בחזרה לעבודה מהבית וללמידה מרחוק: האם הופקו הלקחים?

הסגר הכללי שהממשלה החליטה עליו החל מיום ו' הקרוב, ערב ראש השנה, ולפחות עד אחרי החגים מחזיר חלקים ניכרים של העובדים במשק לעבודה מהבית ואת מערכת החינוך ללמידה מרחוק (החלק שלה שלא ייסגר). יש שוני בין הכניסה לסגר שחווינו בגל הראשון לבין זה שאנחנו עומדים לחוות: בעוד שבפעם הקודמת, המעבר היה חד ומהיר, מהיום למחר, הרי שהפעם, הדיבורים על סגר נמשכים כבר כמה שבועות.

הסגר השני יהיה תקופת מבחן לא רק ליכולת להוריד את התחלואה, אלא גם לעבודה מהבית וללמידה מרחוק, ובעיקר ישיב על השאלה האם הופקו הלקחים גם בהיבטים אלה. ויש לא מעט לקחים: הראשון שבהם הוא ההצטיידות הלוגיסטית. המעבר לעבודה מהבית חייב את הארגונים לדאוג לציוד, ובעיקר למערכות מחשוב ותקשורת, לעובדים שלא מגיעים למשרד.

מאפיין נוסף בעבודה מהבית הוא תפיסת ניהול העובדים בחברות, שימור של עבודת צוות ופיקוח על תפוקות ועל שעות העבודה. אלה הם תחומים חדשים בעולם יחסי העבודה, בהקשר של העבודה מהבית, והחוקים הקיימים לא מתייחסים אליהם.

בגל הראשון, המעסיקים נדרשו לתקופת הסתגלות כדי להפנים שעבודה מהבית היא עבודה לכל דבר, ולא יום חופש ליד המחשב. יש ארגונים שתחום משאבי האנוש בהם מפותח, והם הקדישו לכך לא מעט משאבים, לרבות בסדנאות שבהן מנהלים למדו להתייחס לעובדים לא רק דרך הפריזמה של שעות עבודה והחתמת כרטיס, אלא יותר בפן האנושי. רותם כהן מאינטל מספרת בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים כיצד עברו המנהלים בחברה בתחילת משבר הקורונה סדנאות אמפתיה, איך לימדו אותם להיות אמפתיים. "מלמדים את המנהל להקשיב, זה הכול", אמרה.

אלא שלמרבה הצער, התרבות כמו זו שנהוגה באינטל ובמספר די מוגבל של ארגונים לא משקפת את כלל מקומות העבודה – בהיי-טק ובכלל. ערב הכניסה לסגר השני, מן הראוי שכל מנהל וכל ארגון יסגלו לעצמם תרבות שמעניקה לעובד תחושת שייכות, מחויבות והסרת לחצים – הן אישיים, הן משפחתיים והן בעבודה.

האם מערכת החינוך הפיקה את הלקחים?

גם מערכת החינוך, שעברה טלטלות רבות ערב תחילת שנת הלימודים, תימדד במוכנותה ללימוד מרחוק על סמך הלקחים מהסגר הראשון. כבר כיום ברור שעשרות אלפי תלמידים ברחבי הארץ יתקשו להתחבר ללמידה מרחוק, בגלל העדר ציוד מתאים בביתם. אמנם, הממשלה אישרה תקציב של יותר ממיליארד שקלים להצטיידות במחשבים – עבור בתי הספר ותלמידים שידם אינה משגת, אבל במהלך החופש הגדול התברר שעד פתיחת שנת הלימודים התוכנית תיושם (ויושמה) בצורה חלקית מאוד, ויישומה המלא ייקח עוד זמן. על כן, בתי הספר נדרשו למצוא, ואולי אף להמציא, פתרונות יצירתיים, כדי שכמה שיותר תלמידים יוכלו ללמוד.

לעומת זאת, נראה שבתחומים אחרים הקשורים ללמידה מרחוק הופקו לקחים מהפעם הקודמת. העיקרי שבהם הוא הכנת מערכי שיעור לפורמט זה, שאינם העתק אחד לאחד של החומרים שנלמדו עד כה בכיתה הפיזית.. זה אומר יצירת תכנים למתווים סינכרוני וא-סיכנרוני. הסגר הנוכחי יוכיח במידת מה עד כמה זה הצליח.

האם הביורוקרטיה תמשיך לנצח?

גם ברמת השירותים לאזרח הממשלה תצטרך להוכיח האם הופקו הלקחים – גם אם מדובר ברמת חגים, שבה המשק ממילא בפעילות מתונה יותר והמגזר הציבורי יוצא לפגרת חול המועד. הכוונה היא להפקת לקחים ברמת הישירות לאזרח, איכות השירות ובעיקר טיפול בבעיית השורש של ביורוקרטיה וטרטור האזרחים. בשבוע שעבר דנה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בסוגיה זו, בכל מה שקשור לביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. בדיון הומחש כיצד אזרחים נאלצים למלא שוב ושוב טפסים דיגיטליים, לענות על שאלות שכבר ענו עליהן ולספק מידע שכבכר סיפקו.

בין סגר אחד לשני העבירה הכנסת חוק שאמור להסדיר את כל השירותים הדיגיטליים שניתנים לאזרחים, בהובלת ממשל זמין ורשות התקשוב. האם החוק הזה ישפר את השירות? את זאת נדע בשלושת השבועות הקרובים

השורה התחתונה: החזרה לסגר מעלה שוב לסדר היום את הצורך להמשיך בשגרת חיים על בסיס פלטפורמות טכנולוגיות – הן בשירות הציבורי והן במגזר הפרטי, ובפרט בשירותים חיוניים כמו הבנקים, במגזר הקמעונאות, שדי נסגר במובן הפיזי, ועוד. זה הזמן להוכיח שבכלל המגזרים והתחומים, הלקחים נלמדו והם יודעים "לנגן" יותר טוב.