אבטחה, אי קומרס ואחריות חברתית: עוד בכירים מסכמים את השנה

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה לאחריות תאגידית

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"ראינו קפיצה במעורבות החברתית של חברות ההיי-טק במענה למשבר. זה היה מרשים לראות חברות שפעילות חברתית מגבירות את המעורבות וחברות שעד כה לא היו פעילות בזירה הזו קפצו למים בגדול. מהצד השני, עדיין לא ברור מה היקפי התרומה, היות שהשקיפות נמוכה".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"הקריאה 'לא להשאיר אף אחד מאחור' מקבלת משנה תוקף בהקשרי הטכנולוגיה. רמת החיבור הטכנולוגי של אדם היא כמעט בבחינת להיות או לחדול עבורו. זהו אתגר דרמטי בהקשר עולמי ומקומי והזדמנות לחברות ההיי טק להציג פתרונות כולל של טכנולוגיות פשוטות יותר".

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. צילום: שרון עמית

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"במידה רבה, ההיי-טק היה עד היום חסין מהמשברים שעברו על המשק הישראלי והתנהל כשמורה כמעט נפרדת. נדמה שהפעם יהיה שבר – אולי עמוק פחות מכלל המשק, אך עדיין שבר. המחיר השלילי של העבודה מהבית ילך ויתחזק מבחינת ההון החברתי, סדרי העדיפיות של עובדים ומעסיקים כאחד יעברו שינוי מבחינת השכר, ההטבות וכו'… ואני מקווה שיתחזק החיבור של חברות לאתגרים החברתיים, לאחריות התאגידית ולתרומה לקהילה".

רונן מואס, מנכ"ל ESET ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"המודעות לסייבר במגזר העסקי נמצאת בשיא. פתרונות הסקיוריטי כבר לא מתייחסים לאבטחת מידע רק כחומת אש ומוצרי אבטחת קצה, אלא כמערך שלם, שכולל מספר שכבות הגנה. המידע והמערכות של הארגון כבר לא נמצאים רק במשרד, אלא הם מפוזרים בשירותי הענן, כך שעולם ההצפנה צובר תאוצה כרכיב אבטחה חשוב וכקו הגנה אחרון בהגנה על המידע.

מודעות זו מחלחלת גם למגזר של המשתמשים הביתיים וראינו עלייה בהבנה שלהם שהגנת סייבר הכרחית בכל בית, כמו מנעול לדלת הכניסה. כיום, יותר ויותר מבינים שגם המחשב של הילדים הוא נקודת תורפה שחובה להגן עליה, כדי למנוע מהם חשיפה לנוזקות, לפריצה של מצלמות חכמות, לגניבת זהויות ולהונאות.

הקורונה, הכוכבת הגדולה ביותר של תש"ף, גרמה לתחושת אי ודאות, שמקשה על תכנון לטווח ארוך. אבל זה נתון שאין לנו שליטה עליו ולכן אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות לשיפור המצב, על מה אנחנו יכולים להשפיע, ויש לתת על זה את הדגש, ולשם כך לחשב מסלול מחדש".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"עם תחילת המשבר חווינו את קו פרשת מים בין העולם הישן לזה חדש. דארווין כתב: 'לא החזק שורד אלא זה המסתגל במהירות לשינוי', ויש פה מצב שצריך להסתגל אליו כמה שיותר מהר, לאתגר את כל מה שעשינו ולהתאים אותו למצב החדש, כולל לבחון שיטות עבודה, מוצרים ושירותים הניתנים ללקוחות.

עוד תובנה שהגעתי אליה היא שלאחר שהקורונה תעבור יום אחד ונחזור לצמיחה, היחסים שפיתחת עם השותפים העסקיים שלך ייבחנו. חייבים לחשוב לטווח ארוך, עם הרבה אורך רוח, במיוחד בעבודה עם שותפים עסקיים שפיתחת איתם יחסים במשך תקופה ארוכה".

