נורבגיה מאשימה: האקרים רוסים פרצו לפרלמנט שלנו

האקרים שלוחי הממשל ברוסיה עמדו מאחורי פריצה לפרלמנט הנורבגי באוגוסט האחרון. באירוע הסייבר גנבו התוקפים גנבו נתונים מחשבונות הדוא"ל של חברי בית המחוקקים, כך טענו גורמים באוסלו.

"מדובר באירוע חמור מאוד, הנוגע למוסד הדמוקרטי החשוב ביותר שלנו", אמרה אינה אריקסן סוריידה, שרת החוץ של נורבגיה. "בהתבסס על המידע שיש לממשלה על האירוע, רוסיה היא שאחראית לפעילויות הללו".

עם קורבנות הפריצה נמנו חברי מפלגת העבודה שבאופוזיציה, כמו גם מפלגת המרכז. שגרירות רוסיה באוסלו הכחישה את ההאשמות וכינתה אותן "לא מקובלות" ו"הרסניות ליחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות".

נורבגיה חברה בנאט"ו, ארגון שאותו תיאר ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, כאיום על המדינה, ושסוכנויות הביון הרוסיות ביקשו לשבש את פעילותו. טענות נורבגיה לא כללו כל ראיות טכנולוגיות לפריצה בסייבר. שרת החוץ סוריידה אמרה, כי שירותי הביטחון והמודיעין של נורבגיה עדיין חוקרים את האירוע. המשטרה הנורבגית סירבה להגיב וציינה, כי "החקירה מתנהלת".

בדו"ח שהנפיק צבא נורבגיה בחודש פברואר השנה נכתב, כי "המסר הכללי שמקדמת התקשורת הרוסית הוא שנורבגיה תופסת יותר ויותר את תפקיד המארחת, והיא מהווה את נקודת המוצא למיליטריזציה של נאט"ו באזור הארקטי" (אוקיינוס הקרח הצפוני). היחסים בין רוסיה לנורבגיה הפכו למתוחים יותר בחודשיים האחרונים. באוגוסט האחרון הרשויות באוסלו גירשו דיפלומט רוסי בגלל זיקתו לכאורה לריגול. כעבור ימים אחדים "נקמה" רוסיה בגירוש דיפלומט שוודי.

המחוקקים במדינות השונות מהווים לעיתים קרבות יעד למתקפות סייבר בשל עיסוקם בנתונים הקשורים למדיניות. בפברואר 2019 חווה הפרלמנט האוסטרלי פריצה בסייבר על ידי מה שראש הממשלה כינה "שחקן מדינתי מתוחכם". בדצמבר 2018 פורסם, כי מטה הבחירות לקונגרס של המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית נפגע מ"חדירת סייבר" במהלך קמפיין בחירות אמצע השנה. באוגוסט אותה שנה מיקרוסופט הזהירה את הציבור מפני ניסיונות של האקרים רוסים, הפועלים בחסות הממשל, שמיקדו את ההתקפות שלהם על כתובות דואר אלקטרוני של מצביעים וגופים שמרניים. מיקרוסופט גם אישרה מקרה, שבו האקרים רוסים ניסו לחדור לרשת המחשב של קלייר מק'סקיל, סנאטורית דמוקרטית ממיזורי, שלא נבחרה מחדש. בספטמבר אותה שנה אישרה גוגל, כי חשבונות Gmail אישיים של סנאטורים רבים ואנשי הצוות שלהם היוו יעד למתקפות שבוצעו על ידי האקרים זרים, אך לא פירטה את זהות התוקפים ומהות התקיפה.

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת

ביולי אותה שנה הואשמו 12 קציני מודיעין רוסים בבית משפט פדרלי בפריצה לרשתות המחשבים של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית במהלך המרוץ האחרון לנשיאות. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נטען בבית המשפט, כי הממשל הרוסי התערב בבחירות לנשיאות ופעל נגד המועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, ובמשתמע – כדי לסייע למועמד שבסופו של דבר נבחר, דונלד טראמפ הרפובליקני.

התובעים הפדרליים הצביעו על מזימה נרחבת של פריצה מתוחכמת לטובת הדלפה ופרסום של מסמכים ממטה המפלגה הדמוקרטית. על פי האישומים, קציני ה-GRU, המודיעין הצבאי הרוסי, פרצו בצורה שיטתית לרשתות המחשבים של המפלגה הדמוקרטית. הקצינים פרסמו את המידע שהשיגו, שכלל נתונים רבים, בחשבונות טוויטר מזויפים. בין השאר, המרגלים הרוסים ניסו לחדור למיילים של אנשי קלינטון ב-27 ביולי 2016 – בדיוק באותו היום שבו קרא טראמפ לרוסיה למצוא את המיילים של יריבתו. הקרמלין הכחיש את התערבותו בבחירות.

כחלק מחקירת הפרשה הוגש לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, דו"ח מודיעיני מיוחד – כמה ימים לפני שסיים את תפקידו ופינה את הבית הלבן לטראמפ ולאנשיו. הדו"ח שילב בין הערכות של ה-CIA, ה-FBI וה-NSA וקבע, שפוטין הורה על ביצוע מתקפות סייבר, שנועדו להטות את תוצאות הבחירות בארצות הברית לטובת טראמפ, כדי שיגבר על קלינטון. על פי הדו"ח, "מדובר בקמפיין חסר תקדים (בעוצמתו)". המבצע עליו הורה פוטין כלל, לפי סוכנויות הביון,  מתקפות סייבר רחבות ופעולות פריצה, שכוונו נגד גופים במפלגה הדמוקרטית וכן נגד יחידים, לרבות ג'ון פודסטה, ראש מטה הבחירות של קלינטון. זאת, לצד פרסום מידע באתר ההדלפות ויקיליקס ובאתרים נוספים.

על פי הדו"ח, "מדובר בהסלמה משמעותית במסגרת ניסיונותיה של רוסיה – ניסיונות רבי שנים – לערער את הסדר הליברל-דמוקרטי שמובילה ארצות הברית… רוסיה חפצה להשמיץ את קלינטון ולפגוע ביכולת שלה להיבחר לנשיאות – או לפגוע בשלטונה אם היא תיבחר. אנחנו מעריכים בוודאות גבוהה שפוטין וממשלת רוסיה העדיפו העדפה ברורה שטראמפ ייבחר לנשיאות".