הטכנולוגיות המבשילות שיאפשרו לחיות עם הקורונה בשנים הקרובות – גם בישראל?

ברוב הערים בסין אזרחים ומבקרים חייבים להוריד אפליקציית קוד בריאות שנותנת חיווי מיידי האם האדם חיובי או שלילי, זאת כתנאי לאישור כניסתו לחללים ציבוריים. מסך ירוק פירושו שהאדם חופשי לנסוע, צהוב מציין כי עליו להיכנס לבידוד ואדום מראה שהוא חיובי.

בהודו הטמיעו אפליקציה שבודקת את מצב בריאותם של מטיילים, והאם הם יכולים לעלות לרכבת או למטוס.

באיחוד האמירויות, השיקו אפליקציה דומה לזו שבסין, והיא מופעלת בכניסה לשדה התעופה ובמעברים בין הנסיכויות.

אלו הן רק שלוש דוגמאות לטרנד הולך ומתגבר ברחבי העולם, של מערכות דיגיטליות שישמשו את בני האדם בשנים הקרובות, כחלק מתפישת עולם של חיים לצד הקורונה, המאפשרת אורח חיים סדיר פחות או יותר, ולא סגרים מדינתיים שמשתקים מדינות שלמות, כמו בישראל.

חברת המחקר גרטנר (Gartner) אומרת שטרנד הדרכון הדיגיטלי הוא חלק מיישומים שונים שכבר קיימים, או יפותחו בקרוב, והם ישפיעו על הכלכלה, ועל אורח החיים של כולנו, בעידן של הפוסט קורונה.

המגמות האלו מצטרפות לטבלת ה"הייפ סייקל" שגרטנר מפרסמת בכל שנה, ובה מציינים האנליסטים של הלשכה את הבשלות של טכנולוגיות שונות, והיא משמשת מדע לידע וכלי ניהול סיכונים שכרוכים באימוץ טכנולוגיות.

הדרכון הבריאותי ודומיו הצליח להגיע לדרגת בשלות בהיקפי הטמעה של עד 20 אחוזים, דבר שמאפשר לשלב אותם באותה טבלת הטכנולוגיות שיבשילו בשנים הקרובות.

באורח פלא כל אחת מאותן טכנולוגיות שמופיעות בטבלת ההייפ סייקל של גרטנר נותרו רלוונטיות לתקופה הזו, למרות שהן עוסקות בתחומים רחבים יותר עליהם דיברו לפני הקורונה.

כך למשל, אחת המגמות שגרטנר צפתה בתחילת השנה היא פיתוח אלגוריתמים בתחום ה-AI, בעלי תכונת "מגבירי אמון" במטרה, בין היתר, למניעת זיופים וגניבת זהויות, דבר חשוב מאוד ביישומי בריאות. 

מגמה אחרת, הקשורה לעולם החומרה אבל שיכולה להיות מגבלה בפיתוח יישומים, היא מגבלות הגודל בייצור שבבי הסיליקון. מציאת פתרונות למגמה זו חשובה, כאשר מדברים על יישומים ומערכות שיודעות לזהות ולטפל ב-DNA של חולים. אחד הפתרונות שעובדים עליו הוא אחסון נתוני DNA בביוכימיה, ולא על תצורות של סיליקון, כאשר הנתונים מספקים יכולות עיבוד באמצעות תגובות כימיות.

הטרנד הבא שנכתב, כאמור, לפני הקורונה ואקטואלי יותר מתמיד כעת: היכולת של כל אחד מאיתנו לייצר לעצמו זהויות דיגיטליות תאומות, גרסה אחת המייצגת אותנו בעולם האמיתי ואחת בעולם הוירטואלי. שינוי הזהות יכול להיעשות באמצעות קשר בין אדם למכונה, שתדע להשפיע על מצבו הנפשי של האדם, בעזרת גלי המוח שיש לו, על ידי הפעלת זרמים על המוח שישפיעו על מצב הרוח, או שיכולים לגרום למשל לעובד להיות עירני יותר. האפשרות הזו של יצירת זהויות כפולות תהיה אתגר כאשר יגיעו ליישם ברחבי העולם את הדרכון הבריאותי, ויתקלו בקושי לזהות את בעל הדרכון כאשר קיימת יכולת לשנות את הזהות הבריאותית שלו.

מה יסייע לישראל, הסטארט-אפ נייישן?

אבל עוד לפני יישום הטכנולוגיות כגון דרכון בריאותי, ישנם טרנדים נוספים, שחלקם מפותחים גם בישראל, הנותנים מענה לאתגר היותר ממשי כרגע: קיצור תהליכי החקירות האפידמיולוגיות, אפליקציות שמסוגלות לבצע בדיקות קורונה ולספק תשובות תוך 15 דקות, ומערכות נוספות שיכולות לקצר את זמני הבידוד הארוכים שנהוגים בישראל ובמדינות אחרות.

אלו הן טכנולוגיות מבשילות, שלפי מירב התחזיות תפרוצנה כבר בסוף השנה הזו ותהיינה בולטות גם ב-2021. היישום שלהן בישראל הוא חשוב ועשוי לחולל פה שינוי בכל המאבק בקורונה, שכרגע נע בין סגר להגבלות, בניסיון לשטח את העקומה.

האתגרים אצלנו הם לא רק ברמה הטכנולוגית אלא גם הבירוקרטית, כאלו הקשורים לתפישת הניהול של הקורונה, שאינה מספיק גמישה ומסוגלת לתת מענה לבעיות שצצות כמעט מדי יום.

האבסורד הזועק לשמיים הוא שכמו בתחומים אחרים בסטארט-אפ ניישן, חברות ישראליות כבר מעורבות בפיתוח יישומים לזירוז תהליכי בדיקות או סוג של דרכונים בריאותיים, אבל בארץ הדרך לאישורם מתנהלת באיטיות. יש לקוות שההבשלה של טכנולוגיות אלו בקצב מהיר במדינות רבות, תיושם גם בישראל, ובכך תזרז את פתיחת הכלכלה וחזרה לסוג של שגרה.