הקריטיות של בינה מלאכותית בניהול משבר הקורונה ומה ישראל יכולה ללמוד מזה?

משבר הקורונה הציב בקדמת הבמה את הבינה המלאכותית ואת הצורך בשימוש חכם ומיטבי בניהול טוב יותר של המשבר. הנושא הוצף בכל מערכות הבריאות בעולם, מי יותר ומי פחות, כולל בישראל. כעת, כאשר נכנסים לתקופת רגיעה יחסית מהקורונה, זה הזמן לסכם את הנושא וללמוד לקחים.

חברת המחקר גרטנר פרסמה לפני כמה ימים שורת תובנות, שממחישות את הקריטיות של ניתוח הנתונים במאבק במגיפה ובכלל למערכות בריאות. גרטנר קובעת, כי לשימוש ב-AI יש חשיבות בחיזוי המגיפה, באבחון ובמיטוב הקצאת המשאבים. הם כמובן ממליצים שארגוני בריאות יאמצו מדיניות של שימוש ב-AI תוך הסתייעות ביועצים מקצועיים. כך, למשל, מערכות חכמות של דטה יכולות לסייע בגילוי וניתוח המגיפה. זה יסייע קודם כל למפות את התחלואה, לאתר את כל אנשי הקשר שיכולים לסייע בניתוח, וכמובן לשמש למעקב על תופעות כמו חסינות עדר ועוד. ליכולות אלו, אומר אריק ברתנוקס, סגן נשיא המחקר בגרטנר, יש פוטנציאל לסייע למערכות הבריאות בעולם במאבק "לשטח את העקומה" ולמזער את העומס בבתי החולים. אבל יש להן חשיבות לטווח רחוק יותר, להיערכות למגיפות דומות.

שימוש ב-AI, לדעת גרטנר, יכול להיות פקטור חשוב מאוד בניהול אחד השלבים הקריטיים ביותר במאבק במגיפה: הטלת סגר על אזורים שונים או על כל המדינה. כאן ממליצים חוקרי גרטנר לממשלות לשלב מומחים לניתוח התנהגותי כדי לייעל את מאמצי הטיפול בהסגר ולעקוב אחר יכולת ההכלה של הציבור.

גרטנר מבקשים לציין, כי שימוש ב-AI אכן כבר נעשה במערכה הנוכחית נגד הקורונה, וזה בא לידי ביטוי בכל נושא הטלה-רפואה, כל עוזרי הבריאות הווירטואליים, שהתמקדו בעיקר באבחון מרחוק, וזה דבר שמסייע מאוד בהמשך הטיפולים.

גרטנר מצביעה על כך, שאנשי צוות החיזוי יכולים לעזור למנמ"רים לחבר טוב יותר בין הזרמת המידע שיביא לאספקה יעילה יותר, ולא פחות מכך – לעובדי שירותי הבריאות הקדמיים עם הדרישה לטיפול בזמן שהווירוס מתפשט.

וברמה היותר מקצועית, מיפוי גרפי על בסיס AI יכול לשמש את עולם המחקר במיוחד בתקופה זו, שאלפי מדענים בכל העולם מצויים במירוץ למצוא חיסונים למגיפה.

ומה בישראל?

פרופ' אסף אברהמי, הממנכ"ל כיום את חברת חשבשבת (WIZSOFT), שנכנסת גם לתחומי האנליטיקה וה-AI, מתייחס לנושא ואומר: "המדענים עדיין לא יודעים איך מתנהג מודל ההתפשטות של הווירוס באוכלוסייה – מי נדבק בקלות, מי מדביק הלאה בקלות ולמי הוא גורם לתחלואה קשה", אומר אברהמי. "הבנת המודל היא החוליה החסרה כדי לגבש מדיניות מדויקת של סגירה כירורגית ופתיחה של תעסוקה, חינוך ומסחר בימים של התפרצויות. הנתונים הגולמיים קיימים, אבל קשה מאוד לנתח אותם, וזה די דומה למה שקורה אצל הלקוחות שלנו. אנחנו חושבים שנוכל לעזור בהבנת הנושא הזה".

כידוע, הנושא של עומק השימוש בנתונים, שימוש ב-AI, עמד במרכז הביקורת שהייתה על המנהלים וראשי מערכת הבריאות. הביקורת כנראה חלחלה לתוך משרד הבריאות, וממש לקראת סוף המערכה הנוכחית פרסמה רשות החדשנות קול קורא לחברות לקבל הצעות לעיבוד מבוסס למידת מכונה ו-AI, שיאפשר להם ללמוד את נתוני הקורונה. לדעת מומחים, זה אמור להיות אתגר מאוד מרכזי בניסיון להתחקות אחר הווירוס, ולהיאבק בו.

פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חשבשבת. צילום: קובי קנטור ז"ל

חברת חשבשבת (WIZSOFT) היא אחת מהחברות שזכו בקול קורא של משרד הבריאות. היא הציעה למשרד את הטכנולוגיות שלה לאיתור חוקיות, חריגות ואנומוליות בבסיסי נתונים גדולים וליצירת תחזיות תפעוליות ועסקיות – מערכות שפותחו פה בישראל על ידי אנשי הפיתוח של חשבשבת.

פרופ' אברהמי אומר, כי התוכנות שהוצעו לרשות החדשנות הן בעלות יתרון על מודולים שונים שקיימים כיום במערכות ERP שונות, ולכן הן יכולות לשמש כלים, שיאפשרו ניתוח וחיזוי נתונים במערכת הבריאות.

שורה תחתונה: תחום ה-AI יצבור תאוצה במערכות הבריאות ויהיה שחקן מרכזי בבריאות הדיגיטלית הן בארץ והן בעולם, כאשר המסקנה העיקרית, לפחות בישראל, היא הצורך לשתף נתונים עם כל גורמי המחקר והמומחים הרבים שיש בישראל, כדי לטפל טוב יותר באחד המשברים החמורים ביותר שידע העולם במאה הנוכחית.