התנאים לניצחון על הקורונה: נתונים ושקיפות

מאז פרוץ הקורונה לחיינו, כמעט בכל ערב פונים אלינו בטלוויזיה: אזרחי ישראל! – ואנחנו מאזינים. מיום ליום זה נהיה לא רציני, לא אמין ולא מועיל. כאזרח (ותיק), אני מבקש להשיב לפניות הדרמטיות: מזה שבועות רבים נשללים ממני חופש התנועה, החופש להיפגש עם בני משפחה וחברים, לצאת לטייל או למופע בידור, להתפרנס ולקנות, ובנוסף, הטלפון הנייד שלי אולי חשוף למעקב השב"כ. הכל מסיבות טובות ומוצדקות, ואני מקבל את כל המגבלות והאיסורים באהבה ובסבלנות.

אבל במדינה דמוקרטית ומתקדמת אמורה להיות מערכת מוסכמת של חובות וזכויות הדדית בין האזרחים לבין השלטון הנבחר: האזרחים מצייתים להוראות השלטון אולם בתמורה, הוא חייב לעבוד בשקיפות, לדווח אמת ולהסביר את פעילותו, במיוחד במצבי משבר.

כאזרח צייתן, אני דורש מהמשטר לקיים את חלקו: אני דורש לקבל על בסיס יומי נתונים של כל הקשור במספר החולים, חלוקה לנדבקים עם ובלי תסמינים, מספר המחלימים והכל בפילוח לפי גיל, יישוב ושכונה, ועוד נתונים מצטברים והשוואתיים רבים, כמו כמה מהנדבקים החדשים חזרו מחו"ל, כמה מהם מועסקים בצוותי הרפואה והטיפול, וכמה נדבקו בקהילה.

אין לי מושג אם קיימים נתונים בתדירות ובפירוט הנדרש ואם יש – מי זוכה לצפות בהם. אלה נתוני מינימום שאמורים לשמש בראש ובראשונה את מקבלי ההחלטות בממשלה, אבל גם כל אזרח ובעל תפקיד כלשהו במדינה שמציית להנחיות – מנהלים בענפים השונים, מורים, ראשי רשויות ועוד.

ניהול מערך הנתונים צריך להתבצע על ידי גוף מקצועי, ממשלתי או פרטי, שמסוגל לבצע איסוף, גיבוש ועיבוד נתונים, והצגתם באתר אינטרנט עם אפשרויות חיפוש, שיהיה נגיש לכל אזרח. מרכז הנתונים הוא זרוע המודיעין במלחמה נגד המגפה, כי לא ניתן לנצח במלחמה ללא מודיעין. משרד הבריאות אמור להיות צרכן של מודיעין ולא לארגן לעצמו תורת נתונים פרטית וסודית.

יפתח בן צבי. צילום: עדנה רמות צילום: עדנה רמות

מערך נתונים יאפשר לבזר סמכויות

מדינת ישראל נמצאת בתקופה מורכבת של הקלות והכבדות לסירוגין, בגזירות הקורונה בהתאם למצב. רק כאשר יופעל מערך נתונים מלא, מעודכן ואמין, כולל נתונים מהנעשה בעולם, ניתן יהיה להעביר חלק מההחלטות הקשות הקשורות בהצלת הבריאות מול הצלת הכלכלה למקבלי החלטות במקומות וברמות שאינם בהכרח שרי ממשלה ומנכ"לי משרדים.

כאשר לכל אחד ואחת מאתנו תהיה אפשרות לעיין במערך נתונים מעודכן, נוכל לשפוט באופן עצמאי את החלטות הממשלה ואת מבול הדעות ופרשנויות של פרופסורים מכובדים, שכל אחד מציג דעה ופתרונות שונים בתכלית. ידיעה על מצב המגפה ביישוב ובשכונה ביום מסוים, התחשבות בגיל ומעקב עדכני על ההשפעה של גורמים כמו הפעלת תחבורה ציבורית, פתיחת קניון ופתיחת מספרות, בתוספת הסברה אחידה ומוסמכת, יקלו על העמידה בגזירות לאורך זמן ואת הניצחון על המגפה.

נתונים לא מפורטים = החלטות שאולי אינן נכונות

באין נתונים אמינים ונגישים, אזרח שואל את עצמו: עד כמה מעורבים אינטרסים פוליטיים במלחמה בנגיף? האם יש הצדקה בריאותית לשלל האיסורים, או אולי מעורבים כאן שיקולים זרים שאינם מתירים פתיחה גם ביישובים נקיים ממגפה? האם דין עיר להיות מסוגרת לאות סולידריות עם עיר אחרת, ממגזר שונה?

מבלי לקבל נתונים יומיים מפורטים ומפולחים לא יוכלו מקבלי החלטות לקבל החלטות נכונות, לא יוכלו הפרשנים והמסבירים לתת מענה לציבור, שהולך ומאבד סבלנות ואמון, ולא יוכל האזרח לדעת מה קורה בסביבתו ובסביבת יקיריו. האזרחים חייבים לקבל כלים שמאפשרים להם להעריך את ההחלטות שמתקבלות. בלעדיהם, אובדן אמון הציבור בשלטון מובטח, ומצב של איש הישר בעיניו ייעשה מתקרב.

כאמור, נתונים טובים ומעודכנים, כמו מידע מודיעיני טוב, הם בסיס לקבלת החלטות מושכלות ולניהול נכון. הם תנאי לניצחון במערכה מכל סוג. אלא שבעוד במערכה צבאית נתוני המודיעין נשמרים בסודיות על מנת שלא יגיעו לידי האויב, הרי שבמגפת הקורונה הנתונים חייבים להיות חשופים לכל. הנגיף לא יודע לקרוא את הנתונים ולא יעשה בהם שימוש. האזרחים אינם נגיף אלא בני אדם שרוצים לצאת לעבודה ולהתפרנס, רוצים להתאסף ולהתקהל ולחגוג.

מומחים בווירוסי מחשב – אובדי עצות בווירוס רפואי

ישראל נחשבת למובילה עולמית בהיי-טק, חלוצה בפיתוח מערכות מידע משוכללות ובינה מלאכותית לסיוע בקבלת החלטות על בסיס נתונים. אנחנו מובילים במלחמה בווירוסים זדוניים שמופצים במטרה להרוס מערכות מחשוב, אבל אובדי עצות כאשר מגיע לשכונה וירוס שפוגע בבני אדם.

אני קורא היום לממשלת ישראל להפעיל באופן מידי גוף בלתי תלוי שתפקידו לאסוף, לגבש ולנתח נתונים באופן שוטף ומתמשך, וצוות מומחים מתחומי הבריאות – כולל בריאות הציבור, האפידמולוגיה, האשפוז ועוד, הכלכלה, הבנקאות, המתמטיקה והסטטיסטיקה, שידע לעבוד כצוות מדעי, לנתח נתונים ולהמליץ על קבלת החלטות לפי נתונים עדכניים ומפולחים כראוי. הנתונים וההמלצות חייבים להיות שקופים לציבור באמצעות האינטרנט. כך, קביעת התקנות, הצווים, המגבלות והסגרים תמשיך להתבצע על ידי שרי הממשלה ומנכ"לי המשרדים, אבל בשקיפות ובאמינות הנדרשת.

הכותב הוא מראשוני ענף התוכנה ומערכות המידע בישראל.