בכירים בענף ההיי-טק מסכמים את השנה – חלק ה'

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"בשנה האחרונה התרחשה מהפכה של ממש בהרגלי עבודה בהיי-טק והיא מתנהלת כיום ללא כנסים פיזיים, טיסות, פגישות פנים אל פנים, פקקים, משרדים ורכבים. ההיי-טק משלב עכשיו יותר מתמיד עבודה עם חיי משפחה, בלי לוותר על מהירות ומקצועיות, ועל העלאה של גרסאות לאוויר באופן מידי, מעכשיו לעכשיו, וביצוע שינויים ללא חשש.

אנחנו עדים בשנה האחרונה להאצה משמעותית בטרנספורמציה הדיגיטלית של שרשרת האספקה בארגונים. האצה זו, שנמצאת במגמת צמיחה מזה מספר שנים, יוצרת מהפיכה של ממש בהרגלי הצריכה ובאופן אספקת השירותים".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"בעקבות הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברים תחומי השירות באחרונה, נקודת המפגש בין הלקוח לבית העסק עוברת מהמרחב הפיזי לזה הקיברנטי, שמאפשר למשתמשים לבצע תקשורת ללא תלות במיקום גיאוגרפי. כך, ההזדמנויות של הארגונים לספק פתרונות דיגיטליים מעולים גדלות ומשמעותית, ואיתן האפשרות לתת לו את חוויית השירות והקנייה שהוא מצפה לה, ואף מעבר לכך".

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. צילום: ניב קנטור

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"על הממשלה למקד את הסיוע הישיר למגזר העסקי דווקא בענפים שנפגעו מהמשבר באופן ישיר, כגון התיירות, התרבות והאירועים. ענף ההיי-טק יכול להוות קטר להחלמה של המשק באמצעות קליטה של מובטלים רבים, גם ללא ניסיון, ופיתוח מהיר של מוצרים שיכולים לסייע ולהיות רלוונטיים לשיקום הכלכלה.

רצוי שהממשלה תגדיל משמעותית את ההשקעות בתשתיות המעודדות שוויון הזדמנויות, בכל התחומים, ובכך תסייע להתאוששות התעשייה הישראלית כולה. בנוסף, עליה להביא להפחתת היקף התחלואה לרמה של מדינה ירוקה, באופן שיאפשר לישראלים חופש תנועה מרבי בארץ ובעולם, החיוני לענפים רבים.

המשבר הוא גם הזדמנות לשינוי. ניכר שהממשלה פספסה את ההזדמנות שנקרתה בדרכה לחזק את אמון הציבור בסדר החברתי, להכניס פלגים שונים לתוך הקונצנזוס, לשנות פרדיגמות ולבצע רפורמות מרחיקות לכת בשלל תחומים".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אני מאמין שיהיה טוב. הקורונה תחלוף, הכלכלה תתחיל להתאושש, חרויות הפרט יחזרו ונמשיך לצמוח ולהתפתח, בזכות הדמיון וכושר ההמצאה האנושיים. ישנם שינויים שיישארו איתנו גם אחרי הקורונה, כמו קשר דיגיטלי עם הלקוחות ופחות מפגש פיזי. תחום השירות וחוויית הלקוח, שקיבל דחיפה גדולה בתקופת הקורונה, ימשיך לשפר את הקשר עם הלקוחות ויפנה זמן לפיתוח פנאי לפרט".

ערן וגנר, מנהל משותף ב-i3 Equity Partners

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"זו הייתה שנה מעניינת לסטארט-אפים שנמצאים בשלבים מוקדמים ומצאו אוזן קשבת אצל הלקוחות ושותפי התכנון שלהם. בגלל הירידה בלחץ העבודה, הלקוחות התפנו לשוחח על צרכים עתידיים, מאפיינים של המוצר וכדומה – שיחות שקודם לכן לא היה ניתן לקיים. דווקא השהות שנוצרה הביאה לפריצות דרך יצירתיות אצל סטארט-אפים שנמצאים בשלבי פיתוח".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"היה מעניין לראות כיצד כולם אימצו בקלות רבה דפוסים חדשים, והחליקו ל-'נורמלי החדש' בזריזות רבה כל כך, כאילו כל חיינו עבדנו פול טיים מהבית. אלא שאני סבור שכל זה ייעלם כבר בשנה הקרובה. עם ובלי קשר לקורונה, להערכתי, ברגע שיימאס לאנשים הם יחזרו לטוס, אפילו לפגישות של שעה".

