"הכישרון של נשים פשוט לא מגיע למימוש מלא"

עבור רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון בשנה וחצי האחרונות, תושבת רעננה, נשואה ואם לשבעה ילדים, להחזיק בתפקיד "גברי" זו כבר כמעט מסורת.

רו"ח שטרק, בעלת תואר ראשון בחשבונאות ובכלכלה ותואר שני בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן, הספיקה לנפץ בעבר כבר לא מעט תקרות זכוכית, עת שימשה בין השאר כיו"ר הדירקטוריון הפעיל בחברת נמל אשדוד (2004-2007). "הייתה לי הזכות להיות האישה הראשונה בתחום הנמלים והאישה הראשונה שכיהנה כיו"ר של חברה ממשלתית, פורצת דרך בסביבה מאוד גברית ומורכבת, בתקופה שאחרי הרפורמה בנמלים",  פירטה, "ואף כיו"ר מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל (בין השנים 2013-2019, בהתנדבות)".

"גם בספורט נשים חוות חוסר שוויון מקומם, כאשר תקציבי נשים בספורט מהווים אולי אחוז אחד מכל התקציבים במדינה, זה מחדל", אמרה שטרק. "כך, למשל, במרתון תל אביב שנערך לפני מספר ימים, השתתפו 41% נשים רצות. נשים פעילות בענפי ספורט רבים, קוצרות הישגים, ומגיע להן לא פחות מעמיתיהן הגברים", הסבירה.

בהקשר זה, סיפרה רו"ח שטרק, "בבג"צ נגד משרד התרבות והספורט, הצלחנו להוביל לשילוש תקציב התמיכה בנשים בכל ענפי הספורט המקצועני, צעד שייצר שפה וגישה חדשה לתחום הספורט הנשי".

"איבדנו השנה בבנקים המון מעוזי ניהול נשיים"

לכבוד יום האישה הבינ"ל ערכה ברביעי האחרון לשכת רואי החשבון כנס בנושא מנהיגות נשית מובילה בעסקים. במרכז הכנס עמד פאנל אותו הנחתה רו"ח שטרק, שעסק במודל לקידום לפחות 40% נשים בהנהלות ובדירקטוריונים. בפאנל בחרה רו"ח שטרק לארח מנהלות בכירות מתחומים שונים, ביניהן מהרשויות המוניציפליות, ההיי-טק והבריאות, בנוסף למנהלות בתחומי העסקים.

"עלינו לראות את התמונה הכוללת, וגם להרחיב את רשת הנטוורקינג של נשים בעמדות מפתח, הפועלות לקידום נשים נוספות", הסבירה שטרק את הבחירה בתמהיל המשתתפות. "במקצוע שלנו יש כ-30% רואות חשבון, ובין מסיימי לימודי החשבונאות באקדמיה יש כ 50% רואות חשבון, כך שאני מצפה לראות בשנים הקרובות יותר רואות חשבון במקצוע, ובעמדות ניהול בכירות", אומרת רו"ח שטרק.

משתתפות כנס בנושא מנהיגות נשית מובילה בעסקים. מימין: איריס שטרק, דפנה ברזילי, אורית שבתאי פרנק, אלינה פרנקל רונן, רגינה אונגר, אימאן זועבי, אורנה צח גלרט, רעיה קידר, ליאת נויבירט. צילום: לשכת רואי החשבון בישראל

"היעד לקידום לפחות 40% נשים בדירקטוריונים ובהנהלות הוא שאפתני, בהתחשב בכך שכיום הממוצע עומד על סביב העשרים אחוזים, אולם זהו בהחלט יעד שניתן להשיגו באמצעות חקיקה מתקנת, יחד עם חינוך שוק, תמריצים והטבות".

בוועד המרכזי של לשכת רואי חשבון המציאות הזו כבר קיימת, הסבירה רו"ח שטרק, "בנוסף לכך שבחירתי לנשיאת הלשכה לפני כשנה וחצי יצרה שינוי, בהיותי רואת החשבון הראשונה שנבחרה לתפקיד הנשיאה מאז הקמתה ב-1931, הרי שיחד אנו עשר רואות חשבון בוועד המרכזי של לשכת רואי חשבון, הפועל כדירקטוריון הלשכה, מתוך 24 חברים, כך שיש לנו ייצוג של 41% נשים".

