בכירים נוספים מסכמים את תש"ף בהיי-טק

שלומי גוטמן, מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של וויסנטר

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"השנה החולפת הציבה אתגרים רבים לעולם ההיי-טק והאיצה תהליכים התנהגותיים, טכנולוגיים וכלכליים שכנראה שללא משבר הקורונה היו מתרחשים לאורך עשור. שינויים אלה יצרו הזדמנויות עבור חברות שהתמקדו ביכולות עבודה מבוזרת ומרוחקת".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"על מנת להיות מסוגל לענות לדרישות השוק והארגון, יש צורך במערכות דינמיות, שמסוגלות לבצע התאמה במהירות ובמינימום מורכבות. יכולת התגובה ואיכות הפתרונות המצופים מאיתנו, אנשי הטכנולוגיה, לספק הם קריטיים לצורך שמירה על תפקוד משק תקין".

שלומי גוטמן, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של וויסנטר. צילום: עדי זלק וינר צילום: עדי זלק וינר

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
ניתן להמשיל את המדיניות הכלכלית בכללותה שמושתת עלינו בתקופה זו למדיניות שנותנת דגים במקום לתת חכות. בייחוד בעולמות התקשורת והעבודה מהבית, המדינה לא רק שלא עשתה דבר אלא השאירה לסקטור הפרטי למצוא את הפתרונות בעצמו, מבלי לתת תמיכה – לא כלכלית ולא רגולטורית".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אם עד היום המעבר לענן היה מלווה בחשדנות, הקורונה לימדה את כולנו שהוא כורח להישרדות והכרחי בכדי לשמור על רציפות עסקית, בייחוד בעולם מורכב כמו זה שאליו נחשפנו מתחילת המשבר. אני צופה שהמגמה של עבודה מהבית תישמר ותחול האצה בתהליך המיגרציה לענן גם בתחומים כמו טלפוניה, וידיאו, אחסון, ועוד, שנהגו בשמרנות וטרם עברו אליו".

שי גינדי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות ב-Y-tech.

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"היא תיזכר ללא ספק כשנה שבה העולם השתנה – מה שהיה תקף בעבר כבר לא תקף כיום. ארגונים וחברות נדרשו להמציא את עצמם מחדש באופן מידי, בהתאם לרוח הזמן, בתהליך חוצה ארגון – החל מניהול, שדרש התמודדות בתוך משבר, דרך שיווק ומכירות, שנדרשו להתאים את עצמם לצו השעה, וכלה בתפעול השוטף של כל חברה באשר היא, ברמת כוח האדם, עבודה מהבית או עבודה חלקית מהמשרד. חברות שלא היה להן בסיס איתן נתקלו בקשיים רבים ולעתים נאלצו להכריז על סגירה. חברה שהשכילה לבצע התאמות שרדה את המשבר.

באשר לענף ההיי-טק – גם הוא השתנה ולא דומה למה שהכרנו טרום משבר הקורונה.

לעתיד לבוא אני מאמין שחברות ישתקמו, נראה הרבה שחקנים חזקים ששרדו ואף התעצמו ומהצד השני, יהיו לא מעט חברות קטנות ובינוניות שייעלמו מהשוק".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"הצורך להמשיך ולספק יכולת עבודה רציפה לחברות בהתבסס על פתרונות הענן. היו ארגוניים שעוד לפני הקורונה הייתה להם את היכולת לעבוד מכל מקום בצורה מאובטחת, והמשיכו את עבודתם ללא שינוי, אבל ארגונים אחרים התעוררו עקב המצב ורצו פתרון אופטימלי במהירות. כתוצאה מכך, תהליכים שבעבר נפרשו על פני שבועות התקצרו להפליא".

שי גינדי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות ב-Y-tech. צילום: אסנת קרסננסקי

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"לדעתי, היא מנסה. האם זה נעשה בצורה מיטבית? הדעות חלוקות. יש לזכור שגם המדינה מתמודדת כאן בפעם הראשונה עם משבר בסד גודל כזה, ומנסה להתאים את עצמה לסיטואציה".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"מגיפת הקורונה תמשיך להשפיע על התעשייה גם בתשפ"א. כל עוד לא ימצאו חיסון או תרופה, החיים במדינה לא יחזרו למסלולם. ענף ההיי-טק, כמו כל הענפים האחרים, ימשיך בהסתגלות למציאות החדשה ובביצוע ההתאמות הנדרשות. אגב, ייתכן שלעולם לא נחזור למה שהכרנו טרום המשבר. ימים יגידו".

