המשך הפרויקט: בכירים מסכמים את השנה בהיי-טק

יונתן סרוסי, מנהל מרכז הפיתוח של דרופבוקס בישראל

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"זו הייתה שנה מורכבת, עם משבר הקורונה, שהציב בפני התעשייה לא מעט אתגרים, לצד פוטנציאל להאצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית. היה ברור עוד לפני הקורונה שתחום זה יפרח בעתיד וכעת, בהינתן הסיטואציה שעמה כולנו מתמודדים, יש תהליך טבעי של האצת אימוץ טכנולוגיה זו, מה שהוכיח ששימוש נכון בכלים דיגיטליים מטפח שיתוף פעולה ויעילות בעסקים. רוב העסקים, אפילו הקטנים יותר, עברו לפעילות דיגיטלית בהיבט השיווקי והתפעולי – משלוחים, שיפור הלוגיסטיקה ועבודה מהבית. חבל שנדרשה טרגדיה עולמית כדי להגיע לנקודה זו, אבל אני מקווה שזה אומר שעסקים יהיו מוכנים יותר לבלתי צפוי.

מבחינת השקעות, היה חשש להאטה בתחילת המשבר, אך בהמשך גם המשקיעים וגם החברות ראו את ההזדמנויות הקיימות והגיבו מהר".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"הצורך בגמישות – החל מהנוכחות הפיזית, דרך כלי העבודה וכלה בשיטות העבודה. חשוב לשמור על כוח אדם איכותי ועל מנת לעשות זאת, המנהלים חייבים להיות גמישים בהיבט של שעות עבודה, מדידה על פי תפוקות ולא על פי שעות, ומתן כלים לעבודה מהבית, תוך שמירה על שיתופיות ועבודה בצוותים".

יונתן סרוסי, מנהל מרכז הפיתוח של דרופבוקס בישראל. צילום: יח"צ

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"בסך הכול, קיימת תמיכה ממשלתית באמצעות רשות החדשנות ותוכניות שונות, בעיקר לסטארט-אפים ולתחום הסייבר. יש מקום לחשוב על הרחבת היריעה לתחומים חשובים נוספים, כגון המוביליטי וטכנולוגיות הסביבה".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"זה תלוי מאוד בזמן שייקח עד שיושג החיסון לקורונה, אבל בגדול, אני חוזה שנת התאוששות ובעיקר הסתגלות. חברות ילמדו להתייעל כתוצאה מהמשבר, לנצל הזדמנויות כדי לצאת חזקות יותר. אלה מהחברות שישכילו לשנות מודל עסקי או לבצע התאמות מסוימות כדי להתאים את עצמן לסיטואציה העולמית הן אלה שיצאו חזקות. זה יכול להיעשות באמצעות, למשל, התרחבות בינלאומית, התייעלות טכנולוגית ואימוץ כלים שהן לא השתמשו בהם בעבר, כגון חתימה דיגיטלית.

בהיבט העובדים, צריך לבצע חשיבה מחודשת כיצד להעצים אותם, באמצעות אמון ובחירה בכלים שיאפשרו להם לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר, מה שיביא לתפוקה ללא קשר למיקום הפיזי – אם הם מבצעים את העבודה בארגון או בבית. זאת, על ידי הגדרת מטרות ויעדים, ומדידת תוצאות. אין ספק שלטכנולוגיה יש מה להציע לארגונים על מנת להתאים את עצמם לצורת העבודה החדשה, וחשוב לנצלה".

סעיד עמאשה, דירקטור מחקר ופיתוח תוכנה בשמיר אופטיקה

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"התפרצות הקורונה הביאה שנה של שינוי משמעותי, על כל גווניו. כמו כלל המגזר העסקי, גם עולם ההיי-טק חווה השנה זעזוע משמעותי, ועם זאת, השינויים פתחו פתח לשלל הזדמנויות עסקיות, והאיצו טכנולוגיות שלפני כן התקשו לפרוץ ולהבשיל.

