עבודה מהבית וטרנס' דיגיטלית: עוד בכירי היי-טק מסכמים את השנה

זיו בלפר, סגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של PTC ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"זאת שנה שתיזכר עוד שנים רבות מבחינת השפעתה על תהליכים ועל תמורות שקרו בשווקים ובעולם ההיי-טק. הקורונה גרמה להאצת תהליכים, למשל באופן שבו חברות עובדות, כמו השימוש בתשתיות עבודה מרחוק. דווקא החברות הגדולות, שחששו לעבור לעבודה בענן ובתוכנה כשירות (SaaS), הבינו שאין ברירה ונערכו מיידית לעבודה מרחוק.

מגמה בולטת נוספת היא שהטרנספורמציה הדיגיטלית הגיעה בכל הכוח גם לעולם התעשייתי ובבת אחת, החברות היצרניות אימצו טכנולוגיות ענן, כיוון שהן היו צריכות לעבור למוד עבודה אחר לגמרי – גם בתחום הייצור. היכולת להמשיך את עבודת הייצור מרחוק התניעה לא מעט תהליכים ואין ספק שזה יצר הזדמנויות עסקיות חדשות לחברות מוטות תוכנה כשירות. מערכות ניהול אורך חיי המוצר הפכו להיות נגישות והכרחיות, והיה צריך להשמיש אותן בזמן קצר, כדי שיהיו נגישות מכל מקום".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"טכנולוגיות שתומכות בטרנספורמציה דיגיטלית ועבודה מרחוק קיבלו תאוצה גדולה, למשל מציאות רבודה, שמאפשרת גישה מהנייד לנתונים. כך גם כלים מבוססי ענן שמאפשרים שיתוף, ניהול או פיתוח, ובתחום זה יש יתרון ברור למערכות ענן ותוכנה כשירות על פני תוכנה שמותקנת במערכות ה-IT.

באשר לעבודה מהבית – היא טובה לארגונים, כי כשיש אילוץ כזה חריף, העובדה שמצליחים לשנות את אופן העבודה גורמת להרבה שיפורים ולחוזק ארגוני".

זיו בלפר, סגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של PTC ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל. צילום: יח"צ

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות עם משבר הקורונה?
"אם הממשלה תתמוך ותעודד חברות לא לפטר עובדים, באמצעות מענקים ותמריצים, המשק יצא מהמשבר הקשה מהר יותר".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אני מאמין שהאספקטים הטובים של השינוי בצורת העבודה יישארו איתנו לתמיד. כנראה שלא נחזור לעבוד כמו בעולם הישן. למשל, אין סיבה יותר לטוס לארצות הברית לפגישה של שעתיים – ראינו שאפשר לעשות הכול בזום מרחוק. ברור שזה ישפיע גם על האופן בו חברות מתייחסות למשרדים. אני צופה גמישות – חברות ישנו את אופי המשרד ואופן ההעסקה של עובדים.

מבחינה טכנולוגית, התהליכים שהואצו יישארו ואף יגדלו. ההתפתחות הטכנולוגית עוזרת לארגונים לשרוד את ימי הקורונה והם כבר לא חוששים לשים את הדטה שלהם בענן, כי הם מבינים שזה מחויב המציאות".

עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"תש"ף הייתה שנת הטרנספורמציה הדיגיטלית והתוכנה, יותר מכל שנה אחרת. העבודה מרחוק ופעילויות היום יום, שעברו כולן למרחב הדיגיטלי, רק חידדו את העובדה שתוכנה ואפליקציות נמצאות בכל מקום, מה שמצריך דגש רב יותר על אבטחה. בשנה החולפת ראינו גידול אקספוננציאלי של מרחב תקיפת התוכנה עבור תוקפים, כמו גם גידול במספר חולשות האבטחה, וזוהי מגמה שגוברת בקצב מהיר.

