לחלץ את ההיי-טק מהמשבר – בעדיפות עליונה
למרות הביקורת הנשמעת בנושא, הירתמות המדינה לתהליך הוצאת ענף היי-טק מהמשבר צריכה להיות בחשיבות עליונה של המדינה, אשר צריכה לעזור לכך לקרות באמצעות הכוונת התקציבים למקומות הנכונים ומינוף העבודה מהבית
בשבועות האחרונים אנו רואים כי עקומות המחלימים והמונשמים בירידה הדרגתית, ואפשר לומר באופטימיות זהירה, כי המשבר הבריאותי שיצר נגיף Covid-19 יחלוף בקרוב. אולם החשש המתגבר הוא להתפתחות של משבר כלכלי, אשר עתיד להישאר איתנו לאורך זמן.
במסגרת הדיונים על אסטרטגית היציאה מהמשבר ואילו ענפים יזכו להיכלל בצעדים הראשונים ולקבל תמיכה מהממשלה, עלה לכותרות ענף ההיי-טק, הנחשב, ובצדק, לאחד מקטרי הצמיחה החשובים למדינה. בקרב עובדי ענף זה, המהווים כ-8% מהמועסקים במשק, הודגמו אחוזי הדבקה נמוכים יחסית, אשר ניתן לייחס, בין היתר, לתפיסת העבודה, אשר מאפשרת לעובדים גם בימים כתיקונם לבצע עבודתם מרחוק, בין אם באופן חלקי או מלא. הדבר רלוונטי במיוחד לעובדים שעבודתם אינה דורשת קבלת קהל או מפגשים פנים מול פנים עם לקוחות, ספקים וכו'.
לאור זאת, יש חשיבות רבה להחלטת הממשלה לנתב תקציבים להמשך צמיחתו של ענף זה. עם זאת, חלק מהמהלכים שננקטו עד כה הם חסרי משמעות לתעשיית ההיי-טק ואינם מסייעים במטרת ההתייעלות של משק במשבר.
למשל, האפשרות להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום גרמה למעסיקים וגם לחלק מחברות ההיי-טק לשלוח עובדים למציאות של אבטלה, אשר מבטיחה ביטחון כלכלי אישי מסוים, אך עדיין לא משתווה לשכר עובד היי-טק, ואף יוצרת השפעה כלכלית שלילית על המשק לטווח הארוך. עדיף היה שישראל, בדומה למדינות אחרות, תסבסד את עלות העובדים, וכך עלות המעסיק הייתה יורדת והעובדים לא היו מגיעים לאבטלה ובעיקר נשארים יצרניים למשק. בימי שגרה, החברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל נלחמות על גיוס כוח אדם, שעלות העסקתו נחשבת לאחת הגבוהות בעולם. דווקא בעת הזאת, המדינה יכולה לתת לחברות אלו תמריצי תעסוקה כדי שישאירו את העובדים ולא ישלחו אותם לדרוש מהמדינה דמי אבטלה. צעד כזה היה בעל השפעה חיובית על התוצר.
מהלך נוסף שביצעה הממשלה כחלק מהתמיכה בהיי-טק הנו מתן תמריצים דרך הרשות לחדשנות לחברות טכנולוגיה שמעוניינות להשאיר את הידע שלהן בישראל. הדבר רלוונטי רק לחלק מהחברות, וכל אותן חברות שאינן יכולות להתחייב על השארת הידע בישראל לא קיבלו כל מענה. המדינה יכולה לעזור לחברות גם בהלוואות גישור עד לקבלת הכנסות או השלמת גיוסים מקרנות הון סיכון, שמתעכבים כעת בשל היעדר הניידות, המקשה על פגישות עם משקיעים ולקוחות פוטנציאליים.
ליזום פרויקטים של שיתוף פעולה בין המדינה לתעשייה
דרך נוספת לסיוע המדינה כדי להוציא את ענף ההיי-טק מהמשבר היא ליזום פרויקטים של שיתוף פעולה בין המדינה לתעשייה בתחומים כמו רפואה, תחבורה, סייבר, תשתיות ועוד. המדינה יכולה לייצר ביקושים ולסבסד חלק מעלותם ובכך לקבל תוצרים, לייצר הכנסות לחברות ולהבטיח לעובדים בענף תעסוקה בשכר גבוה. כולנו נוכחנו לראות כיצד שילוב של טכנולוגיה וניהול מידע בתחום הבריאות הינו קריטי למלחמה בנגיף, וחבל שצריך משבר כדי להוכיח כי צריך להמשיך ולייצר בשגרה שיתופי פעולה בין חברות היי-טק למדינה.
למרות הביקורת הנשמעת בנושא, הוצאת ענף היי-טק מהמשבר צריכה להיות בחשיבות עליונה של המדינה, אשר צריכה לעזור לכך לקרות באמצעות הכוונת התקציבים למקומות הנכונים ומינוף העבודה מהבית. הדבר ישפיע ללא ספק גם על המעגלים הסובבים ענף זה, בהם ספקים ונותני שירותים שונים, נדל"ן עסקי וכמובן ישפיע על הגדלת ההכנסות ממיסוי למדינה. הירתמות המדינה לתהליך זה, במסגרת שמירה הדוקה על ההנחיות הבריאותיות, היא קריטית לכלכלת ישראל ולאזרחיה, ויפה שעה אחת קודם.
הכותבת היא סמנכ"לית כספים, מרכז הפיתוח של דל טכנולוגיות ישראל.
אכן חשוב ללמוד מתרחיש הקורונה שיש מספר אפשרויות לפעולה ולפחות כרגע לתקן את שנדרש ולתת דגש ממשלתי לפיתוח ושימור כח האדם האיכותי בענף ההי-טק בישראל, ולחיזוק הענף על מנת שימשיך לתרום לחברה הישראלית, בתוצר, בהעסקת נשים ובמובילות וחדשנות בכלל.