"בנושאים של קידום נשים, עלינו לפעול לקידום חקיקה. ראינו זאת בכמה מקרים: בחוק החברות, בתיקון 16 בו פעלתי להביא לכך שבנות משפחה לא יכללו במניין הדירקטוריות, ובחוק חברות ממשלתיות בו הוחלט על שוויוניות בין מספר הנשים לגברים בשולחן הדירקטוריון".

"זאת ועוד", היא פירטה, "לפני מספר שנים, הייתה לי הזכות להיות מעורבת בגיבושה ובכתיבתה של הצעת חוק יחד עם שדולת הנשים בישראל, לקידום לפחות 40% נשים בחברות ציבוריות. ההצעה טרם עברה אישור בכנסת. יש הטוענים שחקיקה מתקנת אינה פתרון לקידום נשים, אלא מהווה עודף רגולציה. לשיטתי", גרסה, "העולם ישתנה לאט מאוד ומעט מאוד אם לא ניצור העדפה מתקנת. הכישרון של נשים פשוט לא בא מספיק לידי ביטוי. בגלל הצורך באיזון בין הבית, המשפחה והקריירה, נשים לא באמת מתמודדות על תפקידי מפתח. רק כשיעודדו נשים להתמודד על התפקידים הבכירים, והן יבינו שיש להן סיכוי אמיתי, המצב ישתנה", אמרה.

"מיצוי פוטנציאל הכישרונות של נשים חייב להיות סיבה ותמריץ מרכזי שיש לשים עליו דגש, וחברות צריכות לאמץ מדיניות זו", המשיכה רו"ח שטרק. "אף שנשים מהוות לפחות 50% מהאוכלוסייה, מחקר עדכני של קרדיט סוויס (אוקטובר 2019) קבע כי בישראל קיים ייצוג נמוך לנשים בדירקטוריונים, לעומת העולם: רק 16%. בהנהלות, ישראל בולטת לטובה – 22% לעומת 18% בעולם. אבל, בתפקידי הניהול בראש הפירמידה, כמנכ"ליות וכיו"ריות דירקטוריונים, המספרים נמוכים אף יותר ומגיעים לשיעור של 5%-4% בלבד. בבנקים, למשל, איבדנו בשנה האחרונה המון מעוזי ניהול נשיים, בהן ראינו את החלום מתגשם, אנחנו בנסיגה ולכן חייבים להתערב", הסבירה.

עם פרוס העשור החדש, העשייה הענפה של לשכת רואי החשבון, סיפרה רו"ח שטרק, כוללת היצע רחב של קורסים והשתלמויות, הרחבה של מרכז ההשמה, השקת מאגר הדירקטורים של הלשכה, מוקד סיוע בנושאים מקצועיים של מס הכנסה ועוד. רו"ח שטרק גאה במיוחד לספר על הקמת פורום הצעירים, והשקת תכנית מנטורינג המחברת בין רואי חשבון וותיקים לצעירים.

"לקחנו רואי ורואות חשבון מכל סוגי המגזרים והחברות, והצמדנו אותם בזוגות – וותיקים מול צעירים", פירטה. "במחזור הראשון, שידכנו והתאמנו כך כ-60 רואי חשבון מכלל המגזרים, כמו למשל רואת חשבון חרדית שרצתה לרכוש ידע ומיומנות בחברה גדולה. תוכנית המנטורינג בהובלת סגנית יו"ר פורום הצעירים, רו"ח לירון דורי, רשמה הצלחה גדולה: היא העצימה את דור רואי החשבון הצעיר שרכש המון ידע, והעניקה למנטורים המנוסים הזדמנות להיכרות מעמיקה עם הדור הצעיר". 

שיתוף פעולה ייחודי עם מערך הסייבר הלאומי

"כלשכה מקצועית, חשוב לנו להעניק לחברים את הידע וארגז הכלים להתמודדות עם מכלול השינויים בחזית המקצוע, ברגולציה ובטכנולוגיה. בימים אלו הכרזנו על שיתוף פעולה ייחודי עם מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, במסגרתו יינתנו כלים בתחום הגנת הסייבר ורואי חשבון יוכשרו כבודקי סייבר מוסמכים. מטרת שיתוף הפעולה להפוך את רואי החשבון לפונקציה שמשמשת גורם בקרה ארגוני להתמודדות עם איומי הסייבר בו ובשרשרת האספקה", סיפרה שטרק.