עבור צ'קמרקס זו הייתה שנה מיוחדת, לאור רכישת החברה תמורת 1.15 מיליארד דולר על ידי קרן ההשקעות האמריקנית הלמן אנד פרידמן באפריל, בשיא הגל הראשון של משבר הקורונה. זה היה האקזיט הגדול ביותר בישראל במחצית הראשונה של 2020, ומשך לחברה ולטכנולוגיה שלה תשומת לב".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"הקורונה שמה את הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת צריכת הענן 'על סטרואידים'. תהליכים שצפינו שיקרו בתוך כמה שנים קרו פתאום בתוך כמה חודשים, כי אין ברירה. כתוצאה מכך, סדר העדיפויות השתנה. בעולם של היום, כל חברה היא חברת תוכנה, בין אם היא מודעת לכך או לא, ולכן, אבטחת תוכנה בשכבת האפליקציה הפכה לחובה".

עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס. צילום: יח"צ

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"זוהי סיטואציה מאוד מאתגרת ואני חושב שטוב שהממשלה התערבה והודיעה על צעדים, כולל באמצעות רשות החדשנות, כמו מענקים מהירים לחברות קטנות ומנגנונים לעידוד השקעות של המוסדיים הישראליים בהיי-טק".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אם יש צד חיובי למגיפה הוא העובדה שהיא אילצה את כולם להשתדרג טכנולוגית, ודחפה את הארגונים והעובדים לעידן הדיגיטלי. זה עודד ארגונים לגלות יצירתיות בדרך שבה הם מתקשרים, משתפים פעולה, מחדשים וכדומה – מגמה שרק תגדל בתשפ"א.

כמו כן, בשל המשבר הכלכלי, אני צופה שנראה עוד מיזוגים ורכישות בין חברות היי-טק גדולות לסטארט-אפים, שייתכן שלא כולם יצליחו להגיע לשוק עם המוצר שלהם בטווח הקרוב. עם זאת, הטובים שבהם, אלה שישרדו את המשבר, יצאו חזקים, וכנראה גם גדולים יותר מאשר לפניו".

מאיר בן צור, מנכ"ל בינת יישום מערכות

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"למרות הקורונה והקושי הכלכלי שהיא הביאה עימה, בתחומי תשתיות התקשורת ומערכות הבקרה והביטחון לא הייתה עצירה של הפעילות, אלא להיפך, עם התקדמות בפרויקטים קיימים ויציאה לדרך של פרויקטים חדשים, גדולים ומורכבים. הדבר בולט במיוחד במגזר הבריאות, שהתבצעו בו פרויקטים נרחבים, דוגמת הסבת מחלקות רגילות בבתי החולים למחלקות ייעודיות בטיפול בקורונה. פרויקטים אלה כללו פריסה של תשתיות תקשורת רבות, כדי לאפשר את הניטור והטיפול בחולי קורונה מרחוק תוך צמצום החשיפה של צוותי הרפואה לחולים".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"התובנה המרכזית שלי היא החשיבות של הטכנולוגיה בהתמודדות עם האתגרים העצומים שהציבה בפנינו הקורונה. זו פעם ראשונה בתולדות האנושות שהטכנולוגיה הייתה כלי כל כך משמעותי בטיפול במשבר עולמי בקנה מידה כזה. לדוגמה, כלים טכנולוגיים מאפשרים טיפול טוב ובטוח יותר בבתי החולים.

ההתמודדות עם הקורונה חייבה ארגונים לשנות את דרכי פעולתם מהיום למחר ולהתמודד עם דרישות רגולציה חדשות. המענה הטכנולוגי הינו כלי חשוב שמאפשר לבצע התאמות אלה במהירות וביעילות. ללא ספק, הלחץ והמצוקה שהארגונים נכנסו אליהם הפיקו מספקיות הטכנולוגיה והאינטגרטורים חשיבה יצירתית והתאמה למציאות, שגרמו להם לחלץ מעצמם את המיטב ולספק פתרונות חדשניים. הכלים והיישומים הטכנולוגיים שאנחנו רואים כעת, בהתמודדות עם הקורונה, יהיו הבסיס לפיתוחים טכנולוגיים עתידיים".

