התפתחות הרגולציה בהקשר של שימוש בטכנולוגיות חדשות

פרץ הטכנולוגיות ואופן השימוש בהן בעשור האחרון העמיד אתגר רגולטורי מקומי וגלובלי. כאומת סטארט-אפ וכמדינה הנשענת לא מעט על תעשיית ההיי-טק, תמיד קיים החשש, כי עודף רגולציה יזיק יותר מאשר יתרום.

בתחילת העשור הקודם, היעדר רגולציה ייעודית לאספקטים טכנולוגיים ואופן השימוש בהם אפשרה לענף ההיי-טק לפרוח. אך כמו במערב הפרוע, לא מעט גורמים בחרו לנצל באופן ציני את החלל הרגולטורי, אשר חייב את הרגולטורים ליצור אסדרה ראויה.

העשור האחרון לימד על סדר עולמי חדש בעל השפעה גלובלית וצורך דחוף ברגולציה בינלאומית, אשר תיצור סביבה רגולטורית ודאית, בהירה וברורה יותר, תשמר את קצב הצמיחה ותאפשר להון העצום להמשיך ולזרום אל שוקי הטכנולוגיה.

ניתן לומר, ממעוף הלוויין, כי בתחילת העשור חלק ניכר מן הרגולטורים בעולם, לרבות הישראלי, ישבו על המדוכה בדרגת התערבות נמוכה עד חיבוק ידיים. השינוי החל במחצית השנייה, כאשר יותר ויותר מדינות החלו באסדרת הנורמות והפעולות המותרות בהקשר לשימוש בטכנולוגיות חדשות, ובישראל חווינו פרץ של רשויות חדשות, כגון הרשות הלאומית להגנת הסייבר וכיום מערך הסייבר הלאומי, הרשות למשפט וטכנולוגיה וכיום הרשות להגנת הפרטיות והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית.

הגנת הפרטיות ומידע אישי – התקדמות

נפתח בשינוי רגולטורי בעל השפעה רחבה ומשמעותית: שמירה על מידע אישי והגנת הפרטיות. כבר בתחילת העשור הייתה תחושה באוויר כי הפעם תינתן הדעת לצורך בחקיקה ייעודית, אך חלף לא מעט זמן לאתר את שביל הזהב. שנת 2018 היוותה שנת מפנה בארץ ובעולם בכל הנוגע להגנה על מידע ושמירה על פרטיות.

הרגולטורים באירופה ובישראל עשו כברת דרך ויצרו נורמות משפטיות חדשות, אשר הגבירו את השקיפות בנוגע לשימוש במידע אישי והקשו על השימוש בו לרעה. באירופה נכנסה לתוקף האסדרה הכללית להגנה על מידע (GDPR), ובישראל – תקנות אבטחת המידע מכוח חוק הגנת הפרטיות. הרשות למשפט וטכנולוגיה פשטה ולבשה מדים חדשים, שם חדש – "הרשות להגנת הפרטיות" ותכלית משודרגת. הרשות הכריזה, כי אנו עומדים בפתחה של קפיצת מדרגה ברמת אבטחת המידע האישי בישראל, ובשנתיים האחרונות עשתה לא מעט בהתחשב בנסיבות ובקיפאון הממשל הישראלי בשנה האחרונה.

אופציה בינארית – הימורים לכל דבר ועניין

מהגנת הפרטיות ואבטחת מידע אל מכשיר פיננסי רב סיכון ותשואה הידוע כאופציה בינארית. ייעודה המקורי של האופציה הבינארית נועד לגידור סיכונים, אך בעשור האחרון הפכה לחלק בלתי נפרד מתעשיית ההימורים העולמית. המיליארדים שזרמו לידי מפעילי זירות מסחר פרטיות והפעילות העבריינית בחלק מן המקרים לא נעלמו מעיני הרגולטורים, ואלה חוקקו חוקים חדשים, חלקם מכיר באופציה הבינארית כהימורים לכל דבר ועניין וחלקם כמכשיר פיננסי.

הרגולטור הישראלי, אשר במשך שנים ספג ביקורת בינלאומית על אי טיפולו בתופעה, הכפיף את האופציה הבינארית לפיקוח רשות ניירות ערך, ובשנת 2017 נאסר על קיום הפעילות בישראל. ארה"ב, אשר נטלה את חרב ההרתעה, טיפלה בתופעה ביד חזקה והחלה באיתור, בחקירה ובהגשת כתבי אישום נגד מספר רב של גורמים החשודים בהונאת משקיעים/מהמרים באופציה בינארית.

מטבעות וירטואליים – ניירות ערך

וממיליארדים באופציות בינאריות למיליארדים במטבעות וירטואליים. אמנם הקונספט הטכנולוגי נולד בשלהי המאה הקודמת, אך תוצריו הבשילו בעשור האחרון, עם פיתוח המטבעות הווירטואליים על פלטפורמת הבלוקצ'יין. המטבע הווירטואלי הראשון, הביטקוין, הונפק ב-2009 והמטבע הווירטואלי השני בחשיבותו, אית'ריום, הונפק בשנת 2015. הערך העצום אשר ניתן למטבעות וכמות הכספים שהוזרמה לזירות המסחר הובילו להנפקות מטבעות וירטואליים לצורך גיוס כספים אמיתיים (פיאט) מן הציבור. הרעיון צבר תאוצה ברגע שהתברר כי אין אסדרה ייעודית לפעילות שכזו בחלק ניכר של הגלובוס. מאז הונפקו אלפי מטבעות וירטואליים על פלטפורמות הבלוקצ'יין, חלקן צברו ערך אך רובם קרסו. חלק מן הרגולטורים בעולם, לרבות הישראלי, טענו כי דיני ניירות ערך הקיימים חלים גם על הנפקת מטבעות וירטואליים, וחלק הפשילו שרוולים וחוקקו חוקים ייעודיים לתופעה החדשה.

פינטק – רגולציה וביקורת

העשור האחרון הטיב גם עם תעשיית טכנולוגיות הפיננסים, הלוואות חברתיות ושירותי אשראי (פינטק). המחוקק הישראלי הפשיל שרוולים והסדיר פעילותן של פלטפורמות אינטרנטיות, המתווכות בין אנשים ועסקים לצורך קבלת אשראי. לא מעט ביקורת נשמעה על רגולציה זו, ובאחרונה נראה, כי המדינה מנסה להקל בעול הרגולטיבי לצורך עידוד חברות פינטק צעירות להציע מרכולתן בישראל.

דוגמאות אלה לשינויים רגולטוריים כמענה להתפתחות ההיי-טק הינן קצה קצהו של הקרחון. בין היתר, תחומי טכנולוגיה חדשים כגון בינה מלאכותית, מציאות רבודה, אלגוריתמיקה וסייבר יחייבו אסדרה ייעודית טובה יותר מזו הקיימת כיום. כך גם יעלה הצורך להתאים את החקיקה הקיימת בתחום המיסוי, המלחמה בטרור והלבנת ההון. לאור הידרשות הרגולטורים בשנים האחרונות לאסדרת אופן השימוש בטכנולוגיה חדשה ניתן להסיק בסבירות גבוהה למדי, כי בעשור הקרוב הפער בין הרגולציה הקיימת לנדרשת יקטן. האם הרגולציה החדשה תהיה טובה או רעה לתעשיית ההיי-טק על גוניה? ימים יגידו.

הכותב הוט מומחה לטכנולוגיה ואינטרנט.