רונן מואס, מנכ"ל ESET ישראל. צילום: יח"צ

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"ענף ההיי-טק בישראל כל כך חזק ועצמאי וצריך בעיקר שהממשלה לא תפריע. לצערי, זה לא מה שקורה. כך, למשל, הנחיות התו הסגול לשוק העבודה לא מספיק ברורות ואף לוקות בגמישות אפסית. אם המטרה היא לשמור על המשק הישראלי, אין אפשרות להגדיר כמה הגדרות כלליות ולצפות שזה יתפוס לכל העסקים והחברות. הלוואי שהיה קו סיוע שעוזר לעסקים לבחון מקרים שאין להם מענה בתקנות ובודק איתם מה אפשר לעשות, איך אפשר בכל זאת להמשיך לעבוד, תוך שמירה על הבריאות".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הקרובה?
"אני אדם אופטימי מטבעי ולכן, מאמין שחיסון יימצא במהלך השנה הבאה והקורונה תהפוך לעוד מחלה. ההופעות והטיסות לחו"ל יחזרו, והעולם ישוב – בגרסה משופרת.

באשר לשיטות העבודה, העולם כבר עשה את השינוי ולא יחזור לאלה הקודמות. באיזון נכון של עבודה מהמשרד ומהבית, זה יהיה שינוי מבורך. כמו כן, יותר מערכות יעברו לענן, כדי לאפשר עבודה מכל מקום. הלקוחות וגם נציגי החברות הגדולות מבינים שאפשר גם אחרת. כך, אם פעם, כדי לבצע פגישה אצל לקוח, עובדים היו נוסעים רחוק לכמעט יום שלם, כיום מבינים שזה יכול לקרות בזום ולחסוך זמן יקר. כחלק ממודל העבודה מכל מקום, הצורך באבטחה עולה ויוסיף לעלות, ועוד חברות יפתחו מוצרים שמותאמים לכך".

גדי מיקלס, ראש חטיבת החדשנות באי-ביי ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"בתחושה מעורבת. מצד אחד, גם בשנה לא פשוטה כמו זו ראינו כמה ההיי-טק הישראלי חזק ועוצמתי. גיוסי ההון מגיעים לשיאים חדשים וסטארט-אפים ישראליים מוסיפים לצמוח ולגדול. מהצד השני, המספרים מלמדים אותנו שאמנם נכנסים סכומי כסף גבוהים יותר, אך פחות חברות נהנות מכך. אנחנו שומעים על עוד ועוד חברות שמפטרות, נסגרות ומוציאות לחל"תים, והדבר גורם לפגיעה קשה בכלכלה הישראלית – הן במישרין, בעובדים, והן בעקיפין, בנותני השירותים ובמערך התומך של אותן חברות.

בעוד שאני מעודד ממצב ההיי-טק הישראלי נכון להיום, ככל שמשבר הקורונה יימשך, אני חושש שהדבר עלול להוביל לפגיעה קשה יותר במשק הישראלי, כולל בו".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"חשבתי כך גם לפני משבר הקורונה, אבל זה רק חידד לי את התובנה עוד יותר – כמה החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בתכנון תוכניות אחרות. בדרך כלל, בעולם ההיי-טק נוטים לייחס חשיבות עצומה לבניית מפת דרכים ותוכניות שנתיות, אבל המציאות בדרך כלל טורפת את כל הקלפים. על אחת כמה וכמה במשבר הנוכחי. זהו אחד הכללים החשובים ביותר בעיניי בעולם: החדשנות – היכולת לתכנן תוך כדי שמירה על גמישות מקסימלית ובניית יכולת להגיב לשינויים בזמן אמת או היערכות לתרחישי קיצון מבעוד מועד".

גדי מיקלס, מנהל תחום חדשנות באי-ביי ישראל. צילום: יח"צ

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"עכשיו, יותר מתמיד, תחום האי קומרס זקוק לתמיכה מצד הממשלה, בעיקר לאור המשבר הכלכלי שאליו נקלעו בעלי עסקים רבים. עסקים קטנים מבינים שהמסחר אונליין יכול לסייע להם להציל את עצמם מגזר דין של פשיטת רגל. המסחר המקוון יכול להטות את הכף של עסקים לשבט או לחסד, ועל הממשלה להירתם גם היא למאמץ – לטובתם.