מאיר בן צור, מנכ"ל בינת יישום מערכות. צילום: יח"צ

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"קריטי שהממשלה תאשר תקציב מדינה במהירות האפשרית, כי הוא יאפשר התמודדות כוללת וארוכת טווח ליישום פרויקטי תשתיות לאומיות בסדרי גודל משמעותיים, שיכולים להוות מנוע צמיחה ולהניע מגזרים שלמים במשק, בין השאר בעולמות הטכנולוגיה".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אני אופטימי. קיימים פרויקטים רבים שנמצאים בשלבי תכנון ובשנה הבאה יעברו לשלב הביצוע. העברת תקציב המדינה בחודשים הקרובים תפתח את האפשרות לכך. יחד עם זאת, עדיין נדרשת זהירות. המציאות של הסגרים, באם יהיו בנוסף לסגר הקרוב, עלולה ליצור קושי במימוש פרויקטים, מה שמחייב את האינטגרטורים להתפתח, לשמור על גרעין כוח האדם ולהמשיך להיות עם אצבע על הדופק בכל הנוגע לבקרה התקציבית הארגונית".

אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"בשנה החולפת, עולם ההיי-טק המשיך לייצר חדשנות, פיתוחים ויישומים חדשים בכל פן של חיינו, שאחד מהם הוא הדור החמישי. בישראל הושלמו ההכנות לקראת הדור החמישי, בוצע מכרז לתדרים ובשנה הקרובה נראה רשתות 5G גם בארץ. רשתות אלה מספקות יכולות תקשורת מתקדמות וקצבי גלישה דמיוניים, והן יהוו פלטפורמה מצוינת לחדשנות בעולם ההיי-טק בשנים הקרובות.

בנוסף, בשל משבר הקורונה, חברות ההיי-טק הובילו את השמירה על בריאות העובדים וסיוע בהתמודדות עם הנגיף, והיו הראשונות לבטל נסיעות וכנסים ולעודד את עובדיהן לעבוד מהבית. המשבר המחיש את החשיבות והנחיצות של רשתות תקשורת מתקדמות ומהירות. כמו כן, ראינו איך תהליכי דיגיטליזציה שהתקדמו בעצלתיים הואצו מאוד, ואיך רובנו אימצנו את העולם הדיגיטלי במהירות".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"התובנה המרכזית שלי מהמשבר היא שרשתות תקשורת קוויות וסלולריות אמינות ונגישות מכל מקום, שמספקות קצבים מהירים מאוד, אינן מותרות או Nice to have, אלא צורך בסיסי של כל חברה וכלכלה מפותחות. תובנה חשובה נוספת היא שיש מצד אחד סכנה להרחבת פערים חברתיים ומהצד השני הזדמנות לגישור. הפער הדיגיטלי נהיה יותר מוחשי. אנחנו נדרשים לפעול בנחישות לצמצומו, ולאפשר נגישות טכנולוגית לכל שכבות האוכלוסייה בכל מקום בישראל".

אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל. צילום: ניב קנטור

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"משרד התקשורת השלים את מכרז התדרים לדור החמישי למרות משבר הקורונה, עם תמריצים נרחבים לחברות. נראה שגם בתחום הסיבים האופטיים הולכים למתווה שיעודד פריסה נרחבת. אלה צעדים חשובים מאוד שיסייעו להתמודד עם השפעות המשבר.