במישור הארגוני, נדרשה הסתגלות מהירה לעידן של ריחוק חברתי, התמודדות עם אתגרים בניהול ישיבות מרחוק, בניהול עבודה מרחוק ובשמירה על גיבוש וחיבור בקרב העובדים. אלא שבמקביל להתמודדות הארגונית, הורגשה בהיי-טק עליה חסרת תקדים בביקוש לכלי אונליין – כלי האי קומרס והתקשורת המקוונת".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"תקופת הקורונה הבהירה את חשיבותם העצומה של תחום הדיגיטל ושל אפיקי הדיגיטל כטכנולוגיות קריטיות לעסקים ולתעשיית האופטיקה בפרט. אירועי השנה הזו הוכיחו חד משמעית שמדובר בטכנולוגיה שמסוגלת להוות אלטרנטיבה של ממש לערוצים מסורתיים, ושההחלטה להשקיע בפיתוחים בתחום תורמת רבות לחוסן של חברות, לרבות בעתות משבר".

סעיד עמאשה, דירקטור מחקר ופיתוח תוכנה בשמיר אופטיקה. צילום: יח"צ

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"בניגוד לענפים אחרים, אני מתרשם שההיי-טק פחות נפגע מאירועי הקורונה. הריחוק החברתי לא פוגע בצריכת מוצרי ההיי-טק, ולעיתים אף מחזק אותם כחלופה לאמצעים הפיזיים, שאינם נגישים בתקופה זו. לפיכך, כל עוד תישמר הגמישות המחשבתית בתחום, לא סיוע ממשלתי הוא שיעזור לשמור על יציבות התחום, אלא בחירה חכמה של תחומי העיסוק ושל ערוצי השיווק".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"בכל הקשור לטכנולוגיה, המציאות תמיד עלתה על כל תחזית. עם זאת, ניתן להעריך בזהירות שתחום ה-Virtual Try On-, המדידה וההתאמה מרחוק, יתחזק בעקבות החשיפה המוגברת של הציבור לאי קומרס בתקופת הקורונה. מכאן נפתח צוהר לכניסת טכנולוגיות מציאות רבודה לשימוש עסקי נרחב, אולם לשם כך תידרש תעשיית ה-AR להגיע להישגים משמעותיים בזמן קצר.

בכל מקרה, העתיד בענף ההיי-טק תמיד טומן בחובו הפתעות והזדמנויות חדשות, כך שבתחום הזה, גמישות ויצירתיות הן שם המשחק, גם במשבר הקורונה וביציאה ממנו".

מאיר עמור, מנהל פעילות פייראיי בישראל

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"שנת תש״ף התחילה היטב ועם הרבה אופטימיות שצפויה שנה פעילה בכלל ובעולם הסייבר בפרט. עם התפרצות משבר הקורונה מגמה זו נבלמה, כי ארגונים נפגעו, כולל ארגונים קטנים ובינוניים. עם תחילת הקיץ ראינו התאוששות מוגבלת ואני מקווה שהיא תימשך עד לסוף 2020 ושהמצב ישתפר עוד יותר ב-2021.

ענף ההיי-טק התברך ביכולת התאוששות והסתגלות מהירה וביכולת עבודה מרוחקת מובנית, ויחד עם חשיבה מקורית, גמישות ושיתוף פעולה פורה, החברות תורמות להמשכיות עסקית מוצלחת של לקוחותיהן, מה שיכול לסייע להתאוששות שלהם".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"התובנה היא שבסופו של דבר, עסקי הליבה הקריטיים בארגון ימשיכו לפעול ולצרוך את המשאבים והפתרונות הנדרשים במיקוד, בזהירות יתר ובגמישות הנדרשת מכל הצדדים בתהליך".

מאיר עמור, מנהל פעילות פייראיי ישראל. צילום: ניב קנטור

האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"העדר תקציב מדינה פוגע משמעותית בהרבה ארגונים מבוססי תקציב, שעצרו תהליכי רכש עוד בשנה שעברה. עצירה זו פגעה בלא מעט פרויקטים וספקים גדולים וקטנים בתעשיית ההיי-טק המקומית, בנוסף למשבר הקורונה והשלכותיו".

מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אני אופטימי באופיי ומאמין שהפעילות בשנת תשפ״א, בעיקר בחציה השני, תחזור ותצמח. בעולמות ההיי-טק והסייבר, המהווים מנועי צמיחה קריטיים להתפתחות והצלחת הארגונים בארץ ובכלל בעולם, נראה את ההתאוששות מוקדם יותר".

יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל

כיצד את מסכמת את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
"תש"ף הייתה שנת מבחן להיי-טק ומסתמן שהוא עבר אותו בהצלחה. הייתה ירידה בגיוסים וחברות מסוימות נסגרו או נאלצו לפטר עובדים, אבל התעשייה בכללותה הוכיחה שהיא יציבה, קריטית לכלכלה וגמישה לשינויים. רוב החברות חסינות למיתון, והענף הצליח לשמור על יעילות ויצרנות, והכי חשוב – הוכיח שהוא קריטי לפתרון בעיות קיומיות, כמו בריאות, תקשורת בין אנשים ואספקה של מצרכים.

אהבתי לראות איך רבות מחברות ההיי-טק הישראליות התגייסו לעזור, בין אם בתרומות, בהתנדבות ובמקרים רבים במימון וביצוע של פרויקטים שנועדו לפתור בעיות קריטיות במשבר".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה?
"הקורונה הביאה להאצה משמעותית של תהליכים שהיו אמורים לקרות מזמן, כמו דיגיטליזציה של פעילויות ותשתיות, שירותי בריאות דיגיטליים וקידום האי קומרס, שהיה בפיגור בארץ לעומת מדינות אחרות.

אילוץ הוא זרז טוב לשינוי, והקורונה הכריחה אותנו לחשוב מחדש על כל מיני דברים שתמיד אמרנו ש-'אי אפשר' או ש-'בחיים לא יקרו'. מי היה חושב שנבקר בתערוכות מקצועיות מהבית, שנשתתף בהופעות בזום ונבצע רכישות של חברות בצורה מרוחקת, מבלי לפגוש את האנשים.

הקורונה חיזקה אצלי את האמונה שיש לי מזה שנים, שטכנולוגיה היא מצרך בסיסי ושכשאר מתעלים אותה לפתרון בעיות קיומיות, שמפריעות לקבוצות גדולות ורחבות, היא מסוגלת לחולל מהפכות משנות חיים".

יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל. צילום: יח"צ

האם את חושבת שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
"אני לא חושבת שהממשלה צריכה להשקיע כרגע כספים בהיי-טק. היא צריכה להשקיע בתשתיות תקשורת ובכוח אדם, שהם המשאבים העיקריים שיאפשרו את התפקוד היעיל של הענף.

יש מיליוני אנשים בישראל שנמצאים במצב כלכלי קשה מאוד כתוצאה מהקורונה, והתשתיות והמערכות פה נמצאות במצב ירוד. שם אני מצפה לראות את ההשקעה של הממשלה, תוך רתימה של תעשיית ההיי-טק".

מה את חוזה שיהיה בשנה הבאה?
"אני מקווה שהצורך שכפתה עלינו הקורונה יביא לרעיונות חדשים, שיעשו מהפכות בתחומים שהטכנולוגיה לא נגעה בהם מספיק עד היום, כי כיום הם בניהול ממשלתי או שלא היה בהם מספיק כסף, למשל חינוך, בריאות ורווחה. כמו כן, אני מקווה להמשיך לראות קצת שפיות בשוק העבודה בהיי-טק. העובדים והמעבידים צריכים להבין מה חשוב – לייצר מוצרים ושירותים חדשניים, שמביאים ערך כלכלי וטכנולוגי.

ישראל חייבת להישאר תחרותית בשוק ההיי טק העולמי ולהתרכז ביתרונות שלה – חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה. כמו בכל משבר גדול, מי שישחק נכון עם הקלפים יצא ממנו מחוזק ומי שלא – יתקשה לשרוד".

עידן ואריק פיינגולד, מנכ"ל ונשיא Comm-IT, בהתאמה

כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק?
אריק: "תש"ף הייתה שנה שבה הורגש ההבדל בין חברות שיודעות להגיב מהר ולהתאים את עצמן לעולם החדש לחברות גמישות פחות, שנשארו מאחור. העיקרון הדארוויניסטי הזה, של 'הישרדות המתאימים', בא לידי ביטוי בחברות גדולות ובסטארט-אפים כאחד".

עידן: "משבר הקורונה שימש זרז לאימוץ עבודה מרחוק ומודלים גמישים. חברות רבות הוציאו את הפעילות שלהן מהדטה סנטר המקומי או משירותי הוסטינג לענן וזכו לגמישות שהן זקוקות לה בתקופה המורכבת הנוכחית. יתרה מכך, חלה עלייה במודעות לאיומי הסייבר במשרד הביתי של העובדים – דבר שדחף ארגונים להשקיע באבטחת מידע בנקודה זו, שהייתה מאז ומתמיד מוזנחת ומהווה סיכון משמעותי לעסק".

מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלכם כתוצאה מהקורונה?
אריק: "גבולות העסק היטשטשו, ומודל חדש ו-וירטואלי של שיתופי פעולה נוצר בין חברות שידעו לפני כן לעבוד רק במודל פרונטלי. מודל מיקור-החוץ, לדוגמה, השתנה לחלוטין ונפתח לשיטות עבודה חדשות עם צוותים לא אורגניים, שלא בהכרח עובדים תחת קורת הגג של הלקוח".

עידן: "תרבות העבודה מרחוק כאן על מנת להישאר גם אחרי המשבר, כאשר העבודה מהמשרד הופכת לפחות משמעותית. מודלים חדשים של עבודה מאפשרים לחברות לספק שירותים מרחוק ולגדול בשווקים המקומי והגלובלי בסקאלות גדולות יותר מבעבר. האתגר שחברות רבות מתמודדות עמו הוא כיצד להמשיך לספק שירות מעולה, שהוא גם משתלם, בסקאלה גלובלית".

אריק פיינגולד, נשיא Comm-IT, ועידן פיינגולד, מנכ"ל החברה. צילום: ניב קנטור

האם אתם חושבים שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה?
אריק: "לצערי, לא מספיק. בחברות רבות, היכולת לשחרר עובדים לחל"ת לא עזרה לעסק לצמוח. במקום להתמקד בצמצום עלויות, היה חכם יותר אילו הייתה השקעה רבה יותר בחברות עצמן, על מנת שיפתחו מוצרים, יעסיקו עוד עובדים ויגדילו את התוצר שלהן. פעילות הממשלה גרמה לשוק ההיי-טק לפעול מתוך שיקול של מניעת הפסדים, אך לא מתוך מטרה לגדול".

עידן: "במדינות מתקדמות באירופה, מנגנון הפיצוי היה ממוקד בחברות. אלה קיבלו סיוע כספי על מנת להמשיך להעסיק את העובדים ולהניע את העסק קדימה. בישראל, חברות רבות נמצאות כיום ב-'מלכודת חל"ת', שבה כמעט ניתק הקשר בין העובד למעסיק וקיימת התלבטות, בשני הצדדים, האם לחזור לעבודה ומתי".

מה אתם חוזים שיהיה בשנה הבאה?
אריק: "ברמה הגלובלית, ניתן לצפות שבחציון הראשון של 2021 העולם ילמד להתמודד טוב יותר עם מגפת הקורונה – עם חיסונים, אבחונים מהירים ותרופות, שיהפכו את המחלה לקלה יותר. לכן, רק בחציון השני של השנה, שהוא מקביל לרבעון האחרון של תשפ"א, נראה צמיחה. שוק ההיי-טק, יוזמות פרטיות ותרבות הצריכה יניעו את הכלכלה בתקופת הצמיחה המחודשת. בדרך לשם, העולם יחווה תקופה קשה, להערכתי אפילו יותר מזו שאנחנו חווים כעת. יחד עם זאת, אני לא סבור שנחזור על ההיסטוריה של השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית במאה הקודמת, בשל ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית שחלה במאה האחרונה".

עידן: "ברמה המקומית, ניתן לצפות שפרויקטים ממשלתיים, ביטחוניים ותשתיתיים מסורתיים, שמאפשרים למפעלים וספקים רבים בארץ לפעול, ייפגעו. הגירעונות לא ייפתרו כל כך מהר, והתקציב שניתן מהמדינה לא יוכל להתמודד עם זה. לפיכך, אני צופה שהצמיחה ב-2021, או תשפ"א, תהיה קטנה יותר לעומת 2020, או תש"פ".