האם משבר הקורונה מצדיק פגיעה חריפה בפרטיות – ואיך מפקחים?
השאלות האלה עלו באחרונה על סדר היום, על רקע השימוש של השב"כ בטכנולוגיה למעקב אחרי אזרחים שמפרים בידוד ● פרופ' קרין נהון: "מדובר בתקדים מאוד מסוכן"
המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך בשבוע שעבר דיון וירטואלי על טכנולוגיה, בינה מלאכותית ופרטיות. הרקע לדיון היה השימוש שעושה הממשלה במערכות שנועדו לעקוב אחר אזרחים שאמורים להיות בבידוד, בגלל האפשרות שנדבקו בקורונה, ומפירים את תנאיו. הטכנולוגיה הזו נמצאת בשירות השב"כ כבר שנים, אולם עד כה לא הופעלה על אזרחים ישראלים. מאז שזה קרה, הדבר עורר ויכוח ציבורי בנושא הפרטיות – עד אילו גבולות אפשר לפגוע בה בשעת חירום.
בדיון השתתפה פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי וחוקרת בתחום המידע בכלל והביג דטה בפרט. היא פירטה בהרצאתה דברים שאמרה כמה ימים קודם לכן, בדיון פתוח בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שדנה בנושא והזמינה מומחים להביע את דעתם. פרופ' נהון אמרה כי לכאורה יש הסכמה שבזמן חירום קיים צורך באמצעים חריגים, שעלולים לפגוע בפרטיות, אבל השאלה היא עד כמה ואיך להשתמש בהם.
על השימוש בטכנולוגיה של השב"כ – שירות חשאי, להזכירנו – היא אמרה ש-"מדובר בתקדים מאוד מסוכן בדמוקרטיות באופן כללי, ובישראל בפרט. אף דמוקרטיה ליברלית לא משתמשת באמצעים כאלה כעת, במשבר הקורונה. אנחנו בעצם מאפשרים לארגון לעקוב אחר אנשים טובים, ללא הסכמתם, כאילו הם היו אנשים רעים, טרוריסטים. אני חוששת שאת השדון שהוצאנו מהבקבוק יהיה מאוד קשה להכניס בחזרה".
"משתמשים בתותח כדי להרוג זבוב"
לצד זהות הגורם שעוסק במעקב, עולה שאלת המידתיות: האם אין כאן פגיעה מוגזמת מדי בפרטיות של מבודדי הקורונה? האם אין מערכות חלופיות שניתן להשתמש בהן, לאו דווקא של השב"כ? באמצעים פחות דרמטיים? נהון אמרה בהקשר זה: "ייתכן שמשתמשים פה בתותח כדי להרוג זבוב". כדוגמה לתחליפים מתקבלים על הדעת היא ציינה את אפליקציית המגן של משרד הבריאות, או אפשרות להיעזר בחברות הסלולר על מנת לאכן מכשירים ובכך להזהיר אנשים שהיו בקרבת נשאי קורונה.
בנוסף לפגיעה בפרטיות, נהון ציינה שחשוב לשים לב לאפקט הפסיכולוגי של השימוש במעקב כל כך רגיש אחרי אזרחים, גם אם מאמינים לטענה של השב"כ שהשימוש נעשה בשיא הזהירות ובפיקוח צמוד של המשפטנים, ושהמידע לא ידלוף. בנושא זה העירה נהון: "מהניסיון שלי כמדענית מידע, שמבצעת ניתוחים בביג דטה, אין דבר כזה מאגר מידע בטוח. כאשר יש מאגר מידע, ישתמשו בו לאט לאט גם אנשים שלא הוסמכו לכך וגופים שפתאום יחליטו שזה חשוב. המאגר והמידע שיש בו ידלפו".
"מכיוון שהשב״כ משתמש ביכולות טכנולוגיות ובמידע שלא קיים בצורה אגרגטיבית אצל כל ספק שהוא בשוק, זהו מאגר שהרבה יותר חודרני ופולשני ממאגרים אחרים", אמרה.
כשבאים להחליט באילו אמצעים להשתמש למלחמה בקורונה, יש לקחת בחשבון גם את נושא הפרטיות. צילום אילוסטרציה: BigStock
מה באשר לפיקוח?
בחלק השני של דבריה התייחסה נהון לנושא הפיקוח שלדעתה, חייב להיות הרבה יותר הדוק, בגלל רגישות העניין. היא פירטה בהקשר זה כמה הצעות שאותן היא אמורה להעביר לוועדת הקורונה שהוקמה בכנסת. ראשית, היא מציעה להקים ועדת פיקוח, שיהיו חברים בה נציגי השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה, ושופט. "הוועדה תעקוב אחרי המעקב באופן שוטף ולא תסתמך על דו"חות שבועיים", אמרה.