יחד עם זאת, לא נכון לעצור כאן. ישראל ממוקמת במקום מאוד נמוך במדד מהירות הגלישה מול מדינות רבות. הממשלה צריכה להמשיך לעודד השקעה בתשתיות ובפיתוח, ולהמשיך עם תמריצים לחברות התקשורת באמצעות הפחתת אגרות תדרים, כדי להבטיח פריסת תשתית תקשורת מתקדמת בצורה נרחבת. בשלב הבא, היא צריכה לפעול להקצאת תדרים נוספים בתחום הגלים המילימטריים לחברות התקשורת. משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת לקדם את ישראל לשורה הראשונה של מדינות בעולם בתחום תשתיות התקשורת".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"רשתות התקשורת ימשיכו להתפתח כדי לתמוך בחדשנות בתחומים רבים, ובמיוחד בכל מה שקשור לסגירת הפער בין המציאות הפיזית לזו הדיגיטלית. החוויה של השתתפות דיגיטלית באירוע או פגישה תמשיך להתקרב לזו של השתתפות פיזית. כמו כן, נראה יישומים ראשונים שמשתמשים ביכולות ה-5G בתחום הצרכני, לרבות יישומי גיימינג, מציאות מדומה ומציאות רבודה. בתחום העסקי נראה הרחבה של השימוש ברפואה מרחוק ועלייה של סטארט-אפים שעושים שימוש בדור החמישי ובבינה מלאכותית לרפואה, תחבורה, ייצור חכם ועוד. מגמה נוספת שתתחזק בשנה הקרובה היא השימוש ברשתות סלולריות פרטיות לארגונים ומוסדות".

בנצי ברנדס, מנכ"ל משותף בסרוויס ווייז

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"תש"ף עמדה בסימן הקורונה, אבל בנטרול השפעתה, שוק ההיי-טק בישראל המשיך לצמוח ולהסב גאווה למדינה. גם השנה ראינו אקזיטים מוצלחים, כמו זה של מוביט, והנפקות לבורסה, כגון אלה של למונייד וזום אינפו.

אלא שגם ההיי-טק סובל מהמשבר ובחלק מהתחומים, הקורונה גרמה להאטה משמעותית. חברות שמערך הייצור שלהן נמצא במזרח הרחוק נאלצו לעדכן תחזיות ייצור, המסחר הגלובלי כמעט קפא לגמרי, תהליכי מכירה רבים נעצרו ומספר רב של עובדים הוצא לחל"ת. עם זאת, חלק מהחברות נהגו בצורה מושכלת וניצלו את ה-'שקט' של תקופת הקורונה לשיפור מערכות וייעול תהליכים.

לעומת זאת, שוק האי קומרס הפך להיות רלוונטי מתמיד וצמח משמעותית, והחברות שמספקות תשתית טכנולוגית ופתרונות וירטואליים לקניות קיבלו הזדמנות להרחבת הפעילות".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"העבודה מהבית התגלתה יעילה במקרים רבים וחברות ההיי-טק מבינות שגם אחרי הקורונה הן יוכלו ליישם הרבה יותר עבודה מהבית מבעבר. הן כנראה יעברו למודל משולב של עבודה מהבית ומהמשרד. תמורה זו גורמת לחברות היי-טק שהשקיעו כספים רבים ביצירת סביבות עבודה חדשניות ומרחבי עבודה מפנקים להבין שייתכן שהדברים האלה כבר לא נדרשים, ויש צורך להפנות תקציבים ליצירת כלים לעבודה מרוחקת מאובטחת".

בנצי ברנדס, מנכ"ל משותף בסרוויס ווייז. צילום: ויקי מוצפי

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"לא. הממשלה לא מבינה את מהות האתגרים שענף ההי-טק חווה. הניסיון לסייע בצורה רוחבית לכל המשק לא נותן מענה לצרכים ולא מספק פתרונות לחברות שנדרשו להוציא מספר רב של עובדים מקצועיים ומנוסים לחל"ת".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אנחנו עדיין בעיצומו של משבר הקורונה, אולם מרכיב חוסר הוודאות כבר פחות משמעותי, משום שלמדנו שגם מרחוק ניתן לעבוד ולתת שירות בצורה פרודוקטיביות. לפיכך, אני אופטימי למדי לגבי חוסנו של שוק ההיי-טק לצלוח את המשבר".

לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן.