נשים ומחשבים: אלינה רודוי-זילברמן, פארק ההיי-טק גב ים נגב

שם ותפקיד: "אלינה רודוי-זילברמן, ממונה על ביקורים ואופרציה בהנהלת פארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע, והשתתפה בתכנית ניהול בכיר למנהלות בהיי-טק, שהתקיימה בפארק".

מה את עושה במסגרת תפקידך?
"במסגרת תפקידי אני עוסקת במגוון רחב של תחומים, ביניהם פיתוח תכניות להכשרת הון אנושי, הצגת הפארק בפני משלחות מכל העולם, בניית קהילה ושותפויות בין כל השותפים והחברות בפארק ועוד…".

ספרי קצת על מקום העבודה שלך.
"זכיתי בסביבת עבודה נהדרת, עם קולגות מוכשרים ותחושה גדולה של שליחות. עבור מישהי כמוני, שגדלה בבאר שבע ואוהבת את העיר הזו, לקחת חלק בפיתוח ההיי-טק והתעשייה בעיר, ובבניית האקו-סיסטם והקהילה המיוחדת שצומחת כאן, זה סיפוק אדיר. כשמגיע למקום צעיר ומתפתח, יש לי הזדמנות לצמוח יחד אתו, וזה לגמרי מה שקורה לי".

מהו הרקע האישי שלך?
"עליתי לארץ מאוזבקיסטן (אז עוד בברית המועצות) ב-1990, בגיל 3.5. גדלתי בבאר שבע לאימא רופאת משפחה ברהט ואבא בעל עסק עצמאי, כבכורה מתוך שלושה אחים. אני נשואה לרומן ואימא לשני ילדים מופלאים. שירתתי בצבא כמאבחנת פסיכוטכנית ומדריכה בקורס מאבחנות. החלום שלי היה להיות וטרינרית ולשם כך השלמתי תואר ראשון באוניברסיטה העברית, תוך כדי התנדבות בהסגר העירוני ופעילות למען בעלי חיים. אלא שמשם, הדברים השתנו ונכנסתי לעולם המחקר הקליני: עבדתי בבית החולים סורוקה כמתאמת מחקר, השלמתי תואר שני בבריאות הציבור עם תזה וחיפשתי להתפתח. בדרך לגמרי מקרית מצאתי את עצמי בראיון בהנהלת הפארק, ומשם הכל היסטוריה".

מה למדת במסגרת הקורס? האם הוא עזר לך בעבודה?
"הוא עזר לי מאוד. הקורס גרם לי להכיר בעניין המגדר, שבו לא הייתה לי יותר מדי נגיעה עד כה. לגמרי נפתחו לי העיניים. מעבר לתכנים המקצועיים, העיקר היה בעיניי הצמיחה האישית והפיתוח שלי . בזכות הקורס יזמתי אירוע ראשון מסוגו ליום האישה הבינלאומי לעובדות כל חברות ההיי-טק בפארק, קודמתי לתפקיד הנוכחי שלי ונגלה בפניי עולם שמאפשר לי להמשיך ולצמוח, ללמוד ולהעשיר את הידע שלי. הקשרים שיצרתי בקורס מסייעים לי עד היום וזה כיף גדול להיות מוקפת בכל כך הרבה נשים מוכשרות ושאפתניות, שאפשר ללמוד מכל אחת מהן ולשתף פעולה".

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בהיי-טק?
"הנתונים הבסיסיים הם ששיעור הנשים שעובדות בתעשיית ההיי-טק בתפקידים טכנולוגיים עומד על 23% בלבד. פחות נשים הולכות ללמוד את תחומי ההנדסה והמחשבים, שרלוונטיים לתעשייה זו, ובאופן טבעי, פחות מהן מגיעות לעבוד בהיי-טק לאחר מכן, אלא אם מדובר בתפקידי מטה. יש מקום לעודד עוד ועוד נשים להיכנס לתעשייה ואני מאמינה שהמודעות לנושא בקרב נשים הולכת ועולה. יש ארגונים שמלמדים נשים את מקצועות התכנות, כדי לסייע להן להשתלב בתעשייה, ובעיקר נוצר השיח הזה, שיש חסמים ראשוניים שמונעים מנשים ללכת לכיוונים הללו בקריירה שלהן מלכתחילה".

האם נתקלת אי פעם באפליה במקומות עבודה על רקע היותך אישה?
"בעבר עבדתי במקומות מאוד שוביניסטיים, שנוהלו ברובם על ידי גברים שהרשו לעצמם להעיר הערות לא מקובלות ולא תמיד להתייחס ברצינות למה שיש לי לומר – בגלל היותי אישה. אני חושבת שיש כברת דרך ארוכה לעשות כדי שנשים יקבלו הזדמנויות זהות לגברים, ידעו להאמין בעצמן ולדרוש את מה שמגיע להן – הן בשכר והן באפשרויות קידום. יש לנו כוח עצום ויכולות יוצאות דופן, ואין להתבייש להראות אותן או להצטנע. אנחנו צריכות ללמוד לקבל קרדיט על הצלחות ולא להנמיך את עצמנו, כי לא נעים או כי לימדו אותנו להיות מנומסות וצנועות. יש נשים בעמדות מפתח שיכולות להוות השראה לכולנו, אנחנו רק צריכות להיות במקום שיודע לקבל את ההשראה הזו ולפעול בעקבותיה. ככל שיהיו יותר נשים מקצועיות בעמדות ניהוליות, כולם ירוויחו מכך – הן החברה והן העובדים".