"העדר תקציב מדינה אינו תירוץ לעיכוב תוכניות הכשרת חרדים בהיי-טק"

יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן), מתחה היום (ג') ביקורת על משרד האוצר בפרט והממשלה בכלל, לאחר שלא סיפק לוועדה מידע מפורט על התוכניות שאותן היא מתכוונת ליישם כדי לעודד הכשרת חרדים וחרדיות למקצועות ההנדסה וההיי-טק.

נציג האוצר עורר עליו ביקורת מצד חברי הכנסת בוועדה, לאחר שטען שהתוכניות לא ממומשות בגלל העדר תקציב מדינה. ח"כ קאבלה אמרה בתגובה כי "אילו הנושא היה חשוב לכם, יש אנשים באגף התקציבים באוצר שיודעים ללכת לשר ולמצוא ביחד פתרונות יצירתיים. ההשקעה עליה דווח, 15 מיליון שקלים, אינה מספיקה ואנחנו דורשים להגדיל אותה מיידית. כמו כן, אנחנו דורשים מכם ולספק לוועדה תובנות ענייניות ולא הצהרות כלליות". היא הדגישה כי "העדר תקציב מדינה אינו תירוץ. המצב הוא שאין בכלל תוכנית פעולה, אף על פי שיש רעיונות ומיזמים שונים, שידועים למשרד, והסיבה לכך אינה רק התקציב".

הוועדה קיימה היום דיון ארוך בנושא תעסוקת חרדים בענף ההיי-טק, בעקבות הצעה לסדר שהגישו הח"כים משה ארבל (ש"ס) ואריאל קלנר (הליכוד). הדיון נערך בעקבות דו"ח ההיי-טק החרדי, שהוגש בחודש שעבר לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, ממנו עולה שיש שיפור בשיעור החרדים המועסקים בענף, אבל עדיין קיימים פערי שכר בולטים, בפרט בין נשים חרדיות לבין נשים בעלות מידות דתיות אחרות המקבילות להן, בכל רמות ההשכלה.

משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק. צילום: יניב פאר

משה פרידמן, יזם ומייסד קמא-טק, ארגון לשילוב חרדים בהיי-טק, הציג את נתוני הדו"ח, שארגונו ערך יחד עם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI. הוא ציין כי 10% מכלל הלומדים את מקצועות ההיי-טק הם חרדים – אם זה במסגרת האקדמיה או במסגרות אחרות, ועדיין קיימים פערי השכר. "הפתרון", אמר, "הוא שיפור איכות ההשכלה של אלה מקרב החרדים שהולכים ללמוד את מקצועות ההיי-טק, וזה תפקידה של המדינה". ח"כ ארבל ציין כי "לא מספיק לקיים הכשרה להשמת חרדים בשכר מינימום. יש לשאוף להכשרה איכותית, שתפסיק את פערי השכר".

דוברים בוועדה הסבירו כי אחד הגורמים לפערי השכר הוא השוני בדרכים שבהן נשים וגברים לומדים את מקצועות ההיי-טק, שאינם במסגרות אקדמיות הרגילות וסירובה, של המדינה להכיר בהם כלימודים שווים לתואר אקדמי. עובדה זו, ציינו, מהווה חסם לאלפי חרדיות, שמסיימות שתי שנות לימוד בסמינרים, ועל אף שמדובר בהיקף שווה ללימודים האקדמיים, הן מופלות לרעה בשכר.

כמו כן, אמרו אותם דוברים, על המדינה להפנים שמסלולי הלימוד של החרדים לא יתבצעו באוניברסיטאות, אלא במסגרות שמתאימות להם. עוד צוין כי בכל העולם, כולל בישראל, נפתחים יותר ויותר מקצועות בהיי-טק, שאינם תלויים בתואר אקדמי זה או אחר.

ח"כ עידן רול (יש עתיד), שעומד בראש שדולת ההיי-טק בכנסת, ציין כי "נחשפתי ליכולות של חרדים בתחום ההיי-טק עוד כשהייתי בחיל המודיעין. בנוסף, למדתי כיצד אנשים חסרי רקע טכנולוגי, שגילו יכולות בלתי רגילות ללמידה, הגיעו להישגים מרשימים, וחלקם תופסים עמדות מפתח בתעשייה".

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI. צילום: סיון פרג'

"הקורונה – הזדמנות גם עבור החרדים"

לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI, "שילוב החרדים לא נועד רק לטפל במגזר תעשיה אחד, אלא הוא חלק מתפיסה לאומית לצמצום פערים בתעסוקה בפריפריה ובין המגזרים השונים".

היא ציינה כי תעשיית ההיי-טק מתחילה רק כעת לחוות את השפעת משבר הקורונה, והיא חוששת שברבעונים הקרובים יהיו היקפי פיטורים נרחבים, מאחר שחברות מתקשות לגייס משאבים ולא מקבלות את הסיוע הדרוש מהממשלה. לצד זאת, הוסיפה, "עידן הקורונה מגדיל את הסיכויים להכניס למעגל התעסוקה אוכלוסיות נוספות, מאחר שהמרחק הגיאוגרפי מתייתר ויש גידול במספר הפרויקטים שמגיעים לתעשייה הישראלית. הזדמנות גם עבור החרדים".