ירושלים, עיר של היי-טק – גידול של 102% במספר החברות מאז 2012

לקראת יום ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, המכון למחקרי מדיניות בשיתוף עם סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central – SNC), פרסמו נתונים ותובנות על האקו-סיסטם הטכנולוגי של עיר הבירה.

המספרים מדברים בעד עצמם, והשורה התחתונה שלהם היא גידול מתמיד הן במספר החברות הצעירות שתוקעות את יתדן בירושלים, הן במספר המועסקים והן בחדשנות הטכנולוגית הפורצת דרך בכל העולם, שיוצאת מההיי-טק בירושלים.

מספר חברות הטכנולוגיה בירושלים צמח ב-102% מאז 2012. האקו-סיסטם הטכנולוגי כולל 405 חברות פעילות. בתקופה הזאת היו בירושלים לא פחות מ-22 אקזיטים וסך השקעות כולל של 1.6 מיליארד דולר, מתוכם 233.5 מיליון דולר שהושקעו רק בשנה האחרונה.

עוד עולה מהסקירה, שמספר החברות בתחום הבינה המלאכותית גדל ב-166% לאורך חמש שנים. בירושלים יש שלוש חברות שמוגדרות כחדי קרן: מובילאיי, שנמכרה כידוע לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, אורקם, והחברה השלישית לייטריקס (Lightricks) שהוערכה השנה במיליארד דולר.

יתר החברות בירושלים מוגדרות כ"קטנות עד בינוניות" ו-92% מהן מעסיקות פחות מ-50 עובדים. 54% מהחברות כבר הוציאו מוצרים לשוק.

תחום נוסף שבולט בנוף הטכנולוגי בירושלים הוא תחום ה-AI (בינה מלאכותית). בחמש השנים האחרונות צמח מספר החברות המפתחות בינה מלאכותית מ-30 ל-80, גידול מסחרר של 166%. ב-2019, יותר מ-60% מההשקעות בחברות הירושלמיות היו בחברות המפתחות מוצרים או טכנולוגיות העושים שימוש בבינה מלאכותית או למידת מכונה.

תחום אחר שמאוד דומיננטי בירושלים הוא כל נושא מדעי החיים. כך, למשל, 44% מחברות ההיי-טק בירושלים עוסקות במדעי החיים – מתוך 130 החברות הפעילות בתחום, 44 עוסקות בשירותי בריאות דיגיטליים, 41 במכשור רפואי ו-38 בפארמה.

האקו-סיסטם בירושלים מהווה גם מקור לתעסוקה ומגדיל את תמהיל המועסקים בהיי-טק. כיום מועסקים בעיר 17,300 עובדים, לעומת 12 אלף עובדים ב-2012.

65% מהעובדים בהיי-טק בעיר מתגוררים בעיר, דבר שמשפיע ללא ספק על התמהיל הגיאוגרפי של העיר.

"המגזר הטכנולוגי של ירושלים לא רק צמח בצורה דרמטית בשמונה השנים האחרונות, אלא גם מהווה דוגמה עולמית לפיתוח מרכז טכנולוגי חדש באזורים נוספים ברחבי המדינה", אומרת וונדי זינגר, מנהלת בכירה בארגון SNC בשיחה עם אנשים ומחשבים. "חדי הקרן הירושלמיים הם ההוכחה, שגם מחוץ למרכז הארץ יש אקו-סיסטם טכנולוגי משמעותי ומשגשג, המגלם תפקיד חשוב בצמיחת הכלכלה בפריפריה".

לדעת זינגר, יש כמה גורמים שהביאו לשינוי המשמעותי של ההיי-טק בירושלים. אחד מהם הוא ההרכב הדמוגרפי המגוון של ירושלים, שהביא לכך שבעיר יש גופים שמכשירים ערבים ישראלים וחרדים במגזר הטכנולוגיה ומשלבים אותם בתעשייה בעיר ובכל הארץ. גורם נוסף לדעתה הוא נוכחותם של מוסדות אקדמיים, כגון האוניברסיטה העברית (מדעי החיים ומדעי המחשב), האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ומכללת הדסה. "העיר מתאפיינת בנטייה חזקה למדעי החיים, כאשר יותר מרבע מהסטודנטים למדעי החיים בישראל לומדים בירושלים", אומרת זינגר.

ויש גורם נוסף, והוא פעילות הממשלה, באמצעות המשרד לענייני ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ,עמותות וגורמים אקדמיים. זאת, נוסף על גופים נוספים, כמו סטארט-אפ ניישן סנטרל. הייחוד של ירושלים, אומרת זינגר, הוא שיתוף הפעולה היפה ביניהם והתיאום, דבר שאינו מובן מאליו.

נושא שיתוף פעולה וחוזקה של הקהילה מאוד משמעותי לדעת זינגר. כך, למשל, ישנה קבוצה אחת מתוך קבוצות ווטסאפ, והחברים בה עוזרים זה לזה בצורה יוצאת דופן. "הזמינות והתגובות בקבוצה מדהימים", היא אומרת, "לא פעם מישהו בקבוצה מעלה שאלה או בקשה, ותוך שניות הוא מקבל תשובות", היא מספרת בהתרגשות. דוגמה נוספת לשיתוף ולחיבור החזק של קהילת ההיי-טק אירעה ממש עכשיו, בתקופת הקורונה: "לפני כמה ימים", מספרת זינגר, "נערכה פגישה של 30 מנהלי חברות מהאקו-סיסטם (וירטואלי, כמובן), ומטרתה הייתה לחשוב ביחד איך נעבור את הקורונה ונעזור זה לזה, ומדובר בחלק מחברות שמתחרות זו בזו. לדעתי, זה לב העניין. יש כאן מודל איך עיר מצליחה לייצר חיבורים כל כך יפים, יחד עם הממשלה, שמייצרים פה אקו-סיסטם ייחודי, שראוי לחיקוי בערים אחרות".

לסיכום, זינגר אופטימית, והיא משוכנעת שקצב הגידול של חברות ההיי-טק בעיר הבירה יילך ויגדל, והיא מהווה מקור משיכה ליזמים ולחברות מכל הארץ וגם מחו"ל. "אני מארחת פה משלחות מכל קצווי העולם", היא מספרת לסיום. "יושבים אצלי אנשים בכירים ומנסים להבין איך נוצר הפלא הזה ששמו היי-טק בירושלים".