השלב השני באבולוציה של הערים החכמות

הכנס השנתי לערים חכמות, שנערך השבוע על ידי אנשים ומחשבים, שיקף את השלב הבא באבולוציה של התחום, שמתפתח בכל העולם. האסטרטגיה וגם הטכנולוגיה מאפשרות לראשי הערים להעניק לתושבים שלהם חיים טובים יותר וקלים יותר, חיים שבהם הם יכולים לנוע במהירות רבה ממקום למקום, לקבל שירותים אונליין, לתקשר טוב יותר עם הרשות, להתריע על מפגעים ולעקוב אחר הטיפול בהם. מסיכום ההרצאות והמצגות בכנס נראה שבישראל מתחילים להפנים את זה – ולבצע. אם תרצו, ניתן לומר שבכנס ערים חכמות השנה ראינו את השלב השני באבולוציה של התחום.

בתחילת הדרך, אי שם באמצע העשור הקודם, רבים התייחסו לערים חכמות כאל באזזז ותו לא, אופנה, ואפילו אופנה חולפת, שמשרתת קמפיינים של ראשי ערים שרוצים להיבחר שוב, אבל לא מיישמים אותן. אלא שבהמשך, ראשי הערים התחילו להבין את מהותה של העיר החכמה ושהם, יחד עם הנהלות העיריות, חייבים ליישם אותה. הטכנולוגיה פחות מעניינת אותם, היא נמצאת במקום שבו היא צריכה להיות: מאפשרת, מובילה תהליכים, אבל לא המוקד.

השינוי בא לידי ביטוי בפאנל המרכזי שנערך בכנס, שבו נטלו חלק שמונה ראשי ערים, סגני ראשי עיר ובכירים ברשויות מקומיות. הם סיפרו על יישומים ומדיניות של עיר חכמה בתחומים שונים. כך, תשתיות סיבים אופטיים מאפשרות לייצר שירותים טובים יותר לתושבים, ובעיקר חוסכות הרבה מאוד כסף לתפעול העירייה ומוסדותיה. ראש העיר החדש של רעננה, חיים ברוידא, סיפר כי לא מכבר הסתיים בעיר שלב הטמעת התשתיות, בעיקר סיבים אופטיים, שיאפשרו לעירייה ליישם טוב יותר יישומים מבוססי בינה מלאכותית וכך לנהל טוב יותר את העיר.

תחום אחר שראשי הערים מיישמים בו טכנולוגיות חדשות הוא השו"ב – הן לצרכי ביטחון והן לניהול האירועים החריגים בעיר. השיטפונות שהיו בשבועות האחרונים היוו דוגמה מוחשית מדוע רשות עירונית חייבת להשקיע במערכות שו"ב, במוקדים ובתהליכים שיאפשרו מענה מידי לכל פנייה, בכל רמת עומס ובכל מצב.

צמצום פערים

ההבנה בדבר חשיבותה של העיר החכמה אמנם קיימת ואף רווחת, אבל יישומה עדיין לא מקיף את כל 257 הרשויות והישובים בישראל. כמעט ההפך הוא הנכון: רק ב-80 ערים יש אגפי מערכות מידע ותשתיות מחשוב בסיסיות, ומכאן שאין מה לדבר בהן על עיר חכמה.

למעשה, הפערים הקיימים בחברה הישראלית משתלבים "יפה" גם במגמת העיר החכמה. 15 הרשויות הגדולות והחזקות, ובראשן עיריית תל אביב-יפו, הן השחקניות הבולטות בקידום חדשנות דיגיטלית. לעומת זאת, חלק לא קטן מהרשויות בפריפריה נמצאות הרחק מאחור. אבל לכל כלל יש יוצאים מהכלל: שני ראשי ערים מהדרום הרשימו את באי הכנס. ראש עיריית דימונה, בני ביטון, וראש עיריית ערד, ניסן בן חמו.

ביטון, שהוא גם סגנו של יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, אמר שכבר בתחילת הקדנציה שלו הבין שהתשתיות הן כל הסיפור, וכדי לחדש אותן ולהקים תשתיות חדשות הוא צריך כסף, והרבה. הוא סיפר כי הצליח לשכנע את הממשלה להכניס את היד לכיס, ובכך הפכה דימונה לבירת אשכול הנגב המזרחי, שמאכלס לא מעט חברות טכנולוגיות. הנוכחות שלהן משפיעה על איכות החיים של התושבים.

גם בן חמו משלב היטב את הטכנולוגיה בתכניות שלו. במשך שנים רבות, בן חמו היה איש היי-טק, בחברות טכנולוגיות גדולות. את העיר החכמה הוא מיישם דרך הפריזמה של התוכן, מאחר שעירייה שלא מספקת לתושבים תכנים רלוונטיים ושימושיים באופן מידי לא צריכה להתפלא אם הם ינטשו את העיר. הלוא מהות החיים בעיר היא הידע, שנותן את הכוח לדעת ולתפקד טוב יותר.

דימונה וערד הן אולי דוגמאות יוצאות מהכלל שאינן מעידות על הכלל. ישובים רבים נמצאים בפער גדול מולן, ובוודאי מול ערים גדולות כמו תל אביב, הרצליה ורמת גן.

הסטארט-אפים

אומת החדשנות ממציאה פתרונות בתחום הערים החכמות לכל העולם. לצד הכנס נערכה תחרות סטארט-אפים בתחום. כ-30 חברות הציגו פרויקטים מדהימים. חבר השופטים בחר ב-10 שעלו לגמר, ולבסוף נבחרו שלושת הזוכים, שייצגו את שלושת התחומים החמים כיום בעיר חכמה: תחבורה, איכות הסביבה ותשתיות תקשורת דור 5.

כמו בהרבה תחומים אחרים, החברות החדשניות עדיין לא מצליחות לחדור במידה המתאימה לשוק המוניציפלי – בעיקר בגלל ביורוקרטיה ורגולציה לא עדכנית. אפשר לומר שגם בנושא הזה, כנס הערים החכמות סימל השנה פריצת דרך, וסביר להניח שבשנה הבאה נפגוש הרבה יותר רשויות שיציגו פרויקטים משותפים עם חברות הסטארט-אפ.