אוריינות נתונים כתנאי להצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית

חלק א'*

מגפת הקורונה גרמה לארגונים רבים להאיץ את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. ארגונים עברו במהירות לעבוד מהבית, מוסדות הוראה עברו ללמידה מרחוק, קופות חולים עברו לביקורים מרחוק באותם מקרים בהם זה אפשרי, ארגונים רבים משתמשים במסחר אלקטרוני כתחליף לביקור בחנויות ועוד. חלק מארגונים אלה אף מעריך שבעצם הם השלימו את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. מה שאמור היה לקחת מספר שנים, בוצע תוך תקופה קצרה של ימים וחודשים.

אנו מציעים לצנן במקצת התלהבות זו – אלה פעולות נכונות ואף הכרחיות של הרחבת השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות להמשכיות עסקית, להבטחת בריאות הלקוחות והעובדים. אולם, חשוב להבין – הטרנספורמציה הדיגיטלית היא תהליך עמוק ומשמעותי יותר, המחייב פעולות בתחומים רבים נוספים.

הטרנספורמציה הדיגיטלית היא תהליך של שינוי ארגוני/עסקי חוצה ארגון ורב מימדי, העוסק במגוון רחב של נושאים וביניהם: התאמת האסטרטגיה העסקית לאסטרטגיה מותאמת לעידן הדיגיטלי, שיפור משמעותי בחוויית הלקוח, גיבוש מודלים עסקיים חדשניים המבוססים על היכולות הדיגיטליות, התאמת התרבות הארגונית לתרבות תומכת חדשנות, אג'יליות, תהליכי קבלת החלטות מהירים ועבודה בצוותים קטנים, שילוב נציגים ממחלקות שונות בארגון, ייעול ופישוט התהליכים העסקיים והפיכתם לתהליכים דיגיטליים, שימוש נרחב בנתונים בתהליכי קבלת החלטות ולפיתוח מוצרים ושירותים חדשים, ועוד. מתוך הגדרה רחבה זו, ברור שמעבר לעבודה מהבית או שימוש במסחר אלקטרוני או בביקורים ווירטואליים אצל הרופא – מהלכים חשובים ואף הכרחיים בעידן הקורונה – הם מהלכים חלקיים בלבד, ואתגר הטרנספורמציה הדיגיטלית ימשיך לדרוש מהארגונים המשך עשייה ומשאבים רבים.

לנושא הנתונים הקדשנו שני מאמרים: המאמר "הנתונים הם הנפט של העידן הדיגיטלי: משילות הנתונים מבטיחה את הפקת הערך מהם" שהתפרסם במספר חלקים בדיילי מיילי. בנוסף רז הייפרמן פרסם את המאמר "מספר מחשבות על הייחודיות של הנתונים כנכס ארגוני בעידן הדיגיטלי" שהתפרסם בשני חלקים בדיילי מיילי. 

במאמר הנוכחי אנו מבקשים להפנות את הזרקור לנושא המשאב האנושי וקידום ושיפור האוריינות הדיגיטלית של כל עובדי הארגון, כתנאי למיצוי משאב הנתונים והפיכתו לארגון מוּנע נתונים (Data Driven Organization).

הארגון הדיגיטלי – ארגון "רעב" לנתונים

בשנים האחרונות אנו עדים להתפוצצות הנתונים ולהופעת מגוון טכנולוגיות וביניהן: Big Data, Data Lakes, אנליטיקה מתקדמת לחיזוי (Predictive Analytics), כריית נתונים (Data Mining) לזיהוי תבניות נסתרות מתוך הנתונים, מערכות לשיפור חוויית לקוח, ניהול 360 של לקוחות ומוצרים, מערכות BI ואנליטיקה עסקית המשתמשות באינטליגנציה מלאכותית, יישומים מבוססי למידת מכונה (Machine Learning) ועוד. כל הטכנולוגיות האלה "רעבות" לנתונים ובעיקר לנתונים איכותיים, היכולים לשמש בסיס לבניית מודלים חכמים ואנליטיקה תומכת קבלת החלטות.

כולנו מכירים ארגונים מובילים בעולם שהתפרסמו בשימושים הרבים שהם עושים עם נתונים. ארגונים כמו Airbnb, נטפליקס (Netflix), אמזון (Amazon), סופיטפיי (Spotify), אובר (Uber), גוגל (Google), פייסבוק (Facebook), עליבאבא (Alibaba) ורבים נוספים. מגמה זו נכונה לא רק בארגונים הדיגיטליים שנולדו בעידן האינטרנט, אלא גם בארגונים מסורתיים וותיקים יותר, כגון: וולמארט (Wallmart), סימנס (Siemens), שניידר (Schneider Electric), וריזון (Verizon), כמו גם UPS ואחרים, ובארץ בארגונים כגון: שופרסל, בזק, סופרפארם, לובינסקי, צים ועוד.

גם ממשלת ישראל הבינה את החשיבות של נתונים, ונמצאת בתהליך של הקמת אגם נתונים ממשלתיים (Government Data Lake) שיופעל וינוהל במסגרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההתמודדות של הממשלה עם מגיפת הקורונה על רקע היעדר נתונים בכלל, ונתונים מדויקים בפרט, רק מחדדת את חשיבות הנושא. ארגונים חדשניים, מתקדמים ומובילים, מבינים נושא זה, עושים שימוש הולך וגובר בנתונים ומדגימים כיצד ניתן למנף אותם ולהפוך אותם ליתרון תחרותי, להצלחה עסקית ולהשגת יעדים.

אז מהי אוריינות נתונים וכיצד בונים תרבות של אוריינות נתונים?

נגדיר תחילה את המונח אוריינות נתונים (Data Literacy). מקובל להתייחס למונח אוריינות בהקשר של יכולת קריאה וכתיבה. בשנים האחרונות השימוש במונח זה התרחב לתחומים רבים נוספים, וביניהם אוריינות דיגיטלית ולאחרונה אוריינות נתונים, והכוונה היא ליכולת להבין את חשיבות הנתונים, לזהות נתונים חשובים, להפיק מהם ערך ולעשות בהם שימוש בתהליכי קבלת החלטות.

*חלקו השני של המאמר יפורסם מחר (ה')

כותבי המאמר: רז הייפרמן, יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור, ורמי ניסן, יועץ בכיר לנושאי משילות וניהול סיכונים, בחברת BDO Digital