שי גלילה, סמנכ"ל בזרוע הטכנולוגית של הראל ביטוח ופיננסים.

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"תש"ף אילצה אותנו להכיר בדינמיות שנדרשת מגופי ה-IT והטכנולוגיה. ארגונים נאלצו לחשב מסלול מחדש ולהתמקד בתהליכים דיגיטליים שמביאים ערך מהיר ללקוחות, תוך הטמעה של טכנולוגיות חדשניות כחלק מהתהליך בכדי להגיב בזמן קצר לשינויים, תוך כדי תנועה.

יש לנו הזדמנות ללמוד מהמשבר הנוכחי. חברות רבות צריכות לחשוב היטב כיצד משבר הקורונה תפס אותן ולעשות את ההתאמות הנדרשות על מנת להיות מוכנות לכל תרחיש ואתגר בכדי לתמוך בלקוחות. ארגונים שיצליחו ליישם שיטות זריזות וגמישות בסביבת אי ודאות יגיבו טוב יותר ומהר יותר לשינויים המתהווים מצד אחד ולהזדמנויות החדשות בעת משבר מהצד השני".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"הריחוק החברתי שנכפה עלינו גרם לכך שהרגלי הצריכה שלנו והעבודה, שמתבצעת מכל מקום ולא רק מהמשרד, העמידו את היכולות הטכנולוגיות של כלל הארגונים במבחן משמעותי. השימוש בפלטפורמות דיגיטליות ובתהליכים בשירות עצמי גדל. התקופה הזו הוכיחה שבאמצעות טכנולוגיה וכלים נכונים אפשר לתת מענה מצוין ללקוחות גם בעבודה מרחוק ולקיים שגרה כמעט זהה לטרום הקורונה".

שי גלילה, סמנכ"ל בזרוע הטכנולוגית של הראל ביטוח ופיננסים. צילום: יח"צ

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"המגיפה כאן בכדי להישאר לטווח הארוך. כחלק מכך, כלים וטכנולוגיות בתחום ה-Web Assistance, שיתמכו בתהליכי מכירות ושירות ללקוחות ישלבו וידיאו קונפרנס וגלישה משותפת, שיאפשרו להם להשלים את תהליך הרכישה או השירות בכל אמצעי שיבחרו, לרבות בעולם הדיגיטלי. התקשורת הרב ערוצית תצבור תאוצה ותלווה אותנו בשנים הקרובות באופן משמעותי.

כמו כן, ארגונים ימשיכו לעבוד להאצת תהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית גם לאחר משבר הקורונה, מתוך אמונה שלא צריך לחכות למשברים על מנת לעשות שינוי".

ג'ני גרינפרס, סגנית נשיא, מנהלת שרשרת האספקה של המערכות הרפואיות בפיליפס העולמית וחברה בצוות הנהלת התפעול העולמי

כיצד את מסכמת את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"תחום הטכנולוגיה לעולם הבריאות (הלת'-טק) עבר שנה מטלטלת בעקבות הקורונה. המגיפה חשפה את החוזקות והחולשות של כל החברות, מקטנות ועד גדולות, וגרמה לכולם לעשות חישוב מסלול מחדש ולהתאים את ה-'מה' ואת ה-'איך' לעולם החדש. אין לי כל ספק שהעולם שלנו לא יחזור להיות העולם שהיה".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"ראשית, המצב החדש מאלץ אותנו לחשוב כיצד מתמודדים עם עולם בהפרעה (Disrupted World), שבו ממד הטיפול במשאב האנושי קיבל פרספקטיבה שונה. כיום ארגונים מחפשים עובדים בעלי יכולות עמידה במבחן הזמן (Future Proof capabilities). בנוסף, עליהם לשקול את צעדיהם מתוך הבנה שיש הסתברות גבוהה להופעתן של הפרעות גלובליות משמעותיות אחרות או נוספות דוגמת המגיפה הנוכחית בתחומי הכלכלה, הבריאות, הביטחון ועוד. לבסוף, בתחום הבריאות, הקידמה הטכנולוגית הוכיחה את עצמה כבעלת משמעות אדירה. אותם מנשמים שכל העולם ניזקק להם באחת לא היו יכולים להיות זמינים עבור מערכות הבריאות בכל רחבי העולם ללא הקידמה הטכנולוגית ושיתופי הפעולה החשובים בין כל גורמי האקו-סיסטם בתחום ההלת'-טק".

