פרויקט: ראשי הפקולטות למדעים על לימודים בעידן הקורונה והלמידה מרחוק

שנת הלימודים האקדמית, שנפתחה בתחילת השבוע שעבר, עומדת בסימן לימודים מרחוק, עם קמפוסים מיותמים וכיתות ריקות, לפחות בינתיים. מערכת אנשים ומחשבים זימנה לשיחת זום כמה מראשי הפקולטות להנדסה ומחשבים באוניברסיטאות ובמכללות, ובכירי אקדמיה נוספים, כדי לשאול אותם כיצד מלמדים השנה את מקצועות המדעים מרחוק, איך תיראה שנת הלימודים וכיצד שומרים על איכות הלמידה, במטרה שלא לפגוע בסטודנטים.

בחלק הנוכחי, והראשון בסדרה, מובאים כאן דבריו של פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה, או, בשמה המלא, אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. פרופ' מויאל מכהן בתפקידו מאז 2014, ולפני כן הוא ניהל את המרכז לעיבוד שפה ועמד בראש בית הספר להנדסת חשמל במכללה. הוא הגיע למכללה מתעשיית ההיי-טק, שם שימש במשך 15 שנים במגוון תפקידים, בהם מנכ"ל NSC. את הדוקטורט שלו הוא עשה במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון.

מה מצבת הסטודנטים אצלכם השנה והאם מדובר בגידול?
"בחמש השנים האחרונות גדלנו מ-2,300 ל-3,300 סטודנטים בשנה, בנוסף ל-1,000 תלמידי מכינה. חווינו גידול במספר הפונים כמו כל האוניברסיטאות, ונוספו לנו בחמש השנים האלה 1,000 סטודנטים חדשים".

איך אתה מסביר את התופעה?
"יש עלייה במספר הסטודנטים להנדסה בכל הארץ. הצעירים רוצים להשתלב בענף ההיי-טק, בין היתר בגלל התגמול. ויש גם את הקורונה, שגרמה לכך שהשמיים נסגרו, שאין טיולים אחרי צבא ולמרבה הצער, שרבים לא עובדים, אז הם מחליטים ללמוד כעת".

האם התאמתם את תנאי הקבלה לאור המצב, כדי לסייע יותר לסטודנטים?
"חד משמעית, לא שינינו את תנאי הקבלה. ממוצע הפסיכומטרי אצלנו הוא 650, על אף שהמועצה להשכלה גבוהה דורשת רק 550. כמו כן, אנחנו נותנים משקל ללימודים של חמש יחידות במדעים, כי זה מלמד על יכולת ורצון ללמוד ומנבא הצלחה.

מהצד השני, נתנו מענה לסטודנטים שלאור המצב לא יכולים היו לשפר בגרויות: שילבנו אותם במכינה שלנו, כאשר התנאי היה סיום לימודים בציון 75. סייענו גם במלגות לסטודנטים לא מעטים, שמאחר שהם לא עובדים יש להם קושי לממן את שכר הלימוד.

הגישה שלי היא שלכל צעיר בישראל מגיע זכות ללמוד, ולא משנה מאיפה הוא, מה מינו, מה דתו וכל אספקט אחר. אם יש לו רצון ללמוד, אנחנו חייבים לתת לו את כל ההזדמנות לעשות זאת. אני גם בודק בכל שנה כמה סטודנטים שהתקבלו אצלנו יכולים היו להתקבל ללמוד באוניברסיטאות ובכל זאת בחרו בנו. התוצאה היא ששליש לפחות יכולים היו להתקבל לאוניברסיטאות ולמרות זאת – באו אלינו".

מדוע זה קורה?
"הסיבה לכך היא התפיסה שלנו, שאומרת שלא מספיק לתת ידע, אלא צריך לתת גם כלים. במשך תקופה ארוכה הגדרנו את דמות הבוגר שלנו: הוא צריך להיות בעל ידע מדעי-הנדסי, עם ערכים וכישורים, אתיקה, שפות אנגלית עברית ותכנות. הלימודים פה כוללים תהליך שאני מגדיר אותו כחינוכי, שמקנה גם מיומנויות, ואני שמח שיש מוסדות שהולכים בעקבותינו".

כיצד תתנהל השנה הזאת, שבה עיקר הלימודים הם בזום?
"כאשר החלה הקורונה ועברנו במהירות ללימודים מרחוק, הייתי סקפטי. אבל צריך להבין שאנחנו כבר שלוש שנים מדברים על שינויים בצורת הלימוד שלנו ובהתאם לזה משקיעים בתשתיות טכנולוגיות. אנחנו מיישמים מזמן את התפיסה שסטודנט צריך לקבל כלים שאתם הוא יוכל ללמוד מכל מקום. נתנו להם טאבלטים, כל התכנים שלנו מצויים בענן, כיום לכל כיתה יש כתובת זום ולמעשה בנינו קמפוס וירטואלי".

מה דעתך על ההוראה בזום?
"אין ספק שהיא בעייתית, ואני מייחס חשיבות רבה לנוכחות בקמפוס, כחלק מהקניית הכישורים. אני מכוון כעת למודל היברידי: שילוב של למידה בכיתה עם מרצה של עד 10 סטודנטים, בקפסולות קבועות, כאשר יתר הסטודנטים לומדים מהבית, באמצעות זום. זה חלק ממתווה שהגשנו למשרד הבריאות, ואני מקווה שהוא יאושר. השקענו מיליוני שקלים באבזור הכיתות והציוד כדי לעמוד בו. הרעיון הוא שהמורה רואה בו זמנית את הסטודנטים בכיתה ובבית, וכל אחד מהם יכול לראות את האחרים ולתקשר אתם. מרצים רבים נענו לאתגר שלנו וקיבלו את הצעתנו לבוא ללמד מהכיתה. עם זאת, בקיץ העברנו את כל המרצים סדנאות כיצד ללמד בזום, כך שגם מי שמעוניין להישאר בבית ולהעביר את ההרצאות שלו משם יכול לעשות זאת. הלימודים בזום אצלנו עובדים מצוין ויש תגובות חיוביות מצד הסטודנטים".

"אסור שיהיה תואר קורונה"

האם יש חשש שבוגרים שסיימו בתקופת הקורונה יתקשו להתקבל לעבודה, כי מעסיקים יחששו מירידה ברמה?
"אכן, יש חשש כזה, אבל אנחנו עושים את הכול כדי שזה לא יקרה. אסור שיהיה תואר קורונה. נערכנו כך שלא תהיה ירידה ברמת הלימודים בשום צורה, ואני מקווה שזה יחלחל למעסיקים".

מה דעתך על יוזמת רשות החדשנות להכשיר מהנדסים ובוגרי אקדמיה בלוח זמנים קצר, כדי לשלבם בהיי-טק?
"המציאות היא שחסרים כ-10,000 עד 15 אלף מהנדסים. בוגרים צעירים מתקשים להתקבל לענף. מהצד השני, אני בעד לתת הזדמנות לכל אחד ללמוד ולהתקבל לתעשיית ההיי-טק, כי החוכמה לא מצויה רק במגזר אחד. אבל חייבת להיות שקיפות: מי שהולך על המסלול של רשות החדשנות חייב להבין מה הוא מקבל. אי אפשר להיות מהנדס ברמה של בוגר אקדמיה אחרי קורס של חצי שנה. זה לא אומר שאין להם מקום בתעשייה, אבל חייבת להיות שקיפות ושלא יתבלבלו – תואר מהנדס לומדים במוסד אקדמי. אין קיצורי דרך".