשימים וקפיצות דרך אדירות עד כדי הובלה עולמית, בתחומי הבינה המלאכותית, בהיתוך מידע ממגוון חיישנים ומקורות למערכת אחודה, בעולמות האינטרנט, התשלומים במובייל, התחבורה השיתופית, ההנעה החשמלית והמיקרו־מעבדים.

חברת DJI שולטת ללא עוררין בשוק הרחפנים העולמי, אפליקציות כמו WeChat – שבה עושים הסינים שימוש לכל דבר כמעט, ממסרונים ועד תשלומים – ובצידה ענקיות סיניות כמו טנסנט, עליבאבא ובאיידו הן מובילות טכנולוגיות.

צריך לזכור, כי בסין אין חברה עצמאית, והממשל הוא שותף של כל חברה ומשפיע על יכולת פעילותה בכל תחומי העיסוק והחיים.

אנטיתזה לחשיבה יזמית

בדרך ליישום תכנית ההובלה העולמית בחדשנות יש לסין מכשולים רבים: ילד סיני מתחיל את לימודיו מגיל ארבע, בסביבה האוסרת כישלון. יום הלימודים הוא בן 10 שעות עם הפסקות קצרות, תוך חינוך נוקשה המסתמך בחלקו הגדול על שינון, וללא אפשרות אמיתית של יצירת חשיבה עצמאית שתאפשר יזמות, כשהמטרה העיקרית היא מעבר מבחן גאו-קאו הקשה בן היומיים בהצלחה מרבית.

המסורת דוחפת את הצעירים ללמוד ולעבוד קשה בכדי להשיג עבודה בטוחה בתאגיד גדול. זו אנטיתזה לחשיבה יזמית, אשר מאפשרת כשלונות ומעבר בין ארגוני סטארט-אפ, כדוגמה.

יותר מחוסר ניסיון מעשי יש פה "חוסר ניסיון מחשבתי". חשיבה וחינוך יזמי צריכים להתחיל מהגן, מגיל צעיר, ולא כאשר רוב דפוסי ההתנהגות כבר מעוצבים.

הכלכלה הסינית מסתמכת בעיקר על ייצור המוני וייצוא, כאשר החברה חווה פערים גדלים בין אזורים ומעמדות חברתיים, בעיות סביבתיות והתייקרות של שירותים דוגמת חינוך, דיור ורפואה, והזדקנות מהירה של האוכלוסייה.

סין היא דיקטטורה סגורה, שמטילה צנזורה הדוקה על האינטרנט ועל הגישה למידע, מעורבת בחיי אזרחיה וכן בכלכלה ובשוק המקומי. לא פשוט בתנאים כאלה להצמיח תעשיית טכנולוגיה חדשנית ותרבות יזמית, אולם מצד שני, המעורבות, הדחיפה וההכוונה הממשלתית עשויות דווקא להיות אלו שיאפשרו קיום צמיחה זו.

תרבות "בני חאן" מקדשת במידה רבה את עברה המפואר של סין, במסגרתו ניתן לציין חדשנות בתחומים רבים של טכנולוגיה היסטורית, דוגמת המצאת השעון, החרסינה, המשי, אבק השריפה, המצפן, הנייר ועוד. הממשל מסתמך בין היתר על עובדה זו במסגרת ניסיון שינוי הכיוון המחשבתי לחדשנות ויזמות טכנולוגית עכשווית.

למדינת ישראל מקום מרכזי בתכנית החדשנות הסינית, כשהיא מהווה במובנים רבים מוקד ללמידה לנגישות לטכנולוגיות חדשות ולהזדמנויות השקעה.

דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בהכרזה של הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג, על "שותפות כוללת בחדשנות" עם ישראל, שניתנה במסגרת ביקורו של ראש הממשלה בסין במרץ 2017.

הממשל הסיני רואה בישראל מרכז עולמי לחדשנות, וממריץ גורמי טכנולוגיה, אקדמיה ומחקר ליצור קשרים עם מקביליהם בישראל, על מנת "לרכוש" מהם ידע וטכנולוגיות.

הכותב הוא ראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון (ממקימי מערך הסייבר של השב"כ)