לפתוח את השמיים כדי להציל את ההיי-טק

הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום דיון בנושא פתיחת השמיים והחזרת הפעילות של התעופה במסגרת מתווה הקורונה. חה"כ עופר שלח אמר, כי ענף התיירות הוא ענף שמכניס מיליארדי שקלים בשנה, ועל משרד הבריאות להתחיל לחשוב על מתווה, שיאפשר את החזרת הפעילות. הדיון הוא חלק משיח מתמשך שמתנהל מאז שהחלה הקורונה, שנועד להסיר את אחת המגבלות המרכזיות שהוטלו על אזרחי ישראל מאז תחילת הקורונה, ובדיעבד היא הייתה נכונה לתחילת המשבר. אולם השיח מתמקד בעיקר בתחום התיירות הנכנסת והיוצאת לצורכי נופש או ביקור משפחות.

יש עוד רכיב אחד חשוב, שנעדר מהשיח הציבורי, למרות שהוא ידוע לכולם: ההשפעות של סגירת השמיים על הייצוא של תעשיית ההיי-טק והייצוא בכלל. הייצוא מהווה מרכיב מרכזי בחלק הארי של חברות ההיי-טק בישראל, הן החברות המבוססות והן חברות ההזנק. מדובר בתעשייה שעל פי נתוני רשות החדשנות הכניסה בשנת 2019 למדינת ישראל 45.8 מיליארד דולר, כרבע מכלל הייצוא של ישראל. על פי סקר משנת 2019 יש בישראל 4,500 חברות בצמיחה, שיש להן מוצר והן תורמות חלק ניכר לייצוא.

פגיעה קשה בייצוא

משבר הקורונה פגע קשות בחברות אלו, בין היתר בגלל העובדה, שהשמיים היו סגורים – גם ליציאה מישראל וגם למדינות רבות שסגרו את שעריהן לתושבים שאינם אזרחים. למעשה, כל הנושא של תיירות עסקית הושבת לחלוטין. אבל בחודשיים האחרונים החלו להיפתח הגבולות, והפעילות הכלכלית בחלק גדול מהמדינות שאליהן ישראל מייצאת את מוצרי ההיי-טק חוזרת אט אט לסדרה. שווקים נפתחים, בתנאים אלו ואחרים, בוודאי בהתאם להשפעת המשבר עליהם, משבר שלא פסח על אף אחד.

המכירות של חברות ההיי-טק נפגעו מאוד כתוצאה מהשמיים הסגורים, וכל עוד הן לא נפתחו – ההשפעה הכלכלית והאיום על יציבותן של חברות אלה הולך ומחמיר. סקר אחר שערך איגוד IATI ורשות החדשנות בחודש מאי האחרון, שבדק את השפעות הקורונה על ענף ההיי-טק, גילה כבר אז ממצאים מדאיגים: 63% מהחברת שנסקרו, חלקן הגדול חברות קטנות ובינוניות, דיווחו על ירידה של כ-25% במכירות. מרבית המכירות של חברות אלו היא מעבר לים. ראשי הענף ומומחים חוזרים אומרים, כי עם כל הכבוד לזום ולאמצעים הווירטואליים שבהם השתמשו החברות בארץ ובעולם כדי לשרוד את הקורונה, אין בכל אלה תחליף למפגשים פיזיים עם לקוחות או עם משקיעים בחו"ל. יש מעט מאוד יזמים וחברות השקעה מעבר לים שיסכימו לבצע מימון או גיוס כספים לחברות הזנק מבלי לפגוש באופן פיזי את האנשים – אם אצלם, או בביקור בישראל. התנאי הבסיסי של עשיית עסקים הוא נטוורקינג ומפגש בלתי אמצעי בין לקוח למוכר. באותו סקר צוין גם, כי עיקר הפגיעה מהקורונה היא בקרב חברות תוכנה, שעיקר השווקים שלהן מעבר לים.

הפגיעה הלא פחות חמורה היא באותן חברות צעירות, שערב הקורונה הספיקו להשלים סבב גיוס אחד, ואולי לא, אך הן המשיכו לעבוד, תוך צמצום הוצאות וכוח אדם, מתוך תקווה, שלקראת הסתיו או קודם יפתחו השמיים והן יוכלו להמשיך בגיוסים. גם הקרנות מחו"ל שהשקיעו בהן עצרו את הגיוסים בגלל חוסר ודאות, ולמעשה חלק גדול מהחברות שכבר היו בתהליכי גיוס יצטרכו להתחיל הכל מהתחלה. נכון הוא שהממשלה, באמצעות משרד הכלכלה, רשות החדשנות ומכון הייצוא סייעו במענקים ובהזרמת חמצן לאותן חברות כדי שיוכלו להחזיק את הראש מעל המים, אבל גם החמצן הזה נגמר, ויותר מכך – הוא היה גם אחד המניעים לזינוק במספר המפוטרים בענף. הסיבה היא, שאותן חברות שקיבלו מענקים או הלוואת מהבנק לא רוצות לשרוף עוד מזומנים כל עוד אין להן אופק ברור. ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים הכלכליים מודעים לבעיה, והייתה אפילו הבטחה לפתיחת השמיים בתחילת אוגוסט, אולם העלייה בתחלואה עיכבה את התהליך.

עם זאת, יש צורך דחוף שהממשלה תתכנס למתווה פתיחת השמיים, לא באופן גורף. יש לתת עדיפות ברורה לנסיעות עסקיות לחברות שמייצאות ומכניסות כסף למדינה, לייצר להם מעין תו כחול מיוחד, שיאפשר להן תוך בקרה ושמירה על הבריאות לצאת לנסיעות עסקים לאותן מדינות שיסכימו לקבל אותם. כאן נדרשת התערבת של משרד החוץ והנספחים המסחריים, וכמובן מכון הייצוא שפועל בנושא. שעון החול של השמיים הסגורים אוזל. אין מדובר פה על נופש ביוון או ביקור באיטליה או ספרד, אלא בנסיעות של מאות אנשים בענף, שיניעו את גלגלי התעשייה בארץ, יסייעו להזרמת כספים, ובעיקר ימנעו עוד גלי פיטורים כבר בסתיו הקרוב.

הייצוא הוא הדלק של הקטר של המשק, ולכן מן הראוי, שכאשר מדברים על שמיים פתוחים יש לקחת בחשבון את תעשיית הייצוא – שבלעדיה המשק הישראלי יתקשה מאוד לחזור לפעילות.