על חודו של קול

דו"ח של בנק ההשקעות HSBC שפורסם בתחילת השנה חשף כי ב-2019 הצליח הבנק למנוע הונאות קוליות בהיקף של 395 מיליון פאונד (יותר מ-1.75 מיליארד שקלים). נתון זה הוא קצה הקרחון בתעשיית ההונאות הקוליות, שנמצאת בשנים האחרונות במגמת צמיחה ומובילה לנזקים של מיליארדי דולרים ברחבי העולם. על פי ההערכות, כ-10% בלבד מכלל ההונאות הקוליות מדווחות ונחקרות, וזאת בין היתר על רקע הבושה והמבוכה שחשים יחידים וחברות על רקע הונאות מסוג זה. למעשה, בזמן שאיומי התחזות, תקיפות סייבר וזיוף טביעות אצבע הולכים והופכים לנפוצים ומסוקרים יותר, הונאות והתחזות קוליות נשארות מתחת לרדאר.

תמונת המצב הזו אמורה להדאיג אותנו. הנזק שייגרם בשל התחזות קולית, המרת קול או הקלטה ושידור חוזר של דיבור טבעי שלנו עלול להיות חמור מאוד, ולהוביל לפגיעה קשה – אישית ומערכתית. כיום משמשות טכנולוגיות זיהוי קולי לכניסה והזדהות בחשבון הבנק, בקרת כניסה למקומות רגישים או מסווגים, הפעלת הרכב וניווט במסלול הנסיעה, הפעלת מערכות שונות בבית (כניסה לבית, הדלקת אורות וכו'…) ועוד.

עם הזיהוי הקולי מגיעות ההונאות הקוליות. מקור: BigStock

בשנים הקרובות צפוי השימוש בהזדהות קולית ופקודות קוליות להתרחב משמעותית. טכנולוגיות זיהוי קולי אינן פולשניות, הן נוחות לשימוש ובשונה מטביעת אצבע או צילום רשתית העין, לא מצריכות סריקה או מגע. לכן, הציבור לא נרתע משימוש בהן. יתרה מכך, צעירים עד גיל 25 רגילים להשתמש בתקשורת קולית יותר מתקשורת כתובה ולכן, vo מגלים העדפה למערכות המבוססות קול או דיבור. אם לא די בכך, טכנולוגיית זיהוי קולי ניתנת לשימוש מרחוק – דבר שהופך אותה לאטרקטיבית במיוחד בימים אלה של קורונה.

טכנולוגיות זיהוי הדובר, בניית הקול המכני, המרת הקול (שינוי קול של אדם לקול אחר) והשידור החוזר של הקלטה (הקלטה של אדם מדבר והשמעה חוזרת של אותה הקלטה לצורך מסוים) מתפתחות באופן מואץ, ועימן טכניקות ההונאה. מדובר במשחק חתול ועכבר בלתי נגמר בין תחומי המחקר. יותר ויותר גופים, דוגמת בנקים וגופי מחקר, מממנים ומקדמים מחקרים כאלה, כדי להבטיח שמירה מיטבית על מידע, אבטחה ומניעת נזקים שעלולים להיגרם עקב הונאות קוליות.

לסיכום, ההונאות הקוליות כאן כדי להישאר, והן ילכו ויצברו תאוצה. זה בלתי נמנע. לאור זאת, הטיפול בהן צריך להיות מערכתי, ולכלול שיתוף פעולה וקידום השקעה במחקר בתחום העיבוד הקולי. צעדים אלה לא ימנעו את ההונאות הקוליות לחלוטין, אך יבטיחו שימוש נכון והולם בכלי חשוב זה, באופן שישרת את הציבור כולו.

הכותב הוא חוקר בכיר במכון לעיבוד שפה (ACLP) באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, ומומחה בתחום זיהוי דוברים.