הצעת חוק חדשה מבקשת להילחם ב-"צנזורה של הרשתות החברתיות"
ח"כ עמית הלוי מהליכוד מציע לחייב את פייסבוק, טוויטר והרשתות האחרות לפרסם בשקיפות מתי הן מצנזרות תכנים או חוסמות אנשים, או לאסור עליהן לעשות את זה בכלל ● זאת, על רקע טענות של אנשי ימין לצנזורה ואפליה לרעה
הצעת חוק שהניח היום (א') על שולחן הכנסת ח"כ עמית הלוי (הליכוד) מבקשת להילחם בצנזורה שמטילות הרשתות החברתיות, לטענתו, ובחסימות הגולשים. ההצעה תאסור על רשתות חברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וטיק-טוק למחוק תכנים שפרסמו משתמשים ולמחוק את חשבונותיהם. היא באה על רקע טענות שעלו באחרונה מהימין, שלפיהן פייסבוק וטוויטר חוסמות ישראלים שמביעים דעות ימניות לגיטימיות.
ההצעה מגדירה, בפעם הראשונה בחוק הישראלי, מהי רשת חברתית ומעמידה בפני כל אחת מהן שתי אפשרויות: להימנע באופן מוחלט מהתערבות בתוכן המפורסם על ידי המשתמשים או להפעיל כללי קהילה שקופים ושוויוניים.
החוק מגדיר "רשת חברתית פטורה" ו-"רשת חברתית מובלת". על זו הפטורה ייאסר להתערב בתוכן המפורסם על ידי המשתמשים, כמו גם "להסתיר, למחוק או לצנזר" את התוכן המפורסם בה ללא אישור המפרסם, למעט מקרים שבהם החוק מחייב, או אם בית משפט בישראל או ערכאה משפטית בחו"ל הורו לה לעשות כן. כמו כן, היא לא תוכל להגביל, לחסום או למחוק חשבונות קיימים.
"רשת חברתית מוגבלת", על פי הגדרתה בהצעת החוק, תהיה כזו שתפרסם מדיניות "ברורה, שוויונית ושקופה" בנוגע להסרת תכנים מצידה. כמו כן, היא תצטרך להציג למשתמש שנפגע מצנזורה שביצעה את הנימוק להתערבותה ותחויב להפעיל מערכת זמינה, שתיתן מענה למשתמשים שמבקשים לערער על הסתרת פרסומים בתוך 48 שעות בלבד.
החוק נותן למשתמשים שנפגעו מהתערבות של אחת מהחברות אפשרות לפנות לסעד משפטי: הוא יוכל לתבוע את הרשת החברתית. בנוסף, רשת חברתית מוגבלת שתחרוג מהקריטריונים שקבעה תהיה חשופה לתביעה מצד המשתמש בסכום של עד 25 אלף שקלים, גם ללא הוכחת נזק.
ח"כ הלוי אמר כי "החוק הונח על שולחן הכנסת כדי לאסדר, בראשונה בישראל, את פעילותן של הרשתות החברתיות. על אף השפעתן העצומה בחיינו בכל מובן ציבורי, אישי, כלכלי ומסחרי, אין כיום הגנה על המשתמשים והלקוחות מניצול ופגיעה".
"החוק החדש שהגשתי, לא יאפשר לענקיות הטכנולוגיה להמשיך לתפוס את החבל משני קצותיו – פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, טיק-טוק ואחרות יצטרכו להחליט האם האחריות על הפרסומים הינה על המשתמשים בלבד, והן לא מפעילות מנגנוני צנזורה וחסימת חשבונות, או שהן מתערבות בתוכן ואז הן מחויבות לזמינות ולכללים שקופים, בהתערבות שלהן ובערעור על ההחלטות, וכמובן חשופות לתביעה של המשתמשים", הוסיף.
תוכן ימני – לא, תוכן שמאלני – בשמחה?
הצעתו של ח"כ הלוי באה על רקע טענות של גולשים מהימין, בהם אנשי תקשורת בעלי דעות ימניות, כי הם נחסמו על ידי רשתות חברתיות, או שאלה צנזרו תכנים שהם פרסמו, בלי שעברו על כללי הקהילה או שהייתה לכך הצדקה אחרת. טענה נוספת היא שרשתות אלה נוקטות איפה ואיפה, בכך שהן לא מצנזרות תכנים ועמודים בעלי דעות שמאלניות. אחד הטוענים כך הוא יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה. בציוץ שפרסם בסוף יולי, לאחר שההפגנות נגד אביו מול מעונם ברחוב בלפור בירושלים החלו להתגבר, הוא כתב (בטוויטר): "למישהו יש הסבר איך פייסבוק מצנזרים כל פיפס ימני, אבל את העמוד שטוף האלימות, השנאה והפייק ניוז הזה (של תנועת קריים מיניסטר, שבולטת באותן הפגנות – י"ה) הם לא חסמו?" בהמשך הוא קרא לעוקבים שלו לדווח על העמוד וטען כי "זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות".
גם ח"כ אריאל קלנר מהליכוד פועל בנושא: הוא הגיש באחרונה הצעה לסדר היום של מליאת הכנסת, על מנת לדון בעניין. כמו נתניהו הבן, גם הטענות שלו מתמקדות בפייסבוק: "באחרונה ישנה עליה חדה בתופעת חסימות אנשי הימין בפייסבוק", כתב ח"כ קלנר בבקשה להצעה לסדר. "בעלי עמודים בהם משתפים תכנים ימניים מקבלים השכם והערב הודעות על סגירת דפיהם או הודעות המאיימות בהורדת הדפים. מדובר באופן פשוט בסתימת פיות: צנזור מוחלט של השיח הימני אל מול שוויון נפש כלפי השיח השמאלני. גם כאשר השיח משמאל הינו בוטה ועושה שימוש בשפה שבדפים ימניים ראו בפייסבוק צורך לצנזר, פייסבוק אינה מצנזרת ו-'מעלימה עין'. בעצם, פייסבוק פשוט קיבלה החלטה: ימין – חוסמים, שמאל – משאירים. נדרש לקיים דיון על מנת לוודא כי איזון חופש הביטוי נשמר בין ימין לשמאל גם ברשת החברתית הגדולה ביותר".
הטענות שהרשתות החברתיות מצנזרות אנשי ימין לא ייחודיות לישראל: גם פוליטיקאים מארצות הברית טענו כי הן עושות כך, ובמיוחד פייסבוק וטוויטר. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חתם באחרונה על צו שמגביל את אפשרות הצנזורה של הרשתות, והוא מחכה כעת לאישור הסנאט. ח"כ הלוי הביע תקווה ש-"תוכנית טראמפ הזו תאושר בכנסת, בהסכמה מקיר לקיר, עוד לפני הסנאט".
טרם נתקבלה תגובת פייסבוק ישראל.
אין גבול לחוצפה