ערן וגנר, מנכ"ל משותף ב-i3 Equity Partners. צילום: עמוס בר זיו

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"אני לא רואה מדוע הממשלה צריכה לעזור לענף ההיי-טק. הממשלה עושה מאמצים, אבל ההיי-טק הוא מגזר חזק יחסית, וחברות מוצאות דרכי מימון ותמיכה בערוצים המוכרים: קרנות הון-סיכון, שיתופי פעולה עם חברות רב לאומיות ועוד".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"קרה אירוע מדהים: הבורסות האמריקניות לא הגיבו באופן צפוי לשינוי במצב העסקי והירידות היו מינוריות. אני מעריך ששנה הקרובה המצב הזה ישתנה והן יגיבו בצורה יותר דרסטית. כיום, ללא ספק, נכסים מתומחרים בצורה לא הגיונית.

כמו כן, נשמע על אקזיטים נוספים, כפי ששמענו בחצי שנה האחרונה – רכישת מוביט על ידי אינטל, פורסקאוט, שנמכרה לקרן אדוונט, מכירת סייבר איקס למיקרוסופט, רכישת ספוט על ידי נט-אפ ועוד. כמו כן, למרות הקורונה, סטארט-אפים רבים סגרו סיבובי גיוס כספים נוספים בעיצומו של המשבר, ואני מאמין שמגמה זו תימשך בשנה הבאה".

עדית חן, סמנכ"לית מערכות המידע של דואר ישראל

כיצד ניתן לסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"הקורונה הביאה לכך שמה שקרה לא דומה למה שתכננו".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"שאירועים גלובליים משנים סדרי עולם והטכנולוגיה משחקת תפקיד משמעותי בסדר העולמי המתהווה".

עדית חן, סמנכ"לית מערכות המידע של דואר ישראל. צילום: לואיז גרין

האם לדעתך הממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"לא".

מה את חוזה שיקרה בשנה הבאה?
"ארגונים ימנפו את מה שהם הצליחו לעשות בצל הקורונה ויסדרו את מה שחטף מכה בזמן המשבר. יש מקרים שביתן ניתן להוציא מהלימון לימונדה, וזה מצוין, ויש מקרים שבהם הלימון מוחלף לפומלה, שהוא פרי הדר לא אלגנטי, אבל פחות חמוץ מלימון".

ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"השנה החולפת עמדה, כמובן, בצל הקורונה, שגרמה להאצה של מגמות שראינו אותן עוד קודם. האימוץ של כלי דיגיטל וענן כבר היה כאן, אבל קיבל תאוצה בחצי השנה מאז שנכנס לחיינו הנגיף, והשינויים שנוצרו כתוצאה מכך.

אחד הטרנדים החזקים שהובילו לתהליכים הללו הוא של העבודה מהבית. פתאום ארגון מצא את עצמו בסיטואציה שבה יותר מ-80% ממועסקיו עובדים מהבית. לפני עשור בלבד זה היה כמעט בלתי אפשרי, אבל כיום הטכנולוגיה מאפשרת זאת. השינוי הזה מחייב ארגונים לבצע התאמות לא מעטות, לשים דגש על אבטחת מידע ולנטר טוב יותר את הרשת הארגונית, שבבת אחת יצאה מהמשרדים ונפרסה על שטח גיאוגרפי נרחב. זה בא לידי ביטוי בביקוש שנוצר בחודשים האחרונים לאנשי מקצוע בתחומי ה-IT והפיתוח, בדגש על עולמות הענן והסייבר".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"אחד החששות המסורתיים של ארגונים בנוגע לעבודה מהבית, בדגש על חברות היי-טק, הוא לפגיעה בתפוקות של העובדים ובאיכות התוצרים. במהלך הסגר הראשון ובתקופה שאחריו, החששות האלה עמדו למבחן, וראינו שלא רק שהתפוקות לא ירדו בתקופה זו, אלא שבמקרים לא מעטים הן אף גדלו. התשתיות אפשרו את העבודה מרחוק, וכמעט כל דבר שניתן היה לבצע במשרד אפשר היה לעשות גם מהבית. מדובר בהישג גדול של אנשי ה-IT בארגונים, שבהשקעה גדולה הצליחו, בתוך מספר ימים, להקים מערכים שלמים של עבודה מרחוק, והוכיחו את הקריטיות של הטכנולוגיה לפעילות התקינה והרציפה של הארגון".

ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד פרולוג'יק, צילום: נדב כהן יונתן צילום: נדב כהן יהונתן

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"המגזר שלנו שונה מהמגזרים האחרים במשק. ענפי הטכנולוגיה המשיכו לעבוד לאורך כל התקופה ולכן נפגעו פחות ביחס לענפים אחרים במשק.

הממשלה שמה דגש על סיוע לענפים החלשים יותר במשק, שהפגיעה בהם הייתה קשה ומשמעותית הרבה יותר, ופחות על סיוע לקטר של הכלכלה הישראלית. יוצא דופן הוא סקטור הסטארט-אפים – חברות שעוד לא הספיקו לצמוח וסובלות כעת מירידה בגיוסים. להם צריכה המדינה לתת תמיכה עמוקה יותר, כדי לאפשר את המשך הפעילות של מנוע החדשנות הישראלית".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אני צופה המשך של חוסר הוודאות עד שתימצא תרופה או יימצא חיסון לקורונה. זה מחייב חברות וארגונים להמשיך ולפעול מתוך זהירות ואחריות.

באופן כללי, ההיי-טק הישראלי ישחק תפקיד חשוב ביציאה של ישראל מהמשבר הכלכלי, ומגזר הטכנולוגיה ימשיך להפגין ביצועים טובים. אני מעריך שארגונים ימשיכו לחזק את היכולות הטכנולוגיות שלהם, ואף יגדילו השקעות בחלק מהתחומים. נראה הגדלה של ההשקעות בתחומי הסייבר, הדיגיטל, התשתיות והתקשורת – התחומים שיאפשרו לארגון להמשיך לפעול בכל מצב, ולספק ללקוחותיו שירותים ומוצרים בחירום ובשגרה".

משה לסמן, מנכ"ל ומייסד גלובל דטה סנטר

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"משבר הקורונה חשף את העוצמות והמורכבויות של תחום ההיי-טק בארץ ובכלל בעולם. בצד של העוצמות, ההיי-טק, לצד המדע, העמידו לרשות האנושות את הכלים החזקים ביותר להתמודדות עם הקורונה והשלכותיה: החל מטכנולוגיות לאיתור נדבקים, איתור מגעים, חשיפת שרשראות הדבקה ואכיפת בידוד, ועד טכנולוגיות לאבחון המחלה והתפתחותה ופתרונות לעבודה מרחוק ולניהול דיגיטלי של תהליכים שהתבצעו פנים אל פנים – הן בממשלה והן במגזר הפרטי. בצד של המורכבויות, ההחלטות להשתמש באמצעים טכנולוגיים להתמודדות עם הקורונה מביאות אותנו לסיטואציה שבה הטכנולוגיה משמשת לא רק כדי לזהות בני אדם, התנהגויות ורגשות, אלא גם כדי לזהות מה קורה בתוך הגוף של מסות של אנשים. מציאות זו מעלה שאלות מהותיות בנוגע לפרטיות ולבעלות על המידע.

ברמה האופרטיבית, השנה שחלפה המחישה את המרכזיות של חוות שרתים בהתמודדות עם משבר דוגמת הקורונה. לקוחות שמתארחים בחוות שרתים לא היו צריכים לדאוג לתפעול המערכות שלהם".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"משבר הקורונה העצים אצלי את התפיסה שלפיה למי שמפתח, מיישם או משווק טכנולוגיה יש אחריות לא רק כלפי שורת הרווח, אלא גם ביחס לאופן שבו הטכנולוגיה תשנה אנשים, קהילות, מדינות ואת העולם בכלל. חיוני שאנשי ההיי-טק יפנימו את האחריות הזו ולא ישאירו אותה לאנשי ציבור או לאנשי מדעי החברה והרוח".

משה לסמן, מנכ"ל ומייסד גלובל דטה סנטר. צילום: ניב קנטור

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"הממשלה עושה לא מעט בתמיכה בחדשנות, אבל מה שחסר לי הוא התוויית אסטרטגיה ממשלתית בנושאים שונים הקשורים בטכנולוגיות בכלל ובענף ה-IT בפרט. כך, לדוגמה, לא מכבר קראתי לממשלה ללמוד ממדינות כמו אירלנד, ולגבש ולהפעיל תוכנית לאומית לדטה סנטרים, כדי שתשתית כה חיונית תעמוד תחת רגולציה בסיסית".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אין לדעת את העתיד והדבר המדויק ביותר שאפשר להגיד הוא שבמסגרת חוקי הטבע, כל דבר בעולם ההיי-טק ובעולם בכלל יכול להתהפך לכל כיוון בכל רגע. יחד עם זאת, אני מאמין בחוסן, בעוצמה וביכולות של תעשיית ההיי-טק בישראל, שיודעת להתגבר על קשיים ולהתאים את עצמה למציאות משתנה. כל אלה יסייעו לענף לצלוח את משבר הקורונה ולצאת ממנו מחוזק".

לחלקים הקודמים של הפרויקט לחצו כאן, כאן, כאן וכאן. החלקים הבאים – אחרי ראש השנה.