צה"ל מעדיף רחפנים כחול-לבן

"כשבוחנים את מה שהתרחש בשנים האחרונות בצה"ל רואים שתחום הרחפנים הוביל לכך, שמאפס זה הפך לכלי הטיס הנפוץ ביותר בצבא. בהתאם לכך, המגמה שלנו היא בסופו של דבר לקנות הכל כחול-לבן. זו תהיה המגמה היחידה בעתיד – בגלל השיקול הציוני, אבל גם בשיקול המאוד פרקטי: אם אני רוצה לעשות שינויים ולשלב יכולות מסווגות, כמובן קל הרבה יותר לעשות זאת יחד עם התעשיות המקומיות", כך סיפר עמיחי מגל, ראש תחום כטב"ם בחטיבה הטכנולוגית בצה"ל, בפאנל "מגמות עולמיות בתחום הרחפנים", שנערך במסגרת הכנס השנתי אנשים ורחפנים.

הפאנל, בהנחייתה של אשת התקשורת סיגל גפני, נערך מול מאות אנשי מקצוע, שמילאו את כל פינות האולם בלאגו אירועים, בהפקת אנשים ומחשבים, ומגל התייחס לשאלתה של גפני האם יש שינוי מגמה של כוחות הביטחון לרכוש מוצרי מדף.

"נכון, בעבר השתמשנו ברחפנים סיניים, כפי שאת מכנה אותם מוצרי מדף, בגלל שזה זול וניתן לרצף את זה בקלות ובמהירות יחסית. הם בהחלט אפשרו לנו, ועדיין מאפשרים, להתאמן כאילו יש ברשותנו רחפנים מאוד טובים, וגם לדמות שיש לאויב רחפנים, וזה לא פשוט, אבל אין ספק שבמלחמה הבאה אלה יהיו רק ישראליים, ובעוד שנים הרוב המוחלט של הרחפנים בחיל יהיה ישראליים", הוא אמר.

הוא גם התייחס לשאלה כיצד משנים את הרחפנים לקראת השתתפות בשדה הקרב המודרני. "לפני שמשנים את שדה הקרב משנים את היום יום, בביטחון השוטף. היום אם יש אירוע הכלי הראשון שמגיע הוא הרחפן – עוד מצלמה לאורך הגדר, שיכולה לבדוק מלמעלה מה קורה, וכל תצפית הביטחון השוטף השתנתה עקב התוספת הזאת. אלה הם שינויים שחייבים ללמוד אותם, וזה משנה לשני הכיוונים, כי גם לאויב יש רחפנים. טכנולוגית, תוך שנה שנתיים ניתן יהיה לפתח תרגולות ולהביא לשדה הקרב, אבל כפי שלמדנו, ברוב המקרים היה צורך במלחמה כדי להבין באמת, אבל במקרה הזה אני מקווה שנלמד הרבה יותר מהר", הוא סיכם.

השוק הפיננסי מתעניין בתחום

נעמי אוליאל, נציגת המאיץ סטארברסט לתחום התעופה והחלל, אישרה את הקביעה של גפני, כי בשנים האחרונות השוק הפיננסי מגלה יותר עניין בהשקעות ברחפנים. "זו הסיבה שגם אנחנו כאן. באנו לחפש חברות ולחבר אותן לשוק האירופי והאמריקני. אנחנו בעיקרון בודקים את המגמות ובודקים עם רשת השותפים הגלובלית שלנו מה מעניין אותם, ואז מחפשים את הסטארט-אפים המתאימים ועוזרים להם דרך שלב ההשקעה הראשון, עם קרן של 100 מיליון דולרים שעומדת לרשותנו. לאחרונה השקענו, למשל, ב-SkyX. אחד הדברים שמעניינים את הלקוחות שלנו הוא העברת מטענים ממקום למקום, במיוחד משלוחים של הקילומטרים האחרונים, כיסוי של שטחים גדולים", היא אמרה.