ג'ני גרינפרס, סגנית נשיא, מנהלת שרשרת האספקה של המערכות הרפואיות בפיליפס העולמית וחברה בצוות הנהלת התפעול העולמי. צילום עצמי

האם את חושבת שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"מתוקף תפקידי הגלובלי, אני בוחנת שווקים רבים ברחבי העולם, ולכן תשובתי תתייחס למה שקורה בעולם. מתחילתו של המשבר הנוכחי, חברות גדולות עובדות יד ביד עם ממשלות בכל העולם על מנת למצוא פתרונות בזמן אמיתי. עלינו ללמוד משיתופי הפעולה הללו ולהעצים אותם, על מנת להיות מוכנים בעתיד לאירועים דומים. חברות וממשלות חייבות לפתח תוכניות אסטרטגיות לשיתוף פעולה בזמני משבר".

מה את חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"תשפ"א תהיה המשך ישיר של השנה המטלטלת המסתיימת לה, בעיקר בעקבות הדרמה הכלכלית שמתרחשת כתוצאה מהמגיפה. חברות תיאלצנה לחדד את האסטרטגיה העסקית שלהן ולהיפטר מספיחים שאינם נחוצים, דוגמת יחידות עסקיות חלשות יותר, ומאידך לחזק את היחידות החזקות שלהן. כמו כן, ההיצע הגדול במשאב האנושי ימקם את המעסיקים בשוק של 'קונים', והם יוכלו להתמקד במיטב כוח האדם. המעבר לעבודה מהבית פותח בפני עובדים הזדמנויות תעסוקתיות גלובליות ללא צורך לעשות רילוקיישן, אך יחד עם זאת, מחלקות משאבי האנוש יצטרכו לעבוד קשה כדי לגשר על הפער שיוצר הריחוק החברתי ולשמר את הנאמנות, הזהות והערכים הארגוניים".

רביטל דואק, מנכ"לית משותפת בצופן

כיצד את מסכמת את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"זו הייתה שנה מאוד מאתגרת וייחודית. מצד אחד, יש חברות שהקורונה הייתה ועודנה הזדמנות גדולה בשבילן, ומהצד השני יש חברות שהפעילות שלהן הופסקה בגלל אי הוודאות.

מחד, ניתן לומר שענף ההיי-טק הוא הענף שנפגע הכי פחות בתקופת הקורונה. מאידך, מכוון שיש חברות חזקות, יש התניידות ביניהן – דבר שעוצר את הגיוסים. לכן, קיימת פגיעה בשילובם בענף של אקדמאים לא מנוסים ואוכלוסיות לא מיוצגות או מיוצגות בחסר, דוגמת החברה הערבית, נשים ותושבי הפריפריה".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"שמה שהיה הוא לא מה שיהיה ושהטאלנט הוא שחשוב, ולא המיקום הגיאוגרפי. את אותה עבודה שאני עושה מרעננה או תל אביב אני יכולה לעשות מכפר קאסם או מכפר בגליל. אנחנו עוברים לעבודה היברידית, שמשלבת עבודה מרחוק ובמשרדים. יש פה הזדמנות גדולה לכלכלה הישראלית – להביא את ההיי-טק לחברה הערבית, לגייס כוח אדם איכותי, שנמצא גם בפריפריה, ולפתוח מרכזי תעסוקה בערים ערביות".

רביטל דואק, מנכ"לית משותפת בצופן. צילום: יח"צ צילום: יח"צ

האם את חושבת שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"אם הממשלה תבין את ההזדמנות הזו ואת הפוטנציאל לשילובם של אלפי עובדים איכותיים מהחברה הערבית בישראל, היא תוכל לתמוך יותר".

מה את חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אני חושבת שיהיו המון תהליכי הכשרה של אנשים עם השכלה רלוונטית למיומנויות שיאפשרו עבודה מרחוק, תוך שילוב של מפגשי פנים מול פנים. מבחינה מערכתית, אני מקווה שהממשלה תבין את ההזדמנות שנוצרה לטובת קידום ההיי-טק בחברה הערבית".

לחצו למעבר לחלקים הראשון, השני והשלישי של הפרויקט.