מכרז הענן נימבוס: הקורונה לא הרתיעה את המתמודדות; יש סיבה לאופטימיות

קצת לפני הקורונה פורסם מכרז הענן הממשלתי הגדול נימבוס. מועד ההגשה למכרז חלף, ומבחינת הממשלה אלה לכשעצמן חדשות טובות: היה לא מעט בסיס לחשש כי בגלל המציאות החדשה שהקורונה יצרה, החברות שהן מועמדות להשתתפות במכרז יעשו חישוב מסלול מחדש ויעצרו את המהלכים. מפוסט שפרסם השבוע שחר ברכה, ראש רשות התקשוב הממשלתי, אפשר להבין כי במינהל הרכש במשרד הביטחון מביעים שביעות רצון ואומרים שהתקבלו הצעות מצוינות. החברות הרב לאומיות, ענקיות הענן, ממשיכות להביע אמון בישראל.

"עד כה פורסם השלב הראשון של נימבוס (לרכישת השירותים) ובמקביל להליך המכרזי, שתי חברות ענק גלובליות, אורקל ומיקרוסופט, כבר בונות בפועל אזור מקומי לענן בישראל, כך שהפעילות שלנו כבר נושאת פרי", כתב ברכה בסקירה על תהליכי המכרז.

הממשלה מנועה מלפרסם את שמות החברות שנגשו למכרז וכל חברה שומרת את פעילותה בתחום זה קרוב לחזה, מסיבות אסטרטגיות. אבל בפרסומים בעבר שעסקו במכרז הועלו כמשתתפות אופציונליות בו שמות של כמה חברות רב לאומיות, ענקיות ענן, שיש להן סיבות טובות להתעניינות. על פי הפרסומים, ומבלי שאף אחת מהחברות אישרה, מדובר במיקרוסופט, אורקל ואמזון. כל אחת מהחברות האלה פרסמה בשנה האחרונה הכרזות הקשורות להקמת ענן בישראל, עם קשר למכרז או לא. העיתוי, כמובן, לא היה מקרי.

מה זה בעצם פרויקט נימבוס?

נימבוס, למי שלא זוכר או לא יודע, הוא פרויקט לרכישה של שירותים מענן שיוקם בגבולות מדינת ישראל. הפרויקט מובל על ידי מינהל הרכש הממשלתי בשיתוף רשות התקשוב, מערך הסייבר הלאומי ואגף התקציבים במשרד האוצר. מטרתו היא לאפשר לממשלה לממש את אחת מהתוכניות המרכזיות שלה בתחום המחשוב – העברת כלל שירותיה לענן, ובכך להביא להתייעלות תפעולית, כלכלית ואבטחתית. הקמת דטה סנטרים של אחת או יותר מהחברות הגדולות בישראל היא תנאי הכרחי לכך.

המכרז, כתב ברכה בפוסט, ישפיע על כל המשק הישראלי, "שיוכל ליהנות מיכולות הענן, בדגש על הגופים המפוקחים (ביטוח, בנקים וכו'…), וכן להוביל לפיתוח שירותים חדשים תוך התייעלות בעלויות הקשורות לכך".

הממשלה בענן. צילום אילוסטרציה: BigStock

מה השלב הבא? "בשבועות הנוכחיים נהיה בשלב הסדנאות להעמקה והבנה של ההצעות השונות לפני השלב השני של פרסום דרישות המכרז המפורטות לחברות הללו", הוסיף. יצוין כי השלב הזה של המכרז הוא שלב מקדמי, כפי שהוגדר על ידי הממשלה.

ברכה ציין את ההצטרפות של משרד הביטחון למכרז, בשם צה"ל, מה שהופך אותו להרבה יותר אטרקטיבי. "המכרז היא פרי עבודה משותפת של מינהל הרכש, שמוביל את המכרזים שיהוו את עתיד הפיתוח של תחום מערכות המידע והדיגיטל בישראל", כתב.

הוא הוסיף כי "לאלה שעוד חששו או טענו שהיצרנים הגדולים אולי ייאבדו עניין במכרז לאורך הדרך, אנחנו כבר די בטוחים שבסוף התהליך נקבל יותר מהצעה אחת שתהיה תחרותית ואטרקטיבית".

השפעת הקורונה על האונליין בממשלה

הקורונה העצימה את הצורך ביישום ובפיתוח שירותי ממשלה מקוונים. המנמ"רים, צוותי הפיתוח, רשות התקשוב ועובדי המדינה הנוספים בתחום תרמו לכך שהחיים השוטפים ממשיכים להתנהל כאן כמעט כרגיל, למרות הנגיף. תרמה לכך מהותית העובדה שלא מעט שירותים הועברו לאונליין, בצירוף השירותים המקוונים של הממשלה שכבר קיימים. בלעדיהם, מדינת ישראל הייתה מוצאת את עצמה בכאוס שלא ידעה כמותו.

כאשר מנתחים את החסמים שיש בישראל, שמונעים התפתחות וחדשנות מהירות יותר, מדברים על הביורוקרטיה. הבסיס שלה הוא יותר מדי שירותים ופעילויות שעדיין לא עברו תהליכי דיגיטציה, בין היתר בגלל העדר תשתיות. המעבר לענן, שהוא תשתיתי בעיקרו, יאפשר קידום של המהלכים הללו, הרבה יותר מהר ממה שחשבו. אבל מצד שני, המשבר הכלכלי שנוצר עקב הקורונה, כמו גם הקיצוצים המתוכננים בעקבות כך ועקב הגירעון המתמשך בתקציב המדינה, יחייבו את כל משרדי הממשלה לעשות חישוב מסלול מחדש, וזה עלול להשפיע על ההיערכות ליישום תוצאות המכרז, יהיו אשר יהיו. צריך לקוות שהמסלול החדש לא ימחק את ההישגים הרבים שהושגו עד היום.

השורה התחתונה: ההודעה על שביעות רצון משלב ההגשה הנוכחי של מכרז נימבוס מעודדת ומראה שלמרות המשבר העולמי, חברות הטק הגדולות ממשיכות להביע אמון בשוק הישראלי ובפעילות הממשלה שלנו. השלבים הבאים, שהם לא פחות מאתגרים, יראו האם באמת, בתוך זמן קצר, ישראל תצעד לעידן חדש לחלוטין בשירותי הממשלה ותזנק למקום של המדינות המתקדמות ביותר בתחום. ימים יגידו.