אחת הדרכים של הממשלה לסיוע היא ביצירת שיח ישיר להבנת הצרכים של בעלי העסקים הקטנים, תוך שילוב ידיים עם בכירי האי קומרס מהחברות המובילות בפעילות זו בישראל".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"בהמשך לתובנה שלי לגבי תכנון תוכניות, אני חושב שכדאי להיות מאוד זהיר עם תחזיות. עם זאת, יש כמה דברים שאפשר להצביע עליהם. כך, למשל, הקורונה הביאה אתה ביקוש אדיר בעולם האי קומרס, שהולך וגדל מחודש לחודש. זאת, בין היתר מאחר שעוד ועוד בעלי עסקים עוברים להתפרנס ממסחר באונליין, עקב האתגרים והמגבלות שיש בעקבות משבר הקורונה. הטרנד הזה ילך ויגבר.
כמו כן, נשמע על שיטות חדשניות לקיום מפגשים במקומות העבודה פרט לשיחות וידיאו, מאחר שיותר ויותר חברות מדווחות על פגיעה ביעילות ובאפקטיביות לטווח הארוך בעקבות העבודה מהבית.

ככלל, אני רוצה להאמין שתימצא התרופה לקורונה ושנוכל לחזור לנורמליות, ושבשנה הבאה נחגוג את ראש השנה עם המשפחות המורחבות שלנו, ללא מסיכות וריחוק חברתי".

עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"ההיי-טק הישראלי תמיד ידע לצמוח ממשברים ולשנות מוסכמות ומודלים. כך גם עם הקורונה, שהובילה תהליכים והאיצה אותם. משברים כאלה מכריחים אותנו להיות מפוקסים גם על מטרות קצרות טווח ולהיות יותר חדים.

ראינו את המעבר לעבודה מרחוק, יחד עם טרנספורמציה דיגיטלית של ארגונים ולקוחות במגוון תעשיות, שמשתמשים בתשתיות ענן כדי לענות על דרישות המחשוב הגוברות. כמו כן, ארגונים עם תשתיות ומערכות עם ארכיטקטורה חזקה ויציבה צלחו את המשבר בצורה מעוררת כבוד, הן מבחינת היציבות והן מבחינת הביצועים, לנוכח גידול חד בביקושים בעולם האונליין.

התקופה הזו לימדה אותנו על החשיבות של הטכנולוגיה ובנייה נכונה של ארכיטקטורה, כמאמר הפתגם: 'מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת'.

ראינו גם שינוי קיצוני בהתנהלות התעשייה כולה, עם ביטול הנסיעות לחו"ל והמפגשים הבינלאומיים, מעבר של הכנסים לאונליין והצמיחה הענקית של אפליקציות רלוונטיות, ובראשן זום.

כמו כן, התרגשתי לראות את המוח הישראלי במיטבו השנה. היה מרשים לראות יוזמות לטובת המאבק בקורונה, עם המצאות חדשות או התאמת הטכנולוגיה שלהן לצרכים החדשים".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"התובנה המשמעותית ביותר היא שאפשר לעשות הרבה מרחוק, אבל זה כרוך בשינוי תפיסתי, תרבותי וניהולי שהחברות צריכות לעבור. זה כולל מעבר למודל היברידי ואג'ילי, כאשר כל זה מתבטא באספקט הטכנולוגי. חברות פתאום הפנימו עד כמה הענן קריטי להמשכיות עסקית, למעבר חלק לעבודה מרחוק ולגמישות הנדרשת לצמיחה ולהרחבת הפעילות שלהן.

ברמה הפילוסופית, נדהמתי לראות עד כמה היצור האנושי מסתגל לשינוי. המעבר לעבודה מרחוק ועשיית עסקים מרחוק תוך שינוי דפוסי ההתנהגות היה מהיר מעבר למצופה".

עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל. צילום: ניב קנטור

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"אמנם, כוחו של ענף ההיי-טק נבע תמיד בין היתר מעצמאותו ומהחירות היחסית שקיבל מהממשלה בעשיית עסקים. אלא שאני חושב שבמשבר חסר תקדים כמו זה, טוב עשתה הממשלה שהתערבה וסיפקה תוכניות סיוע, בעיקר לסטארט-אפים. כך גם העובדה שמודלים שנראו בלתי ריאליים פתאום קיבלו עידוד ממשלתי, כגון מעורבותם של משקיעים מוסדיים בהיי-טק הישראלי. שינויים כאלה הם מבורכים. זה נכון שתמיד אפשר לעשות יותר, אבל אני סומך על יזמי ההיי-טק הישראליים שייצאו מהמשבר גם ללא עזרה מפליגה".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"תימשך התאוצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות. כך גם אימוץ הענן. באשר לעבודה מהבית או מהמשרד, לאחר שיימצא חיסון – מה שאני מקווה שיקרה במהרה – ארגונים יעברו מהר מאוד למודל היברידי".

אילן סגלמן, מנהל הפיתוח העסקי בישראל בדיגיטל אלמנט

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"תש"ף הייתה שנת מבחן לארגונים רבים. חוסר היציבות הגלובלי דרש מחברות רבות לשנות את פניהן באופן מהותי, להתגמש ולבצע התאמות במהירות, לרבות חברות היי-טק. המושג הדרוויניסטי 'הישרדות המתאימים' הפך בתקופת המשבר לנכון יותר מתמיד, וחברות שידעו להתאים את עצמן במהירות למצב החדש שרדו ואף שגשגו.

חברות למדו שניתן, ואולי אף רצוי, לעבוד מרחוק, למדו איך למכור מרחוק, כיצד להתמודד עם הבלתי צפוי, ואיך להתגמש ולבצע שינויים תך כדי תנועה. אף על פי שהשנה הייתה מאתגרת, היא פתחה הרבה הזדמנויות בעולם ההיי-טק".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"חברות מכל סוג וסדר גודל הבינו את ההכרח בנוכחות דיגיטלית, משום שהיא מאפשרת התאמה מהירה של העסק למציאות המשתנה במהירות. חברות שהיו צריכות לבנות נוכחות דיגיטלית מאפס סבלו יותר, כי הן לא יכולות היו להתגמש נוכח השינויים הדרמטיים שהביאה תקופת המשבר".

אילן סגלמן, מנהל פיתוח עסקי בישראל בדיגיטל אלמנט. צילום יח"צ

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"רבים סבורים שענף ההיי-טק לא נפגע מהקורונה ולכן חושבים שלא נכון לסייע לו. האמת היא שחברות רבות נפגעו קשה מהמשבר והממשלה צריכה להתייחס להיי-טק כמו לכל ענף אחר במשק שצריך סיוע. חשוב לזכור, וזוהי לא סיסמה, שענף ההיי-טק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית, ופגיעה בו תביא לפגיעה אנושה במשק וביכולת ההשתכרות".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"צפוי שנראה האצה בחדשנות, שתבוא לידי ביטוי בהשקות מהירות יותר של מוצרים ופתרונות טכנולוגיים שישמשו עסקים ושווקים שנפגעו קשות מהמשבר, כגון פרסום, תיירות, היסעים ותעופה. מתוך הקושי, הצורך וההכרח צומחת היצירתיות ונוצרים פתרונות חדשים.

בנוסף לכך, הרגלים שנרכשו על ידי צרכנים וארגונים בתקופת המשבר יישארו אתנו גם אחריו, ישתכללו וישפיעו על סגנון החיים ותרבות העבודה שלנו, בין היתר בכל הקשור לרכישות אונליין, שיחות וידיאו, התחברות מרחוק, אבטחת מידע, פרסום וגיימינג. צפוי שנראה סטראט-אפים זריזים שיביאו פתרונות חדשניים לשווקים וימשיכו להצדיק את ישראל כאומת הסטארט-אפ".