צמצום המחסור בכוח אדם בהיי-טק – הסבה של אנשים מתחומים שונים

היציאה ממשבר הקורונה והחזרה ההדרגתית לעבודה תכלול, מן הסתם, את ענף ההיי-טק, שכבר כעת מוחרג מהתקנות. החזרה לשגרה תחזיר איתה גם את האתגרים שעמדו בפני הענף טרום הקורונה: מחסור חמור בכוח אדם, מהנדסים, מתכנתים ויתר המקצועות.

זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס ומטריקס גלובל מקבוצת מטריקס, מתאר בריאיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, כי הדרכים לצמצום המחסור יבואו מכמה מקורות הזנה. מצד אחד, מערכת החינוך – החל מבתי הספר היסודיים ועד האקדמיה, אבל גם כוח אדם ממגזרים שעד היום מודרים: חרדים, נשים, ערבים, ובני 40 פלוס. את הפודקאסט עורך רון קסלר, מנהל המדיה של אנשים ומחשבים, ומנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה.

הראיון עם מנדל נערך בטרם פרוץ משבר הקורונה בארץ, אבל ההצעות שלו תקפות גם כעת יותר מתמיד. בישראל יש יותר ממיליון דורשי עבודה, כאשר על פי התחזיות לפחות לרבע מהם לא יהיה לאן לחזור. זוהי הזדמנות בלתי חוזרת ברמה הלאומית לאתר את האנשים המתאימים ולהסב אותם למקצועות ההיי-טק.

מנדל הוא אחד הוותיקים בענף ההדרכות וההכשרות בהיי-טק. הוא החל את דרכו המקצועית בממר"ם, שם פגש את שותפו לעתיד, ערן לסר, וביחד בראשית שנות ה-90' החלו בהדרכות והסבות להיי-טק. השלב הבא היה חבירה לג'ון ברייס, שהייתה נציגת אורקל בישראל, ואחר כך עם מטריקס, שבה הוא מנהל בכיר.

מנדל אומר בראיון, כי "המחסור בכוח אדם קיים כבר יותר מעשור, והוא בעיה כלל עולמית. אני מנהל את מטריקס גלובל, ויש לנו מרכזי פיתוח במזרח אירופה והודו, וגם לנו חסרים שם אנשים". לדבריו, "בישראל המחסור חריף יותר, כי פה בנוסף לתעשיית ה-IT יש גם את הסטארט-אפים, ולכן מקורות הגיוס לא מצליחים להדביק את הביקושים".

הפתרונות, לדעתו, באים מכמה כיוונים במשולב. מערכת החינוך – מגיל יסודי ועד ללימודים באוניברסיטה – עושה לדעתו מאמצים גדולים כדי להגדיל את מספר הלומדים מדעים, ויש לשבח אותה. אבל לדבריו, יש מגזרים שלא משולבים בהיי-טק, כמו נשים שלא מקבלות ביטוי נאות בענף, למרות שלא קיים שום מחסום מבחינה מקצועית, וזהו לדעתו אתגר של מערכת החינוך, שצריכה לעודד בנות ללמוד מדעים כבר מגיל צעיר. גם המעסיקים, לדעת מנדל, צריכים "לשנות דיסקט" ולהתפשר בתנאי הקבלה שלהם, מבלי לוותר על הון אנושי איכותי. "יש כיום לא מעט מקצועות שמשולבים בהם צעירים מבלי שסיימו תואר אקדמי וזה קיים בכל העולם. יש אנשים שלא למדו מדעים, אבל המעסיקים יכולים בקלות להסב אותם למגוון מקצועות שקיימים, לא כולם צריכים להיות מהנדסים בוגרי טכניון", הוא אומר. מנדל מדגיש, כי הוא עדיין סבור שצעירים שרוצים להיכנס לענף, עדיף שילכו לעשות תואר, ואחר כך ילמדו את המקצועות. "אני לא חושב שהאוניברסיטה צריכה להכשיר למקצועות מסוימים, היא צריכה לעסוק במחקר", אומר מנדל, "אבל אני יודע שהיום עושים מאמצים בכיוון זה, כולל הגדלת מספר הסטודנטים למדעים, ואני מוריד את הכובע בפניהם". אבל כאמור, המעסיקים, שמודעים לבעיות, צריכים לשנות את הפורמליסטיקה בתנאי הקבלה, ולגייס אנשים ממאגרים שונים, ולהכשיר אותם. "הקטר של ההייטק אינו מקשה אחת", אומר מנדל, "הוא כבר לא רק למאיון העליון. יש בו מספיק מקצועות שיכולים להתאים לאנשים מרקעים שונים, כמו, למשל, כאלו שבאים עם כישרונות ויזואליים, שיכולים להשתלב במקצועות שונים בענף".

אילו מקצועות מומלץ ללמוד למי שמתלבט כעת האם להכנס לענף? (כאמור הראיון הוקלט לפני משבר הקורונה)

מנדל סבור, שהסייבר הוא מקצוע מבוקש, ולדעתו אנחנו רק בתחילת הדרך בשוק הישראלי. תחום שני הוא מדעי הנתונים (דטה סיינס), וגם כל מקצועות פיתוח התוכנה. לצד זה יש את המקצועות המסורתיים שתמיד יש בהם מחסור, כמו CRM, סיילספורס ועוד.

מנדל מדגיש את הצורך שמעסיקים יעסיקו יותר אנשי מקצוע בני 40 פלוס. הוא אומר שכבר יש שינוי בשטח ויש חברות שמעדיפות אנשים אלו עם ניסיון. "אצלנו במטריקס גייסנו מגייסת כוח אדם שהיא בת 50 פלוס, כדי שהיא שתגייס את האנשים האלו," אומר מנדל לסיום.