נעמי אוליאל, נציגת המאיץ סטארברסט לתחום התעופה והחלל. צילום: ניב קנטור

אוליאל ציינה גם, כי יש שינוי בשוק בהיבט של הובלת המגמות. "מצאנו שהחברות המסורתיות הצליחו למצוא את הערוץ שהוביל לשנות את הלך החשיבה ולהתחיל להתנהג כמו מאות חברות הסטארט-אפ שנכנסו לתחום. אז נכון שיש לחץ מצד החברות הקטנות, אבל החברות הגדולות מודעות לכך והן רוצות לסגור את הפער ולהפוך חזרה את המגמה. אנחנו עובדים איתן מקרוב כדי להתפתח עם השוק מחדש", היא אמרה.

גם בעמק הסיליקון יש עניין

ג'ונתן ריכטון, יועץ השקעות באימפריאל קפיטל, סיפר, כי לחברה יש משרדים מסביב לעולם, כולל באירופה ובישראל עצמה, וזהו תחום שבו הם עוסקים מזה כמה שנים. "כשנכנסו לתחום שאלנו את עצמנו ואת המשקיעים מה הם בדיוק רוצים. אנחנו מגלים שבעמק הסיליקון יש עניין רב בתחום הרחפנים, אבל בעיקר בהיבט של התוכנה דווקא. יש בעיה עדיין עם הרגולציות, ולכן הייתה ירידה לתקופה מסוימת, אבל עכשיו יש שוב התעוררות, אבל עם שינוי מסוים: משקיעים בעיקר בחברות שמצליחות לענות בחיוב לשאלות האם כבר יש לכם תעבורה, האם יש לכם לקוחות – לא משנה אם מדובר בתחום הצבאי או האזרחי, אבל רוצים לראות לקוחות", הוא סיפר.

ג'ונתן ריכטון, יועץ השקעות באימפריאל קפיטל. צילום: ניב קנטור

רחפנים = אמצעי לחימה

עו"ד נעמה מרגלית, שותפה במשרד שבלת ושות', ומובילה את תחומי תעופה וחלל והפרקטיקה הביטחונית במשרד, התייחסה לשאלה האם יש שינוי במעמדם של הרחפנים כיום  מבחינת הדין והתקנות.

"רחפנים הינם כלי טיס בלתי מאוישים ונחשבים גם כיום, על פי אמנות בינלאומיות, לאמצעי לחימה. הגדרה זו מקשה על מסחר חופשי במערכות אלו. האם נוכח היישומים האזרחיים והשימושים הרבים של רחפנים על ידי גורמים אזרחיים צפויה מגמה זו להשתנות? אני לא חושבת שצפוי שינוי בהסדרים הבינלאומיים מחר בבוקר, אבל כבר רואים שיש מודעות לפער בין ההנחות שעומדות בבסיס ההגדרות הקיימות בהסדרים לגבי 'כטב"ם מפוקח'  או 'כטב"ם רגיש מאוד" לבין המציאות בשטח. המודעות הזאת מייצרת שיח, ואני חושבת שבסופו של דבר, ככל שהיישומים האזרחיים יתרבו, המדינות החברות בהסדרים יעמיקו בשיח ויהיו חייבות להתאים את עצמן, לפחות במידה מסוימת, למציאות", היא אמרה.

עו"ד נעמה מרגלית, שותפה במשרד שבלת ושות'. צילום: ניב קנטור

עוד ציינה מרגלית, כי מדובר בסופו של דבר בשני הסדרים עיקריים: הסדר ואסנאר והסדר MTCR, כאשר בכל אחד מההסדרים האלו חברות עשרות מדינות. הקביעות מה נחשב לציוד דו שימושי ומה לא – לרוב עומדות בבסיס חקיקת הפיקוח על ייצוא של המדינות שחברות בהסדר, הגם שלא כל מדינה מאמצת את הרשימות כלשונן, ויש פערים מסוימים בין הרשימות הבינלאומיות לבין הרשימות הלאומיות של כל מדינה ומדינה. כפי שהיצואנים בארץ יודעים, רוב הכטב"מים האזרחיים המסחריים מופיעים גם ברשימות של הסדר ואסנאר, ויש כטב"מים ארוכי טווח, שמופיעים גם ברשימות של MTCR. זה המצב כבר שנים רבות", היא סיפרה.