"ענף ההיי-טק נמצא בנפילה חופשית"

"יש כיום פגיעה בכוח אדם. שיעור הפיטורים הגיע ל-7%, וניכרת פגיעה במכירות ופגיעה בהשקעות. אנחנו נמצאים כרגע בנפילה חופשית", כך אמר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חה"כ עפר שלח. אפלבוים הציג נתונים מדאיגים נוספים על ענף היי-טק בעידן הקורונה,  וציין את הסיוע שקיבלו חלק מהחברות: "כשפרץ משבר הקורונה יצאנו ב'קול קורא' לחברות. קיבלנו קרוב ל-800 בקשות לסיוע תוך שבועיים בלבד. חודש אחרי כבר נתנו ל-78 חברות 52 מיליון שקלים כדי להתמודד עם בעיות הקורונה. האוצר נתנו 600 מיליון שקלים כדי לסייע להתמודדות עם הקורונה ולאחר מכן נקבע כי יינתנו עוד 500 מיליון שקלים. חברה יכולה לקבל תוך ארבעה שבועות סיוע אם היא מראה שאין לה יכולת לשרוד עד סוף הקורונה. מתוך ה-500 מיליון יצאו כבר קרוב ל-200 מיליון שקלים, ועוד 300 ייצאו עד סוף אוגוסט. יש הסכמה עם האוצר, שאם נסיים את ה-500 עד סוף אוגוסט, ישקלו להוסיף עוד 250 מיליון שקלים".

הוועדה דנה בהתמודדות ענף ההיי-טק נוכח מגיפת הקורונה והשלכותיה הרבות על התחום, על רקע הנתונים שפורסמנו על ידי מבקר המדינה בדו"ח האחרון שפורסם במרס בשנה זו, המצביעים על כך, שהיקף ההשקעות הזרות בחברות ההיי-טק בישראל ותלותן בהשקעות אלה מחייבים את הגופים הרלוונטיים לבחינה מעמיקה של נושא זה, ובכלל זה לבחינת כלים שייתנו מענה אסדרתי אם יצומצמו ההשקעות הזרות בתעשיית ההיי-טק הישראלית – המצב שבו ישראל כעת עומדת.

ד"ר צבי מרום, יו"ר הנשיאות של איגוד ההיי-טק הישראלי, התריע אף הוא על המצב המדאיג בעקבות הקורונה: "מרבית הכנסות ההיי-טק הישראלי הם מבעלות אמריקאית, וזה מאפשר להעביר את התעשייה מכאן. הבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא שהיא אי – והוא לאט נסחף מיבשת הכלכלה העולמית. יש בעיה רצינית עכשיו בעולם של ביקושים, ומדינות רוצות להיות יותר עצמאיות ולכן הן מקצצות בייבוא. מהר מאוד אנחנו מרגישים זאת בירידות בביקוש של לקוחות לעבודות. וכשאין עבודות, יותר ויותר אנשים יוצאים לחל"ת ומפטרים אותם".

אייל ולדמן, מנכ"ל חברת מלאנוקס, אמר, כי "המדינה צריכה להמשיך לדאוג לתשתית גבוהה של חינוך טכנולוגי. שר ההשכלה מעוניין להסיט כסף מהאוניברסיטאות למכללות, ולדעתי זו טעות. אנחנו מגייסים מכל המגזרים, אבל אלו שייתנו את היתרון הטכנולוגי ואלו שינהיגו ויובילו בהיי-טק אלו בוגרי המוסדות הגבוהים באוניברסיטאות. אנחנו מגייסים גם מהמכללות השונות, ולהם אנו עושים אימון תוך כדי התעסוקה על מנת שיגיעו לרמות שאנחנו רוצים. אם נלך לבינוניות ונשקיע ברובד הנמוך – זה יהיה בכי לדורות. חייבים בתחום הטכנולוגי לדאוג למצוינות כלפי מעלה. בנוסף להשקעה במצוינות, המדינה צריכה להביא גם גברים חרדים ולא להשאיר את פערי ההכשרה רק עלינו. בכלל, על המדינה להרחיב מאוד את ההשקעות בתחום החינוך במגזר הערבי והדרוזי".

יזם ההיי-טק, דב מורן, אמר: "בעיה מרכזית נמצאת בקרנות הון סיכון, שזה הדלק המניע את גלגלי התעשייה של ההיי-טק. יש מעט מעוד כסף ישראלי שם. המוסדיים בישראל אינם משקיעים. יצרנו סיטואציה מטורפת, שלגופים שמנהלים את כספנו אין תמריץ לעשות עבודה טובה לבעלי הכסף, ולכן הם לא משקיעם בהיי-טק, כי השקעה כזו דורשת מחקר ומעקב. בנוסף, גם המדינה מעמיסה קשיים דוגמת תשלום מע"מ – כך שכסף ישראלי יותר יקר, ורוב ההנאה מההצלחות היא של המשקיעים, והם בעיקר ממדינות זרות. המדינה צריכה לחשוב איך לעודד קרנות שמשקיעות בתחום ההיי-טק".

פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון, קרא לתמיכה בהענקת תשתיות מחקר. תמיכה כזו, לדבריו, "יכולה לסייע להגדיל את הסגל ובעקבות כך את מספרי הסטודנטים למקצועות ההיי-טק. הקשיים הם בחלקם רגולטוריים בין האוניברסיטאות לות"ת, אבל חסרים חברי סגל בתחומים של ההיי-טק במתמטיקה ובפיזיקה. רוב הכסף שמושקע בתעשיית ההיי-טק מושקע בפיתוח ופחות במחקר, וכך מתקיימים קשיים בהעברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשייה".

נועה שוקרון, רפרנטית תעשייה והשכלה באגף התקציבים של משרד האוצר, ציינה, כי "בכל מדד שיש לנו בהשוואה לענפים אחרים, ענף ההיי-טק הוא שנפגע הכי פחות בקורונה. עם זאת, משרד האוצר רואה את החשיבות של הענף כקטר צמיחה והוקצו 1.2 מיליארד שקלים. ניצלנו את משבר הקורונה כדי לפתור משהו שהוא הרבה יותר עמוק בכל נושא כוח האדם – יש תוכניות שאנחנו נקדם עכשיו בנושא במסגרת התוכנית הכלכלית".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, סיכם באומרו, כי "נאמרו בוועדה דברים מדאיגים מנציגי התעשייה ורשות החדשנות. דובר פה על ענף שהוא בנפילה חופשית. לזה צריך להוסיף סכנות נוספות שהוזכרו כאן. לדוגמה: תחום הייצוא בהיי-טק. בעולם שעומד להתכנס בתוך עצמו בגלל המשבר הכלכלי ומלחמות הסחר, זה נמצא בסכנה. ההסתכלות צריכה להיות בשלב הבלימה שבו אנחנו נמצאים, ולנצל את ההזדמנות כדי להכשיר אנשים מהאוכלוסייה החרדית והערבית. יש לנצל את הקושי בקורונה לתוכנית הכשרות עשירה, שתגדיל את כמות האנשים שמסוגלים לעבוד בתחום החדשנות וההיי-טק, והם כבר ימצאו את הדרך לענפים שיצמחו עם סיום המשבר. בנוסף, צריך לבדוק טוב את נושא הרגולציה וההשקעות המקומיות. אנחנו חייבים לצאת מהמשבר הזה כשהיי-טק הישראלי יכול למשוך את הכלכלה מהבוץ, כי בצד השני של המשבר, ההיי-טק יהיה הענף שיכול לקדם אותנו"