כך הוקמה מערכת שו"ב מרכזית בבתי החולים בתחילת הקורונה

"המושג טרנספורמציה דיגיטלית זוכה לפרשנות רבה כיום בכל הארגונים, וספק אם כולם מתכוונים לאותו הדבר", כך אמרה אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם.

אל"מ (מיל') גזית הציגה בכנס IT For IDF של אנשים ומחשבים את תפיסת עולמה בנושא זה, על סמך ניסיונה בתקופה האחרונה. את הכנס הינחה ופתח סא"ל (מיל') אודי קאוף, שותף ב-Provision c4i וחבר הוועד המנהל של העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב.

גזית היא מומחית לנושא הטרנספורמציה הדיגיטלית ובתקופת הקורונה הובילה פרויקט פיתוח בקנה מידה גדול של מערכת שו"ב בבתי חולים. היא הציגה את הפרויקט בהרצאתה, שנערך ביוזמת חטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות, שחיפשה לפתח מערכת שו"ב לבתי החולים. "הקמנו בתוך זמן קצר מסגרת שעבדו בה 150 איש, והיא כללה נציגים ממפא"ת, יחידת לוטם וכמובן אנשי משרד הבריאות", אמרה גזית.

המשימה של הצוותים הייתה לתת מענה לעלייה הדרמטית במספר חולי הקורונה בתחילת הגל הראשון, כאשר הרבה דברים לא היו ברורים. "הבעיה -המהותית שהטרידה את אנשי משרד הבריאות הייתה שיהיה מצב של חוסר יכולת לקלוט את כל החולים בבתי החולים ומערכת הבריאות תקרוס, בין היתר כי לא הייתה מערכת שו"ב מרכזית אחת", ציינה.

"גיבשנו פתרון שמבוסס על אדפטציה מהעולם הביטחוני לעולם הבריאותי" אמרה גזית. המערכת שהוקמה סיפקה תמונת מצב בזמן אמת, ונוכל לבתי החולים כלים תומכי החלטה ולעשות אופטימיזציה", סיפרה גזית. היא ציינה כי המערכת כללה רכיבים ששיקפו בזמן אמת מה קורה בכל תחום בבתי החולים, לרבות האם יש מספיק ציוד רפואי, כמו גם מערכות תומכות החלטה, שידעו לתת תמונת מצב מול הסטטוס הקיים".

עקרונות הטרנספורמציה הדיגיטלית על פי גזית

בהמשך מנתה גזית את העקרונות שעליהם בנויה הטרנספורמציה הדיגיטלית – עקרונות שיושמו גם בפרויקט במשרד הבריאות. "השאלה הראשונה היא: האם דיגיטציה היא בהכרח טרנספורמציה? יש בלבול בין המושגים: הטמעת טכנולוגיה לא אומרת שעושים בהכרח טרנספורמציה. נכון שיש חשיבת לכלים דיגיטליים, הם מחוללי שינוי, אבל זה לא הכול. טרנספורמציה היא קודם כל שינוי ארגוני, שמשנה את דפוסי ההתנהגות בתוך הארגון ומחוצה לו", ציינה.

לדבריה, הכלל הזה הוכח בפרויקט במשרד הבריאות. "לאנשי הצבא שהיו חלק מהפרויקט היה ברור שההסתכלות על מערכת שו"ב כזו חייבת להיות בכל מצב דומה להסתכלות על מערכת כללית. בשנייה הראשונה, כאשר פנו אליי ממשרד הבריאות, לא הבנתי איך עד היום לא הטמיעו מערכת כזאת. התשובה שנתתי לעצמי היא שמערכות אזרחיות פועלות בדרך שונה מאשר בצבא: מערכת צבאית בדרך כלל נועדה להגן על קבוצות מסוימות למשל מדינה, תוך הסתכלות והבנה של הקבוצה המאיימת, ואילו העולם הרפואי מטפל בבריאות. מכאן היה צורך בשינוי תפיסתי במערכת הבריאות", אמרה.

עוד עקרון בטרנספורמציה הדיגיטלית שגזית מנתה הוא כיצד גורמים לעובדים להזדהות עם המהלך. גם כאן היא נתנה דוגמה מהפרויקט בבתי החולים: "המסגרת הארגונית שלנו, שמנתה 150 איש, כללה נציגים משלושה גופים שונים. הקפדנו לאורך כל הדרך לתת תחושה לכל אחד מהנציגים שיש לו השפעה על התהליך, יש משמעות להשתתפותו בפרויקט. המסר היה שבצה"ל מגנים על החיים ומערכת הבריאות מצילה חיים. בנוסף, לקחנו את היתרון היחסי של כל אחת מהקבוצות באספקט מסוים והפקדנו בידיה את הטיפול בו. אנשי הבריאות עסקו בתחומים שהם מבינים ואנחנו עסקנו בטכנולוגיה. כל אחד הביא את היתרונות שלו".

עקרון נוסף בטרנספורמציה הדיגיטלית שאותו היא ציינה הוא "לחשוב רחב, אבל לפעול מהר. הקורונה אילצה גופים רבים, ביניהם משרד הבריאות, לשנות תהליכי פיתוח, שבדרך כלל הם מורכבים, זהירים ואורכים זמן רב. בעידן הנוכחי, הקצבים מאוד מהירים, אין לנו זמן לחכות שנים, ולכן צריך לשלב בין שני הדברים: לחשוב על הכול ולקחת בחשבון את כל התרחישים, וגם לפעול במהירות. לכן, פעלנו בפרויקט כאילו אנחנו ארגון עסקי, שצריך להגיע ליעד במהירות, אבל בזהירות. נבנו צוותים רב תחומיים עם מיומנות של כל אחד, הם עבדו במקביל וכך זורזו תהליכים".