הצעה נוספת היא להפעיל מערכת אוטומטית של בקרה (Tracing System), שמטרתה להתריע מי ניגש למידע, מעבד ומעביר אותו. "חייבים לייצר נהלי הפעלה שלא השירות יכתוב אותם, אלא אנשי מקצוע", הוסיפה נהון. "אלה יגדירו איזה מידע אוספים, מי רשאי לגשת אליו, ותהיה התייחסות לקהילות מוגנות כגון אנשי תקשורת, אנשי שירות הביטחון ופוליטיקאים. יש לתת את הדעת על אופן שמירת המידע גם בשב"כ וגם במשרד הבריאות, וכמובן לנסח נהלי דיווח ואיך מודיעים לחשודים. חשוב גם לתת אפשרות ערעור על ההחלטות שנובעות מהמידע שמגיע התוכנה, כי כבר היו מקרים שאנשים הוכנסו לבידוד בטענה שהיו בקרבת נשאים, אבל זה כלל לא היה נכון".
"כמו כן", אמרה נהון, "יש לשמור את המידע לפרק זמן קצר ולא 60 יום כפי שהוצע, ולא פחות חשוב: אסור לקשר בין השב"כ למשטרה".
את הדיון הינחתה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שמתחה גם היא ביקורת על הדרך שבה התקבלה על ההחלטה ועל השימוש באמצעי שקיימת דאגה עמוקה שיפגע בצורה משמעותית בפרטיות של אזרחי המדינה.
להציל חיים מבלי להפר את הפרטיות בחוסר פרופורציה
אין ספק שכאשר נצא מהמשבר וייערכו תהליכי הפקת לקחים, המדינה תצטרך לתת את דעתה על פיתוח מערכות אזרחיות, שיוכלו מצד אחד לשרת את המטרה החשובה – הצלת חיים, אבל מצד שני לא יהרסו את אחד היסודות המרכזיים של הדמוקרטיה: הפרטיות וחופש הפרט. ישראל עברה משברים חמורים, שאיימו על חיי אדם רבים, אבל מעולם לא ניצלו מערכות חכמות, שמשמשות למלחמה באויבים, כדי לעקוב אחר אזרחי ישראל.
הוויכוח הציבורי בנושא הזה חייב להימשך ומן הראוי שהעניין לא ירד מסדר היום, גם בימים סוערים אלה, שבהם כולנו דואגים לבריאות הפיזית ולבריאות של הכלכלה. יש בישראל מוחות מבריקים שחוקרים את הנושא ויודעים לפתח מערכות שיודעות לענות על הבעיה, אבל הם לא מסתתרים מאחורי מערכות סודיות ומסיכות. אסור במדינה דמוקרטית להעמיד במבחן כמו זה את אותם לוחמי שב"כ, שבצדק מכונים על ידינו "בחורינו הטובים".
עובדות המצב החרום אליו נקלענו וגם העולם מצריך סיעור מוחות בין כול המומחים הקיימים במדינה כדי לתת פתרונות לשמירה על הדמוקרטיה ,ובמיוחד בשמירה על פרטיות האזרח בימים רגלים ובהדגשה בימי חרום, ועובדה הוקמה בכנסת ועדה שתעסוק אך ורק במלחמה בקורונה ,ומבלי לפגוע בפרטיות האזרחים במדינה, פרופ'' קרין נהון נשיאת איגוד האינטרנט בישראל וגם דר' תהילה שוורץ אלטשולר אמרו דברים שהם היהלום שבכתר לשמירה על פרטיות מבלי שאזרחי המדינה יחשבו כטרוריסטים, ועל כן יש בדבריהם פתרונות נוספים ותוכנות לביצוע המשימה. וגם פרופ' קרין נהון הדגישה את דרך הניהול מאמצעות איזונים ובלביים ,כמו מניעת קשר בין השב"כ והמשטרה. ליווי חי ונושם מי נכנס למערכת ולאן עובר המידע , וגם תקופת הישארותו של המידע במערכת בפרקי זמן. ושתוכנה זו תהייה מופרדת מכלל התוכנות היכן שנמצאת. הגבלת משתמשים ודרגות ורמת האישורים למשתמשים בה. לסיום יש למדינה נכסים יקרים מפז, וזו פרופ' קרין נהון נשיאת איגוד ישראל לאינטרנט. תודה.