ממשל דיגיטלי על סדר היום הלאומי

בין כל האירועים שהיו השבוע – מינוי פרויקטור לניהול המגיפה, הפגנות בעד ונגד ברחבי הארץ – עסקו הממשלה והכנסת בתוכניות והחלטות שקשורות לקידום התקשוב הממשלתי והפיכת ישראל לדיגיטלית יותר. זה החל ביום א' השבוע, כאשר שר הדיגיטל הלאומי, דודי אמסלם, הגיש לממשלה את תוכנית המשרד להאצת השירותים הדיגיטליים. ביום שני הציג שר המדע, יזהר שי, את תוכניות העבודה שלו לשנה הקרובה, והדגשים שהוא מתכוון לתת לעבודת המשרד. ביום שלישי התקיים דיון נוסף בוועדה, על הצעת החוק למתן שירותים חיוניים מרחוק, במסגרת החוקים שקשורים בקורונה. באותו יום, נערך בוועדה לזכויות הילד, דיון בנושא מוכנות מערכת החינוך לקראת שנת הלימודים, בהיבט של הלמידה המקוונת.

הצירוף הלא שגרתי הזה של דיונים בממשלה ובכנסת בנושא הדיגיטל והתקשוב אינם מקריים. הגל הראשון של מגיפת הקורונה, גרם לרעידת אדמה של ממש בתפיסת ההפעלה של השירות לאזרח. ממדיניות שהמושג עבודה מהבית בשירות המדינה היתה כמעט עבירה חמורה, עברו עשרות אלפי עובדי הממשלה בין לילה לעבוד מהבית. המציאות הזו, האיצה באופן חד את היתרונות הרבים של מתן שירותים דיגיטליים לאזרחים, תוך יצירת חווית שירות ברוב המקרים, טובה לא פחות מחווית השירות בפורמט של שירותים פרונטלים. הגל השני, שאנו כרגע בעיצומו מלמדים שהשירותים מרחוק אינם שCTנחלת הגל הראשון וכי יש פה הזדמנות לממש תוכניות לאומיות שקיימות מזה שנים: להפוך את ישראל למדינה דיגיטלית. התוכנית שאושרה בממשלה שהוגשה על ידי משרד הדיגיטל הלאומי, שהוקם בעקבות הקמת ממשלת האחדות, מאגדת למעשה שורה ארוכה של פרויקטים, תוכניות ומיזמים. חלקם כבר מבוצעים במסגרת תוכניות העבודה השוטפות של רשות התקשוב הממשלתי, בראשותו של שחר ברכה, שעברה כעת לאחריות המשרד, מיזמי ישראל דיגיטלית שהיו במשרד לשיוויון חברתי וגופים אחרים. קריאה מעמיקה בתוכנית העבודה הכוללת לא פחות מ-31 עמודים, מאפשרת לייצר את הציפיות שבתוך פחות משנתיים,מערכת היחסים בין האזרח לממשלה בכל מה שקשור לשירותי המשרדים לא תהיה דומה למה שהיה לפני הקורונה. אפשר לומר שהשר אמסלם לקח על עצמו אתגר מרכזי שהמבחן שלו יהיה במציאות המבחן השני הוא היכולת של המשרד לתכלל ולייצר עבודה משותפת בין כל המשרדים שכן התוכנית כולל טיפול ומענה רוחביים. אפשר לומר בזהירות כי אחת הסיבות שהפיכת ישראל למדינה דיגיטלית לא התקדמה מהר עד כה היא חוסר היכולת לעבוד בשת"פ בין משרדים, כאשר כל משרד שומר את הידע אצלו.

המעבר לשירותים דיגיטליים נתפס גם ברמה הלאומית כאחת הדרכים לצמצם את שרשרת ההדבקה, אבל לשם כך דרושים שינויים ועדכוני חקיקה, שקשורים בשירותי ממשלה. חקיקה זו הותאמה למצבים שבהם האזרח מגיע לרשות ולא ההיפך. ולכן הממשלה הגישה הצעת חוק למתן שירותים דיגיטליים, שכוללת שורה ארוכה של עדכונים ותקנות, שיאפשרו לממשלה להעניק שירותים שדורשים הזדהות בצורה מקוונת, על ידי מערכות הזדהות, פלטפורמה מאובטחת ושירותים אקטיביים, שקשורים בכסף, באזורים האישים. על כך דנה ועדת המדע השבוע, שנתבקשה לאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית. אבל בגלל ריבוי הסעיפים, הדיון לא הסתיים.

שר המדע הציג את תפיסת עולמו, שרואה מדע כחלק ממחויבות הממשלה לקדם את המחקר ואת ההיי-טק הישראלי באותם מקומות שהתעשייה לא נמצאת שם. השר דיבר ארוכות על תעשיית החלל, שלדעתו ישראל יכולה להיות מובילה בה, על מתן סיוע לחברות היי-טק בקשר מול כל משרדי הממשלה כדי להוריד חסמי בירוקרטיה. השר אמר, כי התקציב של משרדו לא סוכם. הוא מנהל מו"מ עם האוצר. אחת הבעיות של משר המדע היא התקציב הקטן שלו, חצי מיליארד שקלים. האם השר יצליח להלהיב את האוצר בתוכניות היפות שהציג ולהכפיל את התקציב? נדמה שזו השאלה המרכזית שנותרה פתוחה בתום אותו דיון.

ולגבי המוכנות, או נכון יותר חוסר המוכנות של מערכת החינוך ללמידה מתוקשבת, במיוחד לגבי אותם עשרות אלפי ילדים שאין להם נגישות לכלים דיגיטליים – בוועדה לזכויות הילד התחייבו נציגי האוצר והחינוך להזרים מיידית מיליוני שקלים כדי לאפשר לאותם ילדים לא להישאר בחוץ. רק שאלה אחת לא עלתה לאורך כל הדיון: גם אם נניח שהמשרד יעמוד בהבטחותיו, אף אחד לא שאל את השאלה, מה עם המורים? האם מישהו בדק שיש להם את הכלים המתאימים? יש להם מחשבים? מובן שלא. זה אולי נושא לדיון נוסף, שכדאי שהכנסת תקיים בקרוב.

שורה תחתונה: בין כל הנושאים הבוערים, המאבק בקורונה, ההפגנות בעד ונגד והמתיחות הביטחונית, טוב היה לראות, שסוף סוף התקשוב הממשלתי מקבל קדימות ועולה לדיון בממשלה ובכנסת. המבחן יהיה בביצוע.