פודקאסט אנשים ומחשבים: מהי המהפיכה הבאה בתחום הרפואה והבריאות בעולם?

בשנים האחרונות מתרחשת מהפיכה בתחום הרפואה והבריאות בעולם. בבסיס מהפכה זו שני גורמים: הראשון הוא משבר עולמי במערכות הבריאות ובתעשיית הביו-פארמה, המונע מגידול חד בהוצאה על בריאות ובעלויות פיתוח תרופות חדשות. הגורם השני מתייחס לפריצות דרך טכנולוגיות בתחומי ההנדסה, הביולוגיה והרפואה, המתרחשות בעולם בשנים האחרונות.

מהפכה זו מצמיחה תעשייה רב-תחומית חדשה, המתבססת על חיבור בין טכנולוגיות שונות מתחומי הביולוגיה וההנדסה ומכונה ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence). מדובר בתחום, המשלב שיטות ודיסציפלינות שונות מתחומי ההנדסה והביולוגיה, ונחשב לגל הטכנולוגיה הבא של המאה ה-21.

כעת יש למהפכה זו משמעות הרבה יותר קריטית, מאחר שהשילוב בין שני התחומים יכול להאיץ ולסייע במירוץ למציאת חיסון לקורונה, וגם לייצר פתרונות לאבחון מהיר של בדיקות לזיהוי הווירוס.

בישראל יש תשתית של מחקר והנדסה מתפתחת, שמייצרת פוטנציאל לפתח את התחום הזה ולהיות מובילה גם בנושא זה. זו הסיבה שלפני כחודשיים פרסמה רשות החדשנות קול קורא לחברות ישראליות שמפתחות פתרונות בתחום הביו קונברג'נס, לפיילוט משותף עם ממשלת דרום קוריאה.

בפודקאסט אנשים ומחשבים, שעסק בנושא הביו-קונברג'נס, ראיינו את ד"ר איתי קלע, שפיתח את התוכנית האסטרטגית הלאומית שהושקה לאחרונה ברשות החדשנות, שהוגדרה כמנוע הצמיחה הבא של כלכלת ישראל, ומשמש כמנהל המדעי של התוכנית. לד"ר איתי קלע ניסיון של יותר מ-15 שנים בתעשיית טכנולוגיות הבריאות ובהובלת תוכניות לפיתוח מוצרים רפואיים בתחום הביו-פארמה, הדיאגנוסטיקה ורפואה מותאמת אישית. קלע הוא בוגר שייטת 13, בעל תואר דוקטור בגנומיקה של סרטן וביולוגיה חישובית ממכון וייצמן למדע, והתמחה באונקולוגיה חיסונית וגנומיקה חישובית באוניברסיטת סטנפורד. ד"ר קלע זכה בפרס "המרכז לביולוגיה מערכתית" מטעם מכון ויצמן למדע.

ד"ר קלע, בוא נסביר למאזינים מהו תחום הביו קונברג'נס וכיצד הוא יכול לסייע בתחום הבריאות.

"הגעתי לנושא הזה במסגרת עבודת הדוקטורט שלי במכון וייצמן. המחקר עסק בניסיון להבין מהו המנגנון שגורם למחלת הסרטן. אז גילו, שבניגוד למה שסברו קודם, יש מספר רב של חלבונים שיכולים לגרום למחלה. אבל אז ראינו שיש בעיה של איתור ומדידת הגורמים, שזה בעצם שייך לתחום ההנדסה, מערכות מחשב ומידע. המשכתי את המחקר בסטנפורד, שם הצלחנו לשלב טכנולוגיה חדשנית בתחום הגנטיקה, שאפשרה לזהות בזמן קצר את כל הרפרטואר שמשפיע על המחלה. אז הבנתי את החשיבות של הקשר בין הביולוגיה לבין טכנולוגיות כמו דימות ובינה מלאכותית. זוהי בעצם מהפיכת הביו-קונברג’נס".

כלומר, אם הבנתי נכון, זה חיבור בין הביולוגיה להנדסה?

"אכן כן. אם במאה ה-20 עיקר החדשנות היה מבוסס על פיזיקה, הרי שבמאה ה-21 ניתן לייצר חומרים חדשים על ידי מערכות ביולוגיות, אפשר לייצר מערכות שמאפשרות זיהוי מהיר של מחלות מצד אחד, ומצד שני לייצר בעזרת מיקרו-אורגניזם מערכות כמו פלסטיק, ניילון, ואפילו עור. כל זה תלוי בשילוב של הנדסה נכונה, שמייצרת את התיעוש הנכון של הביולוגיה".

האם זה יכול לסייע במאבק למציאת חיסון או תרופות לקורונה?

"בוודאי. הבעיה העיקרית של הקורונה היא היעדר חיסון, שמשבית את כל העולם וגורם לנזקים אדירים. חיסון הוא תרופה, ואנו יודעים לייצר תרופה, רך זה לוקח כמה שנים עם השקעות של מיליארדים. הביו קונברג’נס יכול ברמה העקרונית להאיץ ולקצר תהליכים מסוימים, בתנאי שתהיה תשתית הנדסית מתאימה, שתהיה מבוססת על דאטה, יכולת אבחון אנשים לבדיקות ניסיוניות ועוד. ולא רק זה. תאר לעצמך, שבכל חנות או בניין שאתה תיכנס, במקום שימדדו לך חום תהיה מערכת שתדע לזהות בתוך דקות אם יש לך וירוס או לא. לשם העולם הולך, וזוהי, לדעתי, המהפיכה".

באחרונה פרסמה הרשות קול קורא לחברות ישראליות לפיילוט בתחום של הביו-קונברג’נס. במה המדובר?

"נכון. שלוש שנים חיפשנו אתגרים טכנולוגיים שיכולים לייצר את מנועי הצמיחה הבאים של החדשנות הישראלית. זיהינו שיש פה תשתית מחקרית מאוד מתקדמת, לצד תעשיית היי-טק מאוד מצליחה, ולכן אנחנו מתחילים להניע את השוק, כדי לייצר פה קלאסטר עולמי שישראל תהיה מובילה בו".

כמה חברות ישראליות פועלות בתחום?

"זה תחום צעיר, בכל העולם. בארץ אני מעריך שיש בין 60 ל-80 חברות, כאשר עיקר הניצנים באקדמיה. האתגר שלנו הוא לסייע להן, כדי שיבשילו לחברות מלאות, וכמובן לבנות את האקו-סיסטם הנכון, שיכול גם לסייע למערכת הבריאות שלנו".

מדוע דווקא בחרתם את דרום קוריאה כשותפה למיזם?

"דרום קוריאה היא מדינה שיש לה הרבה יכולות אקדמיות מצד אחד ותשתית תעשייה מאוד מתקדמת. הם מחפשים אצלנו את החדשנות, וכמובן פתיחת שווקים חדשים לעולם. זה מאוד מתאים גם לנו".

להאזנה לפודקאסט המלא לחצו כאן.