פייסבוק מפרטת את הצעדים שהיא נוקטת "להגנה על הבחירות בארה"ב"

הפעילות של פייסבוק בקמפיין הבחירות לבית הלבן לפני ארבע שנים עוררה ביקורת רבה מצד גורמים שונים ואף הביאה לשימועים למארק צוקרברג בקונגרס. זאת, לאחר שהחברה נקטה בשורה של צעדים שנויים במחלוקת, כאשר בין היתר היא מכרה, על פי הנטען, מידע על אזרחים אמריקניים כדי לטרגט אותם לטובת הקמפיין של דונלד טראמפ, ולא עצרה גורמים שנשלחו על ידי הקרמלין מלהפיץ פייק ניוז באמצעות שירות המודעות שלה.

אנחנו עדיין לא יודעים (ואולי גם לא נדע) מה "מעלליה" של פייסבוק הפעם, אבל נראה שברשת החברתית הפיקו לקחים מהקמפיין של 2016: החברה פרסמה היום (ד') מסמך המפרט כיצד היא "מגנה על בחירות 2020 בארצות הברית", כלשונה.

מה פייסבוק עושה בנושא?

בפייסבוק מחלקים את פירוט הפעולות שביצעו לשלושה: מניעת התערבות בבחירות, מלחמה בפייק ניוז והגברת השקיפות. במסגרת החלק הראשון היא ציינה כי הכפילה את צוות האבטחה שלה פי שלושה מאז 2016 וכעת הוא כולל יותר מ-35 אלף איש. בנוסף, לדבריה, היא הגבירה את שיתופי הפעולה שלה עם רשויות ביטחון ואכיפת חוק אמריקניות כגון ה-FBI והמשרד לביטחון המולדת, כמו גם עם בכירים בממשל האמריקני, ארגוני חברה אזרחית וחברות טכנולוגיה אחרות. כמו כן, לטענתה, מרכז הבחירות שלה יכול הפעם להגיב מהר יותר לאיומים על עצרות בחירות.

במסגרת המלחמה בפייק ניוז ובמידע מטעה, פייסבוק ציינה כי היא הסירה בשנה שעברה 6.5 מיליארד חשבונות מזויפים, כאשר את 99.5% מהם היא גילתה לפני שקיבלה פנייה כלשהי אודותיהם. כמו כן, היא משיקה בימים אלה מרכז מידע שמאפשר לגולשים לדעת היכן הקלפי שלהם ומתי הם יכולים להצביע. עוד פעולות שפייסבוק ביצעה בהקשר זה: הורדת מעורבות (Engagement) בכל הנוגע לפוסטים ומודעות המכילים פייק ניוז ביותר מחצי, על פי מחקרים; הסרת יותר מ-100 אלף פיסות תוכן בפייסבוק ובאינסטגרם שהפרו את מדיניות ה-"הפרעה לבוחרים" שלה בין החודשים מרץ למאי השנה; וסימון תוכן שקרי על ידי אחד מתשעת בודקי העובדות שהיא מעסיקה בארצות הברית. בחברה טוענים כי הם שלחו בשלושת החודשים הללו יותר ממיליון הודעות אזהרה לחשבונות שנמצא שפרסמו תוכן שאינו נכון.

באשר להגברת השקיפות, הרשת החברתית ציינה כי היא מחייבת מפרסמי מודעות פוליטיות להוכיח שהם מגיעים מהמדינה שבה הם רוצים להעלות אותן. במסגרת זו היא איתרה בתקופה שנסקרה יותר מ-750 אלף מודעות שכוונו לקהל האמריקני ולא ביצעו זאת. כמו כן, מדגישים אנשי פייסבוק, הפרסומות הפוליטיות כוללות מידע שמאפשר לגולשים לדעת מי שילם עליהן, והשיקה יכולת לעקוב אחרי מקורות המימון של מודעות שנוגעות לקמפיינים לנשיאות, לסנאט ולבית הנבחרים של ארצות הברית. בנוסף, החברה העלתה ארכיון של מודעות פוליטיות שפורסמו בפייסבוק ובאינסטגרם בשבע השנים האחרונות. שירות אחר של פייסבוק מאפשר לגולשים להפחית את המודעות הפוליטיות המוצגות להם בפלטפורמות שלה.

פייסבוק "התעוררה" ופרסמה את המסמך הזה לאחר מספר שימועים שנערכו לצוקרברג בקונגרס, שבהם הוטחה בו ביקורת קשה, בעיקר על ההתנהלות הבעייתית שלה עד כה, ובמרכזה מכירת נתוני המשתמשים, שהגיעו בסופו של דבר לגורמים פוליטיים. הדבר עורר הדים בתקשורת ובציבור בארצות הברית וברחבי העולם בעיקר בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבה נחשף כי פייסבוק מכרה לה נתוני גולשים, שבהם היא השתמשה לטובת לקוח הקצה שלה – טראמפ. על פי הערכות מסוימות, המודעות האלה הן שהביאו למועמד הרפובליקני את ניצחונו. קצפם של חברי הקונגרס יצא גם על החלטות שונות שקיבלה פייסבוק, בהן שלא להגיש מודעות פוליטיות לבודקי עובדות, ובכך לאפשר בעצם לכל מי שרוצה לפרסם פייק ניוז – החלטה ששונתה בעקבות כך.