האתגר המרכזי בעשור הקרוב: כניסת הממשלה לענן

אחד הנושאים המדוברים בענף ההיי-טק בחודשים האחרונים, לפחות בקרב החברות שעובדות עם המגזר הממשלתי, הוא שאלת כניסת הממשלה לענן ציבורי. זה היה בין הנושאים המרכזיים שעמדו על סדר היום בכנס eGov של אנשים ומחשבים, שנערך לפני שבוע וחצי. הדובר הראשי בכנס, שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, התייחס לנושא בחלק הראשון של נאומו. כמה ימים לפני כן ברכה שב מסבב פגישות עם מנהלי ספקיות גלובליות, במטרה לבדוק האם הן מוכנות עקרונית להקים ענן ציבורי בישראל, כדי לאפשר לממשלה ולגופים אחרים מפוקחי רגולציה להעביר פעילויות לענן, ובכך לממש את אחד האתגרים היותר מרכזיים שעומדים בפני אנשי המחשוב של הגופים הללו בפתחה של 2020.

ברכה שב מהשיחות אופטימי. הוא נסע לפגישות הללו כמה חודשים לאחר שהממשלה פרסמה קול קורא מקדים ולא מחייב לקבלת תגובות מהציבור, לקראת מכרז להקמת ענן מקומי בישראל. במקביל, חברות רב לאומיות הכריזו על מהלכים שהן עומדות לבצע בישראל בתחום. עם זאת, הן נמנעו מלהתייחס לשאלה האם הן ייגשו למכרז.

החברות שהכריזו על פעילות בתחום זה הן מיקרוסופט, באמצעות מד-1, AWS ואורקל, שממש סמוך ל-eGov הודיעה על כוונתה להקים בשנה הבאה שני עננים בישראל, אחד מהם למגזר הממשלתי. עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל, הסביר באירוע שהקמת העננים בישראל היא חלק מהפעילות המסורתית של החברה, מאחר שאורקל היא חברה של נתונים, שמאפשרת בין היתר אחסון מידע רגיש ביותר, שהגופים הממשלתיים לא יכולים להעביר אלא לענן שמוקם בארץ.

אם המכרז יצא לדרך, החברות יצטרכו לעמוד בקריטריונים לא פשוטים. נבון לא התעלם מסוגיית אבטחת המידע, שהיא החסם המרכזי במעבר של הממשלה לעננים הציבוריים הקיימים כיום. במקרה של אורקל מדובר בחומה גבוהה קצת פחות, כי בסיסי הנתונים שלה נחשבים לכאלה שמוגנים ברמה גבוהה.

מה לגבי יתר החברות? רשמית, הן יושבות על הגדר, אלא שמתחת לפני השטח יש בקרבן התעניינות וציפייה למכרז. אין ספק שהן ייגשו למכרז, כאשר באופן טבעי, העיניים יהיו נשואות למיקרוסופט, שלה אחיזת שוק רחבה ביותר במגזרים הממשלתי-ציבורי והמוניציפלי. כנ"ל לגבי אמזון וגוגל, שגם להן יש נוכחות בולטת בשוק הישראלי.

רבים שואלים מה התועלות שהמדינה תפיק מהמעבר לענן. התשובה היא שהענן יאפשר לממשלה לחזק את תפיסת האזור האישי ולהכיל בתוכו שורה של שירותים שכעת לא ניתן לממש אותם. אלה יצטרפו לעשרות השירותים שכבר ניתנים בפורטל הממשלתי, והם צוברים תאוצה, לא רק בגלל היעילות שלהם אלא גם עקב הגדלת האמון של האזרחים בשירותים הדיגיטליים. דומה שהצהרתו של ברכה, שלפיה כניסת הממשלה לענן תהיה דרמטית לא פחות מהגעת האינטרנט, משקפת את הציפיות ואת המציאות. כמו כל דבר שהממשלה קשורה אליו, כניסתה לענן משפיעה על כל המשק, והיא תניע מגזרים נוספים לעלות על הגלגל הענק הזה, שמשנה את העולם.

מה קורה בעולם?

מחשוב הענן נתפס כאחת הדרכים לשמור מידע ולהריץ אפליקציות בצורה יעילה יותר וחסכונית. התפיסה הזו רווחת גם במגזר הציבורי בעולם. עם השנים, הענן הפך להיות חלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית. דלויט מעריכה שבעשור הקרוב, וכבר מ-2020, הענן הפך להיות אחד ממנועי הצמיחה של המגזר הממשלתי. נתון נוסף ששחררה החברה הוא שבשמונה השנים האחרונות, ההשקעות בענן הממשלתי בארצות הברית גדלו ב-500%. אלא שהאמריקנים לא לבד: מדיניות דומה של מתן עדיפות לענן קיימת גם בבריטניה, במדינות אירופיות נוספות ואפילו בבחריין

בדלויט מציינים שאחת הסיבות שמניעות ארגוני ממשלה להגביר את השקעותיהם בענן היא מתן מענה לתופעה שנקראת סילוס דטה (Silos Data). זוהי תופעה מוכרת בארגונים גדולים, שבמסגרתה רק קבוצה אחת יכולה לגשת למידע מסוים. פלטפורמת ענן שמביאה אתה את השקיפות המתחייבת פותחת מחסומי מידע ומאפשרת לארגון לעבוד בצורה יעילה יותר.

השורה התחתונה: הענן מרחיב את השפעתו על ממשלות ומגזרים ציבוריים. ההתמודדות אתו שונה ממדינה למדינה. ממשלת ישראל מתמודדת עם אתגרים נוספים על אלה של ממשלות אחרות בעולם, בגלל המיקום הגאוגרפי של המדינה ואתגרי אבטחה קצת יותר מורכבים. כניסת הממשלה לענן תהיה אחד האתגרים היותר מורכבים שהמגזר הממשלתי יתמודד אתם בשנים הבאות – ולא רק בצד הטכנולוגי.