הפיטורים באמדוקס – גל בגלי ההדף של משבר הקורונה

ההחלטה של אמדוקס לפטר קרוב ל-1,000 מעובדיה, מהם עד 300 בישראל, היא סנונית ראשונה לפיטורים נוספים בענף, אם כי ייתכן שלא בהיקפים גדולים מאוד ● כך או כך, הסיבה לזה היא ניהול לא נכון של המשבר והעדר קברניט שמנווט היטב את הספינה

הפיטורים היו מהירים מדי, אבל יש מה לעשות. אילוסטרציה: Jakub Jirsak/BigStock

ביום ה' האחרון פרסמה אמדוקס הודעה על כוונתה לפטר קרוב ל-1,000 מעובדיה, מתוכם כ-250 עד 300 בישראל. ההודעה גררה גל של פרשנויות, עם תחזיות קודרות לגבי גלי פיטורים גדולים בענף. שיחה שקיימנו הבוקר (ב') עם שלושה מבכירי הענף מציירת תמונת מצב קצת שונה, אם כי גם היא לא כל כך מעודדת.

אמדוקס אינה החברה היחידה, למרבה הצער, שמפטרת עובדים בימים אלה. אפשר לקוות שהחברות האחרות יעשו זאת בצורה קצת יותר רגישה ועדינה, אבל זה כבר שייך לדיון אחר. אמדוקס עשתה את המהלך מאחר שהיא חברה גלובלית, שפועלת בעשרות שווקים בעולם, והתחזיות הקודרות על צמצום ביקושים, דחיית הזמנות ואפילו ביטולן ברבים מהם הביאה את ההנהלה העולמית שלה לבצע את מה שעושים בדרך כלל כשיש משבר: מפטרים עובדים. אמנם, רובם לא בישראל אלא בהודו, אבל גם מרכז המו"פ של אמדוקס בארץ נכלל בגל הפיטורים.

בשיחה שנערכה הבוקר היו שלושת המשתתפים – מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, וגלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink – תמימי דעים שגם חברות אחרות יעשו מהלכים דומים. אבל המשתתפים הדגישו שיש להשתמש במושג שהוא, לדבריהם, מדויק יותר – התאמת כוח אדם. נכון שזו מילה מכובסת לפיטורים, אבל במקרה הזה לסמנטיקה יש משמעות, כי מדובר בתוצאה של המציאות העגומה. השווקים העולמיים של חברות ההיי-טק, שרבות מהישראליות שבהן פועלות גם או רק בחו"ל, אכן מצטמצמים והן חייבות לחשב מסלול מחדש, כולל לפטר.

אין מי שמוביל את ההתמודדות עם המשבר

באשר לישראל, חברות ההיי-טק סובלות, כמובן, גם מהמצב הכללי במדינה ובמשק: גל נוסף של התפרצות נגיף הקורונה, והחמרה הולכת וגוברת במצבם של מגזרים שלמים במשק, בהם התעופה, התיירות, התרבות, אולמות האירועים וענף הכנסים והתערוכות. המגזרים האלה מעסיקים מאות אלפי בני אדם, שכירים ועצמאיים. במקביל אנחנו שומעים על פיטורים במגזר הפיננסים, שלבד מתעשיית ההיי-טק הוא המעסיק הגדול ביותר של אנשי טכנולוגיה ו-IT.

איפה הקברניט? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock

איפה הקברניט? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock

כאן נכנס לתמונה גורם נוסף, שלא נולד עם המשבר אלא הוא כשל מתמשך של מרבית ממשלות ישראל בעשורים האחרונים: הן לא נותנות עדיפות לאומית ברורה לתעשייה המקומית. כך גם בענף ההיי-טק: ההילה כבר מזה שני עשורים ויותר היא בעיקר סביב הסטארט-אפים והאקזיטים – מכירת חברות ישראליות לחברות זרות. החברות הישראליות הגדולות והוותיקות, אלה שמייצרות ומעסיקות פה אלפי עובדים, נשארו מאחור. אלה הן החברות שכעת זקוקות לסיוע יותר מכל חברה אחרת בענף ההיי-טק, קודם כל כדי שלא יפטרו עובדים. אלא שברחבי העולם, מדינות מתכנסות בימי קורונה אלה לתוך השווקים שלהן ומעדיפות חברות ועסקים מקומיים, ורק בישראל, המשבר לא גורם לממשלה להכריז על מדיניות לאומית להעדפת תוצרת כחול לבן. במצב הנוכחי, שבו השמים סגורים ויש פה חברות מצוינות, הממשלה צריכה להזרים תקציבים ולבצע פרויקטים של תשתיות, שיכולים לתת אוויר לנשימה לענף, לצד המענה לאתגרים הלאומיים הדחופים.

הממשלה צריכה לסייע גם לחברות הקטנות, שגם מצבן לא מזהיר, בלשון המעטה. מקורות המימון שלהן הולכים ונסגרים, כי מי ירצה להשקיע בזמנים של משבר כלכלי ואי ודאות? הממשלה אמנם מעבירה להן תקציבים, בעיקר דרך רשות החדשנות, אבל מדובר בטיפה בים.

לכן, השורה התחתונה היא שהפיטורים באמדוקס הם גל בגלי ההדף של משבר הקורונה, של הגל הראשון של הנגיף. יהיו עוד חברות שיפטרו, או, כפי שמשתתפי הפאנל אמרו, יבצעו התאמות כוח אדם. ואם הממשלה לא תתעורר מיד ותדאג להשקיע משאבים בקטר של המשק, היא לא תפגע רק בהיי-טק אלא ביכולת של כלל המשק להתגבר על המשבר. בינתיים, איך הגדיר זאת רבינוביץ': הכול חרטא. וחבל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים