מהם אתגרי הניהול של המנמ"רים בתקופת הקורונה?

בכנס המשרד החדש (The New Office) של אנשים ומחשבים, שעסק בהיבטי ניהול HR בארגונים שעבדו לעבודה היברידית, משולבת מרחוק ובמשרד, השתתפו גם שני מנמ"רים בכירים, טל נתנוביץ', סמנכ"ל בקרה ותפעול ומערכות מידע בסולל בונה, ורויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה, שהיא למעשה גוף ה-HR המרכזי של משרדי הממשלה. שניהם התייחסו לאתגרי הניהול בהיבט של משאבי אנוש, בתקופת הקורונה והעבודה מרחוק.

טל נתנוביץ', סמנכ"ל מערכות מידע, בקרה ותפעול בשיכון ובינוי – סולל בונה. צילום: פלי הנמר

נתנוביץ' דיבר על השאלה כיצד מחזקים את השייכות הארגונית ושומרים על רמת תפוקות גבוהה בתקופת הקורונה – תקופה שבה באופן טבעי תשומת לב העובדים מוסחת על ידי גורמים רבים, חששות וחוסר ודאות. "בחברות שנפגעות בעקבות הקורונה, ברור שיש דרישה שהעובדים שלא הוצאו לחל"ת או פוטרו, ישיגו תפוקות רבות יותר", אמר נתנוביץ'. "אולם מהצד שני", הוא הוסיף, "גם ההנהלות מבינות שבתקופת משבר כמו הקורונה, יש היעדרות גדולה יותר של עובדים, הם פחות זמינים וכמות שעות העבודה האפקטיביות קטנה". הוא המשיך והרחיב כי "צריך להתמודד עם מציאות של תזמון שונה וקטן יותר של עבודה של העובדים בקבוצות, ולכן גם חברה שלא נפגעה חייבת להבין שאם לא תעשה צעדים יחד עם העובדים שלה, התפוקה תרד".

לדבריו, "בסולל בונה העבודה אפילו גברה בתקופה זו, ואפילו נרשמו מחזורים וצבר עבודות הכי גבוהים שהיו אי פעם".

"לכולם ברור שיש לשמור על העובדים ולא לפגוע בהם", ציין נתנוביץ, "אבל כיצד עושים זאת?" תהה. 

נתנוביץ' נתן מספר טיפים לקולגות שלו מה כדאי לעשות. בין השאר הוא הציע להביע אמון בעצמאות העובדים, להגדיר יעדים ומטרות מדידות ומדויקות, ולבצע בקרה בתדירות גבוהה יותר.

"במקביל", אמר, "יש לתת חופש פעולה רב יותר לעובדים שיוכלו לבצע שינויים, ולשוחח איתם כל הזמן כדי לבחון העמידה בלו"ז שלהם. מנהלים אצלנו נדרשו להיות קשובים לעובדים, להבין את הלחצים המופעלים עליהם גם מחוץ לסביבת העבודה, ולבצע השקעה אישית רבה יותר בלימוד והכשרה של נושאים מקצועיים". הוא המשיך והזכיר כי "לא צריך כמובן לזנוח את כל נושא התגמול של העובדים הבולטים. זה לא חייב להיות רק ברמה כספית, גם יום חופש על חשבון החברה, גמישות בשעות עבודה, קורסים על חשבון החברה, גיוון בתפקידים והעלאת האחריות – הם דברים לא פחות חשובים", אמר.

ומה באשר לחיזוק הזיקה לעובדים? נתנוביץ' אמר כי אכן יש תופעה בקרב חברות רבות, שחלק מהמהלכים שלהן הובילו לחוסר אמון של העובדים בחברה בגלל תופעות של הוצאת עובדים לחל"ת, ימי חופשה, הורדת שכר ועוד.

"מעבר לזה, בגלל העבודה מרחוק העובדים לא פוגשים את חבריהם למחלקה, תמיד חושבים שהדשא של השכן ירוק יותר, וזה בהחלט עלול לגרום לירידה במחוברות לעבודה", הוסיף ואמר נתנוביץ'. "אבל צריך לזכור שלכל שבת יש מוצאי שבת. גם הקורונה תיגמר יום אחד, וכולם רוצים שכאשר יחזרו לעבודה מלאה לא תהיה פגיעה במוטיבציה". ולכן הוא סבור שבתקופת משבר כמו כעת במשבר הקורונה, תפקיד המנהל/המנהיג נהיה הרבה יותר קריטי. עליו לגלות יותר הקשבה ושיחות אישיות עם כל עובד, ולהיות גמיש ככול האפשר. "רצוי שמנהל יציג את הדברים הטובים של החברה, הישגים, התקדמות ליעדים, יעודד שיח שחושף טענות של עובדים על פגיעה בהם, ולא להתעלם ולחזק אותם", סיכם נתנוביץ' את דבריו.

"לעבור במשרדי הממשלה לעבודה לפי תפוקות ולא לפי החתמת כרטיס"

ויצמן, מנמ"רית בנציבות שירות המדינה, העריכה כי המעבר לסגר השני יהיה קל יותר, מאחר שהוא ממשיך במידה רבה את ההיערכות של משרדי הממשלה מהסגר הראשון, והמתווה שנקבע אחריו.

"אין ספק שמעבר לעבודה מהבית במשרדי ממשלה היא סוג של מהפך", אמרה ויצמן. "מבחינת תשתיות וטכנולוגיה זה היה אפשרי גם לפני הקורונה, אבל לא היתה מותרת תרבות של עבודה מלאה מרחוק", היא סיפרה.

רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור

כאשר החלה המגיפה והיה צורך להעביר את רוב העובדים לבית, נערכה הנציבות בשני תחומים מקבילים, ויצמן מרחיבה כי "ראשית היה ברור שצריך לעבוד לעבוד לפי תפוקות במקום עבודה ולא לפי שעות עם החתמת כרטיס. כדי לעבוד לפי תפוקות צריך להגדיר אותן, וזה דבר שאנו מתמודדים איתו כל הזמן", המשיכה. היא סיפרה כי האגף שלה עומד לפרסם חוברת למנהלים, שתסביר במדויק איך מנהלים עובדים מרחוק, איך מגדירים ומודדים תפוקות, איך דואגים לקשר בין האנשים, ועוד.

"מעבר לזה, כל מנהל חייב לעקוב ולבדוק שתכניות העבודה מתממשות. באגף שלי לא הפסיקו לעבוד לרגע, אנחנו מחויבים ללו"ח זמנים, ואני כל הזמן עקבתי, דאגתי לקשר בין האנשים", הבהירה ויצמן. היא אמרה כי למרות היתרונות הרבים של עבודה מרחוק, היא מעריכה שאחרי שהקורונה תחלוף, משרדי הממשלה יעברו לעבוד במודל היברידי, כאשר התמהיל יהיה יום או יומיים בבית והשאר במשרד. "אין תחליף למגע האנושי ולקשר עם האנשים", אמרה ויצמן לסיום.