מתק-TECH: עבודה בפיג'מה בעידן הקורונה – ומה זה יעשה לארגונים?

זמן הקורונה גורם לרבים מאתנו, בהם לכותב שורות אלה, לשבת בבית, להיזכר בעבר, לחשוב על העתיד ובעיקר לרצות לחזור לעשות דברים שעשינו בעבר ואנחנו רוצים לעשות אותם טוב יותר בעתיד. אז חזרתי למקורות ושלחתי אימייל לפלי הנמר, שבו הצעתי לו שאחזור לכתוב את טור המתק-TECH-קים, שכתבתי יחד עם ערן לסר בשנות ה-90' בעיתונים של אנשים ומחשבים. פלי קפץ מיד על הנושא ואמר שמערכת אנשים ומחשבים תשמח לחדש את הטור ואת המסורת.

אז במאמר זה אני משיב את המסורת עם טור שבהתאם לתקופה, עוסק בעידן הקורונה ובמה שאפשר ללמוד מהמצב הבלתי אפשרי שנכנסו אליו, במטרה להפוך את הלימון ללימונדה. עידן הקורונה נראה כמו הזיה, סרט, סדרה בנטפליקס, אבל הוא לימד אותנו מספר דברים מאוד מעניינים, ושבר כמה סטיגמות ותפיסות עולם שגויות. בתקופה הזאת למדנו ואנחנו משננים שלל מונחים, ממש מילון שלם: ריחוק חברתי, זום, למידה מרחוק, חל"ת, מטושים, מסכות N95 ועוד היד נטויה, ככל שהמצב יימשך.

החששות התפוגגו – והעבודה מהבית הוכחה כיעילה

אין ספק שגולת הכותרת של עידן הקורונה, מבחינת ארגונים, היא המעבר של רבים מהם לעבודה. בעבר אמרנו שבעתיד נעבוד גם מהבית, אבל לאורך כל השנים זה לא קרה בצורה מסיבית כל כך כמו הפעם, מסיבות שונות: בעיות אבטחת מידע, חשש לפגיעה בתפוקות של העובדים וחוסר היכולת לעבוד מרחוק בעידן האג'ייל.

אלא שהמציאות עולה על כל דמיון והקורנה הכריחה את הארגונים, ביום אחד, להתמודד עם כל הפחדים והאתגרים האלה. התוצאה מפתיעה. ראשית, כמעט כל הארגונים מצאו את הדרך להעביר את העובדים שלהם לעבודה מהבית תוך התגברות על אבטחת המידע והתשתיות הנדרשות לצורך כך. בנוסף, בניגוד למה שחשבו, התפוקה של העובדים בבית עלתה, וכך גם כמות שעות העבודה, אם כי כאן זה נובע, ככל הנראה, גם מהעובדה שאין לנו ממש מה לעשות בחוץ, חוץ מללכת לסופרמרקט או לחלץ עצמות בריצה. כמו כן, כלי התקשורת הוויזואליים, כמו הזום, הוכיחו שאפשר לנהל צוותי עבודה משותפים מרחוק ללא פגיעה בשיתוף הפעולה, ואולי אפילו תוך שיפור העבודה המשותפת.

זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל. צילום: יח"צ

חייבים לציין שיש עוד הרבה מה לעשות על מנת לשפר את היכולת שלנו לעבודה מרחוק וכרגע אנחנו במצב לא ממש אידיאלי, במיוחד אם אנחנו הורים לילדים, שגם הם נמצאים בבית. אלא שכשיסתיים עידן הקורונה והילדים יחזרו לגנים ולבתי הספר, סביבת העבודה הביתית תהיה הרבה יותר שקטה, מה שיאפשר עבודה טובה ומועילה יותר. בנוסף, אין ספק שיש לשפר את תשתיות התקשורת בבית. אבל כאן יש עוד מקום לאופטימיות: סביר שבשגרה שאחרי המשבר יהיה פחות עומס על תשתיות התקשורת הלאומיות והזום פחות ייתקע. ואם לא עשינו את זה עד היום, ניערך נכונה לעבודה בבית ונבנה לעצמנו את פינת העבודה השקטה (במקרה שלי, חשוב שהיא תהיה רחוקה מהמקרר), שתאפשר לנו לבצע את העבודה טוב יותר.

מה יהיה כשיסתיים עידן הקורונה? האם נעבוד כולנו מהבית? האם נעבוד רק מהבית? התשובות לשאלות אלה אינן חד משמעיות. להערכתי, הנהלות החברות יחלקו את העובדים לשלוש קבוצות: עובדים רק מהבית, עובדים רק לא מהבית וכאלה שמחלקים את זמנם בעבודה בינו לבין המשרד. בכל מקרה, מדובר במהפכה אמיתית, שתאפשר לנו לחסוך שטחי נדל"ן, להוריד את עומסי התנועה, לחסוך דלק ובלאי של הרכב, או נסיעות ארוכות בתחבורה הציבורית, ולא פחות חשוב – תאפשר לחברות להעסיק עובדים שגרים רחוק גיאוגרפית, תוך בחירת העובדים הטובים ביותר, ולא רק אלה שגרים באזור שבו המשרדים שלהן נמצאים. אני מקווה שכך יקרה וקורא לארגונים להתחיל להתארגן ולהגדיר את ה-Best Practises שלהם בתחום, תוך מיפוי התפקידים השונים והגדרה של תמהיל העבודה הרצוי. אם נדע לעשות את המהפכה, ייתכן שעידן הקורונה יעשה מהפכה אמיתית בארגונים ובשוק העבודה בכלל.