"ההתעקשות על המאגר הביומטרי עיכבה בעשור את התעודות החכמות"

"בדיון בוועדה היום גילינו את האמת: הממשלה הייתה יכולה להתקדם, לתת לתושבים שירות טוב יותר ותעודות חכמות אם היא לא הייתה מתעקשת על המאגר הביומטרי. בגלל ההתעקשות שלה על המאגר הביומטרי היא נתקעה עם הטכנולוגיה של שנת 2007 בשנת 2017, כשהיא יצאה לדרך עם הפרויקט באיחור של עשור". כך אמר עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות האזרח, שהשתתף אתמול בדיון של ועדת המדע בנושא תעודות הזהות החכמות והיישומים הביומטריים, שעד היום כמעט ולא קיימים.

בדיון השתתפו נציגי רשות האוכלוסין, נציגי הזרוע בממשלה האחראית על יישומים ביומטריים בישראל, נציג ממשל זמין, המפעילה עשרות שירותים מקוונים לאזרחים, אבל אף אחד לא משתמש בתעודה הביומטרית כדי להפעיל אותם, אלא עושה זאת דרך הטלפון הנייד או המחשב. ואז נשאלה השאלה האם בכלל צריך את התעודה עם השבב הביומטרי.

עו"ד יהונתן קלינגר. צילום: גלעד אילוז צילום: גלעד אילוז

חברת הכנסת עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע, אמרה: "עולה תמונה מדאיגה ומטרידה; פרויקט התיעוד החכם מתגלה כלא חכם וסובל מקשיים וכשלים. הפוטנציאל הוחמץ עד כה, ויש לעשות תהליך הפקת לקחים רציני. התושבים זכאים לשימוש יעיל בתעודות. לא נכון לעשות שימוש בכרטיסים מיושנים, עם טכנולוגיה מיושנת, רק בגלל שהם כבר יוצרו, ובפרט ששמענו כי רשות האוכלוסין כבר מתחילה בייצור תעודות מדור 2, שיכללו ממשק בתקן NFC (Near Field Communication)".

בתחילת הישיבה מסר רועי גולדשמידט ממרכז המחקר של הכנסת נתונים מדו"ח מעקב מיוחד שהוכן לקראת הדיון. על פי הדו"ח, מאז 2013 הונפקו בישראל רק 3.5 מיליון תעודות זהות חכמות, שהם 41% מכלל תושבי המדינה שזכאים לתעודות זהות, בעלות ישירה של 288 מיליון שקלים.

עוד עולה מקריאת הדו"ח כי התעודות שכבר נמצאות בידי האזרחים המכילות גם שבב ביומטרי אינן מעניקות לבעליהן שום יתרון משמעותי בקבלת שירותים דיגיטליים ממשל זמין וגופים אחרים. על פי הדו"ח, רק 0.1% ממחזיקי התעודות החכמות עושים בתעודה שימוש בשירותי ממשל זמין, וכל היתר נכנסים באמצעות הזדהות חזקה חד פעמית. החוק שאפשר את פרויקט התעודות נחקק ב-2008, ורק ב-2013 החלו להנפיק אותן.

בדיון הודיע מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ברשות האוכלוסין וההגירה, אורן אריאב, כי 1.1 מיליון "גלמים" (פלסטיקים עם צ'יפים) של תעודות זהות חכמות נמצאים כעת במחסני המדינה, ונשקלת האפשרות לספק אותם בקרוב לתושבים. יו"רית הוועדה התקוממה על הרעיון הזה ואמרה: "אם הכרטיסים האלה לא טובים, למה שהאזרחים יקבלו אותם?! מה גם, שבמקביל מוכנות לייצור תעודות טובות יותר, מדור חדש. האזרחים לא צריכים לשלם על הטעות שנעשתה בעבר על ידי הממשלה. ההתנהלות הממשלתית הייתה לקויה מלכתחילה: לא היה צריך למהר ולרכוש 5 מיליון כרטיסי פלסטיק לפני שידעו מה יהיו הביקושים והשימושים", אמרה ח"כ קאבלה. בתגובה אמר אריאב, כי "אם לא נעשה בהן שימוש, עלות השמדתן תעלה 40 מיליון שקלים. זה עניין של החלטה תקציבית של הממשלה".

יצוין כי על פי החוק שמאפשר את הנפקת התעודות, כל אזרחי המדינה צריכים להצטייד בתעודה חכמה עד אוגוסט 2022. בהקשר זה אמרו נציגי רשות האוכלוסין, כי הם מתכוננים להתחיל בקרוב לשגר מסרונים לכל התושבים שזכאים לתעודה ועדיין לא הנפיקו אותה להקדים ולבוא ולהנפיק את התעודה החכמה עם השבב הביומטרי.

על כך העיר קלינגר, כי מדובר בהחלטה תמוהה ומסוכנת. "הממשלה שלנו מנסה עכשיו לחשק אותנו לביומטריה".

בתגובה אמר רועי פרידמן, ראש היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, כי הטכנולוגיה מתפתחת והחקיקה נשארת כשהייתה. "החוק הוא מאוד הדוק. אני מאמין בפוטנציאל הגדול בתעודות הזהות החכמה. זה יכול להצעיד קדימה את הממשלה והכלכלה הדיגיטלית. יש להמשיך ולהשקיע את המשאבים והאנרגיה כדי לעשות את זה נכון".