"כמי שאמונים על תהליכי ביקורת וביקורת פנימית, חשוב לנו להעביר לכלל החברות והארגונים בישראל את חשיבות נושא הגנת הסייבר, ולהעלות למודעות את האיומים, לצד האפשרויות והכלים להגנה", היא ציינה. "במסגרת זו, אנו בונים קורס מקיף לרואי חשבון שיעשיר אותם בידע בנושא נוזקות וסיכוני סייבר, ובמקביל אנו גם משיקים וובינר הכשרה מיוחד לרואי חשבון. אנו פורצי דרך בתחום זה, מתוך מחשבה שהשימוש המוגבר בכלים הטכנולוגיים יוצר יתרונות משמעותיים לעבודתו של רואה החשבון, אבל טומן בחובו גם סיכונים".

"באופן כללי", הוסיפה וסיפרה, "אנו רואים חשיבות מכרעת בהקניית כלים טכנולוגיים לרואי החשבון, ומסיבה זו עושים שימוש נרחב ברשתות החברתיות וגם מציעים לחברים הכשרות במדיה דיגיטלית ובשימוש בכלי ביקורת טכנולוגיים. המקצוע כולו הולך לקראת רפורמה מקיפה בהליך ההכשרה, שתכלול קיצור של תקופת הלימודים לשלוש וחצי שנים במקום ארבע, מה שיוזיל את הלימודים משמעותית. זאת ועוד, הטכנולוגיה תוגבר בלימודים, גם זאת בשיתוף פעולה עם מערך הסייבר, והלימודים יהיו מאוד פרקטיים כדי לטייב את רואה החשבון הצעיר שיוצא לשוק ולהתאים אותו לדרישות השוק המשתנה".

שיקום במקום פשיטת רגל

"השנה נכנס לתוקף חוק חדש בנושא חדלות פירעון ושיקום כלכלי, השם דגש על הבחירה במסלול של שיקום כלכלי במקום פשיטת רגל, ומוצא ברואי חשבון את הכתובת כמי שיכולים ללוות ולסייע בהבראת חברות, לטובת החברה, העובדים והמשקיעים, ובוודאי שלטובת המשק הישראלי", סיפרה רו"ח שטרק.

ישראל, לדבריה, לא נשענת על אוצרות טבע, והחוסן הכלכלי שלה נעוץ בחוסנן ובשגשוגן של החברות לגווניהן ובבעלי העסקים, הגדולים והקטנים כאחד.

"אנו פועלים בשיתוף משרד המשפטים ומי שמובילה את יישום החוק, הכנ"רית עו"ד סיגל יעקובי, וכבר יש ניצנים של שינוי בשטח, כשיותר רואי חשבון מעורבים בתהליכי שיקום כלכלי. עד לרפורמה הזו, העולם עסק במונחים משפטיים של מימוש, מכירת חלקים, פירוק וחלוקת הנכסים", אמרה רו"ח  שטרק. "בהקשר זה, חוק השיקום הכלכלי הוא למעשה חלק ממהפכה גדולה שבאה להציל את העסקים. כחלק מתפישת העולם החדשה, רואה החשבון משולב כבעל תפקיד בתהליך שיקום החברות, ושותף לבנייתן של תכניות הבראה". "עד כה, לבתי המשפט היה נוח לדבר בשפה המשפטית של נושים, מפרקים ונאמנים, אבל עכשיו השפה משתנה", הדגישה שטרק.

בהתייחס למשבר האקטואלי שמייצרת מגפת הקורונה בכלכלה העולמית, הסבירה שטרק כי "משבר הקורונה כבר נותן את אותותיו כאשר חברות תעופה, מלונאות ואחרות נמצאות על סף פשיטת רגל. אין ספק שמשבר הקורונה מביא לגל קשיים כלכליים לעסקים, ובשלב זה המדינה טרם נוקטת צעדים פרקטיים בנושאים אלה, של היערכות עסקים ובפרט עסקים קטנים ובינוניים. עם תוצאותיו של משבר זה, שרחוק מלהסתיים, צריך יהיה להתמודד בעדינות ובהבנה ניהולית זהירה", אמרה, "כך, למשל, אם יכניסו את נושא הקורונה למס רכוש ופיצוי, יהיו הרבה מאוד תחשיבים כלכליים לבצע באשר לגובה הנזק. מסיבות אלו, רואי החשבון יעמדו גם בחזית המאמץ של המערכת לשיקום כלכלי, בדיוק כפי שראוי שיהיה", סיכמה רו"ח שטרק.