תפיסות חדשות במחשוב הענן

על התועלות של מיחשוב הענן דיברו רבות: שיקולי חיסכון במשאבים – כסף, כוח אדם, זמן, שקיפות, גמישות תפעולית וגם… שיקולים אופנתיים. אולם מגמות וטכנולוגיות חדשות הלוקחות בחשבון את התועלות הללו בוחנות את התמונה המעמיקה יותר: האם הענן נכון לכל אחד ובכל מצב ואיך להיכנס אליו באופן מושכל. זה, בהתבסס על כישלונות בענן שהיו גם הם מנת חלקו של התחום. השאלות החדשות הללו הן שאלות פיננסיות, טכנולוגיות וארגוניות, אשר באות לסייע לארגון הניצב בפני הבחירה הזאת בענן, ענן היברידי או בפני – Cloud Repatriation – חזרה הביתה מהענן ותפיסת ה-microservices. אז איך מקבלים החלטה מושכלת ובעיקר, איך עושים אותה נכון?

קודם כל שואלים – איזה סוג ארגון אני?

כשארגון שואל את עצמו האם הענן נכון לו, עליו לבחון כמה היבטים, כשהראשון הוא סוג הארגון. למשל, סטארט-אפים – רובם "נולדו לענן". הם לא מחזיקים מערך IT פנימי, והם מעוניינים לעסוק נטו בביזנס שלהם ולקבל חבילה כוללת של מיחשוב ושירות, שעליה ישלמו לפי צריכה. לעומתם, גופים ותיקים, שמסיבות שונות, שאחת מהן היא פשוט "מסורת",  עדיין צורכים "ברזלים" ויעדיפו להחזיק איש IT פנימי. עבור חברות מעולמות הדיגיטל והמרקטינג, למשל, הענן, שניתן לפרוס אותו גלובלית ללא קושי, הוא ברכה. חברות פטנטים יעדיפו להחזיק את הסודות שלהם "קרוב לגוף". יש גם את אלה שמעבר לענן יהיה עבורם כה מורכב, שבטווח הארוך לא יהיה לזה ערך אמיתי. עבור כל הנ"ל קיימים פתרונות חדשניים, חסכוניים וגמישים. לכן, צריך לקבל את ההחלטות הנכונות באופן מושכל ומעמיק. ולצד כל זה נשאלת גם השאלה המורכבת – איזה ארגון אני רוצה להיות?!

איך אעשה את זה נכון? אבטחה, בחירה, מיפוי, בקרה, הדרגתיות ואחריות

במעבר לענן, חיוני לקחת בחשבון: בחירה נכונה של ספק, שיקולי אבטחה, מיפוי ארגוני, ניטור ובקרה ואחריות משותפת. זאת, כדי לא לגלוש לחריגה בלתי נשלטת בהוצאות ולהשקיע בפרויקט שלא הביא לי ערך עסקי אמיתי ולחוות תסכול ממשהו בעל פוטנציאל הצלחה. הספק הנכון יהיה "trusted advisor" – כזה שיציג מגוון אפשרויות, יניא אותי ממהלך לא נכון לארגון, יציע צוות שנוח לי איתו ברמה האנושית, יכניס אותי לפרויקט ללא תלות במוצר ספציפי שהוא מוכר, ובעיקר, יקרא נכון את הארגון שלי ויבין אותו לעומק. אני מאמין אדוק בלהיות קשוב ללקוח ולמכאוביו, לאתר מה הוא באמת צריך, לתת לו אפשרויות בחירה ולשלב אותו בתהליך החשיבה.

אבטחת מידע – אחד המכאובים הקיימים החוזרים במעבר לענן הנו נושא אבטחת המידע. פן זה של אבטחת המידע חייב להיות חלק אינהרנטי מכל פרויקט מעבר לענן, כך שניתן יהיה להציע לכל ארגון מעבר נכון ומתוכנן, הכולל איפיון ומיפוי של היבטי אבטחת המידע הרגיש שלו.

מיפוי ארגוני – עליך להכיר היטב את כל השחקנים בארגון שלך. מפתיע לראות כמה ארגונים ומנהלי IT בטוחים שהם יודעים בדיוק כל מה שיש להם על מערכות המידע, אך בבואם לעבור לענן הם מקבלים שלל "לוויינים" – אפליקציה שמישהו התקין בלי רשות, שרת שהם לא ידעו עליו, מאגר נתונים ששוכפל בלי אישור וכיו"ב – זה מביא לכמות מידע שנותרת בחוץ ולמעבר לא נכון לענן. כיום, ההחלטה על מעבר לענן מתקבלת על ידי גורמי ההנהלה והכספים, לצד גורמים שחייבים לספק אספקה מהירה ללקוח, כמו אנשי שיווק ופיתוח. חלק מהמיפוי הארגוני הוא יצירת צוות מקצועי, שיהיה אמון על הנושא ויקבל גיבוי ניהולי לתהליך.

ניטור ובקרה תקציבית – אחד הדברים היפים היום בענן הוא שלכל הספקים הגדולים יש מחשבונים לחישוב המעבר לענן ובקרה תקציבית נכונה, שעליה להיעשות בשלב הראשון של הרעיון. עלינו לבנות את האסטרטגיה לפרויקט ולוודא, כי בחרנו את הרכיבים הנכונים שיתמכו בשינויים ובצמיחה הטבעית של הארגון. הענן מאפשר לדעת כמה עולה השימוש בו מדי שעה (!). על הצריכה להיות מנוטרת בעקביות ועל הארגון להיות בנוי לזה, כדי לחסום או לאשר את ההתקדמות. את כל זה יש לנהל בשלבים, להחליט מראש מתי ואיפה תהיה נקודת הביקורת, מתי יהיו שלבי העברת המידע לענן ומה יהיה הקצב שלהם.

"מודל האחריות המשותפת" – כל ארגון חייב להבין את משמעות המודל הזה עבורו ומה חלקו בניהול וידע. בשורה התחתונה, הענן בהחלט שינה את עולם המחשוב ושינה אותו לטובה, אבל כמו כל שינוי קריטי, עליו להיעשות באופן מושכל. ארגונים המתלבטים לגבי המעבר לענן – ההתלבטות במקומה. אלה שעברו לענן וחוו חויה לא טובה – יש לזה תיקון. ואלה שכבר הצביעו למענו – ראוי שיתייחסו לשורה של שלבים שחשוב לעבור בדרך. זאת, כדי שהענן יהפוך לכלי להצלחה ולא למלכודת דבש.

הכותב הוא מומחה בתחום הענן ומנהל פעילות CloudNow בקבוצת יעל.